מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז
מידע כללי
סוג	בית כנסת
שימוש	לימודים תורניים, תפילה, אולם שמחות
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
נוסח תפילה	נוסח ספרד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1986–2002 (כ־16 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	2002
אדריכל	אהרן אסטרייכר
קואורדינטות	31°47′49.64″N 35°12′27.39″E / 31.7971222°N 35.2076083°E
	belz.org/see-the-shul
	(למפת ירושלים רגילה) בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים. מבתי הכנסת הגדולים ביותר במדינת ישראל.

בית המדרש ניתן לצפייה ממקומות רבים בעיר, כולל מהכניסה אליה ממערב. צורתו משמרת את בית המדרש הישן של החצר בבלז שבגליציה, אשר נחרב במלחמת העולם הראשונה ולאחריה. בבניין שולבו אבנים מהמבנה המקורי. החסידים והאדמו"ר עצמו השתתפו בבנייה. בסמוך לבניין בית המדרש נבנה ביתו של האדמו"ר ומעבר מיוחד מוביל מביתו למזרח בית המדרש ולאולם הטישים. בית הכנסת ממוקם בין הרחובות דובר שלום, דברי חיים וקדושת אהרן.

בניית בית המדרש ופעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן הפינה הונחה בי' בסיוון תשמ"ד, בניית המבנה ארכה כ-16 שנה וחנוכת הבית נערכה בי"ג בניסן תש"ס.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל אהרן אסטרייכער, חסיד בעלז^[1]^[2]. ביציקת הבטון ובשילוב האבנים מבית המדרש הישן השתתף האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דב רוקח, שהיה מעורב גם בתכנון ובעיצוב בית המדרש.

גובהו של המבנה יותר מ-20 מטר. תשומת לב רבה הופנתה לתחום האקוסטיקה, כך שניתן יהיה לשמוע את שליח הציבור ואת קריאת התורה בכל היציעים.

בית המדרש מבוסס על תרומות חסידים. בכל יום בשנה ישנו "פרנס היום" המממן את אחזקתו.

בית המדרש הגדול שבקומות העליונות משמש לתפילה בשבתות ובחגים. בשאר ימות השבוע מתקיימות התפילות בכעשרה בתי כנסיות בקומות התחתונות של המבנה. בנוסף ישנם במבנה אולם לעריכת הטישים, ספרייה תורנית גדולה, אולם חתונות לאנשי החסידות בתשלום מוזל, מקוה טהרה גדול וחדרי לימוד. נמצאים בו גם משרדי החסידות וחדר האדמו"ר, מאפיית מצות, לשכת מורי צדק, מוקד הצלה ומערכת הכשרות של החסידות, בד"ץ "מחזיקי הדת". את בית המדרש סובבת חצר היכולה להכיל אלפי אנשים ובה נערכים שמחות ואירועים מיוחדים בחסידות. בחצר גם מוצבת באר מים עבור מנהג התשליך.

בבית המדרש לומדים ומתפללים אף מי שאינם חסידי בעלז, ובהם חרדים ליטאים. תקנות המקום קובעות כי אין להסתובב בו ללא מלבוש עליון, בחינת "אזלת לקרתא - הלך בנימוסיה", כלומר: על זר להשתדל להתנהג על פי מנהג המקום אליו הגיע. יחד עם זאת המקומיים מעלימים עין כלפי אורחים שאינם חרדים המסתובבים ללא לבוש עליון.

היכל התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל עזרת הגברים מונה כ-2,000 מקומות ישיבה. מאירות אותו 9 נברשות שמשקלן 750 ק"ג. בשורות הראשונות יושבים התורמים והרבנים הבולטים. הכיסא של האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוקח, מוצב כמוצג מוזיאוני בצד שמאל של ארון הקודש. בבית המדרש מספר גלריות המשמשות למקום ישיבה לאברכים, לבחורים, לילדים ולנשים.

ארון הקודש המפואר שוקל כ-23 טון, גובהו 12 מטר ורוחבו כ-8 מטר. הוא עשוי מעץ שהובא מברזיל. כ-70 ספרי תורה מונחים בארון בשכיבה ולא בעמידה כמקובל, וזאת על פי שיטת רבנו תם. על פי המסורת החסידית האדמו"ר הראשון של החסידות, רבי שלום רוקח, היה "ניצוץ נשמת רבנו תם", ומאז נהגו כך בבתי הכנסת של אדמו"רי בעלז (אך לא בשאר בתי הכנסיות והמדרשות של החסידות).^[3]

בחזית ארון הקודש ישנן שתי מנורות בנות ארבעה קנים. בחסידות נהוג להדליק ביום חול שני נרות לפני התיבה, בשבת ארבעה נרות וביום טוב שמונה נרות. לפני ארון הקודש ניצב שלט מוזהב הנושא את הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". השלט רומז להתבטאות האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, שהוא מקווה שבירושלים יהיה לו 'שויתי' של זהב.