מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביאליק וטשרניחובסקי בתל אביב, לפני 1935

מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית מייסודה של אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח על שם לסטר וסאלי אנטין, עוסק במחקר של הספרות העברית החדשה. שמו הקודם של המרכז היה "מכון כץ", והוא מפרסם מאמרים בתחום הספרות ומוציא לאור כתבי סופרים במהדורות אקדמיות.[1]

תולדות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז נוסד בשנת 1970 בשם מכון כץ – לחקר הספרות העברית (על שם בנציון כץ, הרקטור השלישי של אוניברסיטת תל אביב וראש החוג לספרות ללימודים קלאסיים).

בשנת 2005 הפך מכון כץ להיות חלק מהמרכז לחקר הספרות והתרבות העברית ע"ש לאורה שוורץ-קיפ (מרכז קיפ). המכון מתמקד בשני תחומים עיקריים: חקר המודרניזם הארצישראלי וחקר סופרי דור תש"ח. הארכיונים של הסופרים הנחקרים שמורים במרכז קיפ. בין היוצרים הנחקרים: חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, צבי פרייגרזון, אמיר גלבע, משה שמיר, חנוך ברטוב, אהרן מגד, יעקב שבתאי.[1]

ראש מרכז קיפ הוא פרופ' מיכאל גלוזמן

ראשי המרכז מיום היווסדו של מכון כץ (ברשימה אלפביתית) הם: ד"ר יוסף האפרתי, פרופ' אבנר הולצמן, ד"ר צבי מלאכי, פרופ' ראובן צור, פרופ' עוזי שביט, ד"ר בועז שכביץ, ​פרופ' זיוה שמיר.

פעולות ומיזמים של המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז דואג לקלוט ארכיוני סופרים ולשמר את יתר הארכיונים שברשותו. חוקרי המרכז ממיינים ומסדרים את המסמכים מתוך היכרותם המעמיקה את יצירת הסופרים הנדונים.

ארבעים ארכיונים של סופרים ומשוררים עבריים חשובים שמורים במרכז קיפ. ביניהם: אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, אליעזר שטיינמן, משה ליפשיץ, מנשה לוין, יעקב שבתאי, יצחק אוורבוך-אורפז ותרצה אתר. לתשומת לב מיוחדת זוכים היוצרים ששייכים לקבוצת סופרי דור תש"ח, בהם: משה שמיר, אהרן מגד, חנוך ברטוב, יהודית הנדל, שושנה שרירא, נתן שחם, אמיר גלבע, בנימין גלאי, ע. הלל, עוזר רבין, שלמה טנאי, שלמה ניצן, סנדו דוד וט. כרמי. כמו כן, שומר המרכז גם על הארכיון של כתב העת 'קשת'.

מרכז קיפ משתדל להעמיק את המחקר בארכיוני הסופרים שנמצאים ברשותו ולהביא בפני קהל רחב חומרים שונים מתוך הארכיון. המכון פועל להשגת מטרות אלה באמצעות מגוון פעילויות ומיזמים: פרסום מחקרי ספרות, כתיבת מאמרים בתוך כתבי עת, ארגון כנסים וימי עיון, שיתוף פעולה עם גופים שונים מתחום התקשורת, וכדומה.[1]

ספרות פלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה, "ספרות פלוס", מתקיימת מדי שנה באוניברסיטת תל אביב כפעילות שבועית. בסדרה זו, המיועדת הן לקהל הרחב והן לסטודנטים, משתתפים אישים, שהם ממיטב החוקרים והסופרים, המרצים לקהל הרחב על סופרים, יצירות ספרותיות ונושאים שונים מעולם הספרות.

הסדרה נוסדה בשנת 2005 על ידי פרופ' זיוה שמיר ופרופ' עוזי שביט בשיתוף פעולה של מרכז קיפ והחוג לספרות.[1]

אות (כתב עת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוֹת", כתב עת לספרות ולתאוריה - הוא כתב עת העוסק בשאלות פרשניות, היסטוריוגרפיות ותאורטיות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר הספרות העברית והישראלית. בד בבד כולל כתב העת גם מאמרים העוסקים בספרות כללית המעניקים חידוש פרשני או תאורטי. "אות" מפרסם גם תרגומים של מאמרים תאורטיים פורצי דרך.

עורכים: מיכאל גלוזמן, מיכל ארבל ואורי ש. כהן[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]