מרכז כנסים הים התיכון

ציור של ולטה ב-1801. בית החולים הוא המבנה המוארך השוכן בצידה השמאלי של העיר, לפני המגדל המבוצר
מפת ולטה
מראה המרכז
לוגו מרכז הכנסים

מרכז כנסים הים התיכוןאנגלית Mediterranean Conference Centre, בראשי תיבות MCC) הוא מרכז כנסים השוכן לחופי הנמל הגדול בצפון-מזרחה של העיר ולטה, בירת מלטה. בעברו שימש המבנה בן שלוש הקומות כבית החולים של מסדר אבירי ההוספיטלרים, והוא עדיין מוכר בשמו המסורתי "סקרה אינפרמריה" (Sacra Imfermeria - "בית החולים הקדוש").

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המבנה החלה בשנת 1574, ככל הנראה לפי תוכניותיו של האדריכל ג'רולאמו קסאר[1], והוא הורחב מספר פעמים במשך מאות שנות קיומו. האולם המרכזי משתרע לאורכו של החוף, והוא הוגדל בין השנים 16601666. באותה עת היה אחד האולמות הגדולים באירופה, ויכל לשמש לאשפוזם של 914 חולים[2]. ב-1676 נוסד במקום בית ספר לאנטומיה ולכירורגיה. כאשר נפוליאון כבש את מלטה ב-1798, שונה שמו של בית החולים ל"בית החולים הגדול" (Grand Hôpital) או "בית החולים הצבאי" (Hôpital Militaire), ומערכות האוורור, הסניטציה והתאורה בבניין שופרו. בין השנים 18001918, בעת שלטונם של הבריטים במלטה, שימש המקום כבית חולים צבאי, אך הוא תפקד בעיקר כחדר מיון או לאשפוזם של אלה שמצבם לא איפשר את פינויים למוסדות אחרים. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה הפך המבנה למפקדת המשטרה המקומית, ושימש בתפקידו זה עד 1940. במהלך הפצצות מטוסי מדינות הציר במלחמת העולם השנייה, נפגע הבניין מארבע פגיעות ישירות ושליש ממנו קרס ונהרס. שרידי הבניין שימשו כמרכז תרבות ובידור לחיילי בעלות הברית, לאחר מכן כתיאטרון ילדים, ולבסוף כבית ספר. נערכו מספר ניסיונות לשפץ את המבנה, ולבסוף הוא שוקם ב-1978 וזכה לייעודו הנוכחי. מרכז הכנסים נחנך באופן רשמי ב-11 בפברואר 1979. אחד הרחובות הגובלים במבנה, קרוי עד היום "רחוב בית החולים הישן" (Triq l-Ispar l-Antik).

המבנה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבנה עשרה אולמות בגדלים שונים, והגדול שבהם הוא עדיין ה"סאקרה אינפרמריה", שאורכו 155 מטרים ורוחבו 11 מטרים. תקרתו מתנשאת לגובה של 11 מטרים, והוא יכול להכיל קהל ישוב של עד 1,500 איש[3]. קירותיו של האולם עשויים מאבנים וקבועים בהם חלונות ופתחים הנושאים קשתות בסגנון המקורי. אולם גדול נוסף הוא אולם לה ולט, השוכן בדיוק מתחת לסאקרה אינפרמריה, והקרוי על שמו של הגראנד מאסטר זא'ן דה לה ולט. באולם זה שאורכו 150 מטרים ורוחבו 10 מטרים, השתמרה תקרת הקמרון הצולב המקורית בגובה של 5.11 מטרים, המחולקת על ידי קשתות רוחב למספר אגפים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]