מרכז קליטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרכז קליטה הוא מוסד מגורים בו מתגוררים עולים חדשים מיד לאחר עלייתם לישראל. זו שיטת דיור ייחודית לישראל, שמטרתה לאפשר לעולים החדשים להתאקלם, בסביבה תומכת, בחברה הישראלית במסגרת תהליך הקליטה. מרכזי הקליטה ממוקמים לרוב במקומות מרכזיים בערים השונות. ברוב מרכזי הקליטה ניתן ללמוד את השפה העברית במסגרת אולפן.

מרכז הקליטה במבשרת ציון

כיום פועלים שישה מרכזי קליטה עיקריים (אשדוד, באר שבע, חיפה, ירושלים, כרמיאל ורעננה ומבשרת ציון) ובנוסף קיים מספר ניכר של מרכזי קליטה המיועדים לאוכלוסיות ספציפיות, קבוצות גיל, משפחות, רווקים ומשתתפי תוכניות מיוחדות של הסוכנות היהודית.

מטרת המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכזי הקליטה הם ביתם הראשון של העולים. המרכזים מהווים מקום מוגן ובית חם ובטוח לעולים, במטרה לעזור להם להסתגל בהדרגה למנטליות החדשה הלא מוכרת בארץ אליה הגיעו.

מרכזי הקליטה מתקשרים עם העולים עוד בטרם עלייתם ארצה. הם עושים זאת על ידי שליחים בכל רחבי העולם. השהות במרכזי הקליטה מתואמת מראש עם המרכזים, והיא כרוכה בתשלום נמוך יחסית.

לרוב שוהים העולים החדשים במרכז הקליטה במשך שישה חודשים[1][2]. המקום במרכזי הקליטה מוגבל, ובדרך כלל הם בתפוסה מלאה.

שירותי המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתהליך התאקלמות העולים, ברוב מרכזי הקליטה קיימים אולפנים בהם יכולים העולים ללמוד עברית מדוברת, כך שיוכלו להיטמע בחברה, ולחיות חיים עצמאיים במדינה. נוסף על כך, המרכזים מספקים הרצאות בנושאים שונים הנוגעים להווי בארץ ולחיי היום-יום (כגון תעסוקה, דיור, אקטואליה וכדומה). במרכזי הקליטה מתקיימות פעילויות רבות ומגוונות, בשילוב החברה והקהילה. מטרת הפעילויות היא לחבר בין העולים למורשת ולזהות הלאומית (חגים ומועדים), ולחבר את העולים לקהילה הקיימת. כחלק מפעילויות אלו המרכזים מארגנים ויוזמים מגוון טיולים, סיורים, אטרקציות והרצאות להכרת המולדת והתרבות שבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד טרם הקמת מדינת ישראל, הקימה הסוכנות היהודית "בתי עולים" לשיכון זמני של עולים המגיעים לארץ ישראל. בימי העלייה ההמונית נקלטו חלק מהעולים במחנות עולים שנוהלו על ידי הסוכנות היהודית. עם שוך העלייה הגדולה, ובניסיון למשוך עולים מארצות הרווחה, הוצע הרעיון של מרכז קליטה לקליטה זמנית של העולים[3].

עם בא העלייה הגדולה מארצות הרווחה לאחר מלחמת ששת הימים החלו בהקמה רחבת היקף של מרכזי קליטה. אלו קמו בערד (300 נפש)[4], כרמיאל[5][6], ודימונה[7]. ביולי 1968 היו לסוכנות שישה מרכזי קליטה פעילים, בירושלים, חיפה, נתניה, באר שבע, כרמיאל וערד. המרכז בדימונה נותר ריק עד סוף 1968 בגלל שהעולים סירבו להגיע אליו[8][9]. באוגוסט 1968 נפתח מרכז קליטה נוסף בנצרת עילית[10][11]. בנובמבר 1968 נפתח מרכז קליטה באשדוד[12][13].

התקווה שעולים חדשים המגיעים מרכז הקליטה יישארו במקום, הביאה לדרישה במקומות שונים להקים גם בהם מרכזי קליטה[14][15][16][17].

ביולי 1969 היו ברחבי ישראל 10 מרכזי קליטה וכולם היו מלאים. בהליכי הקמה היו מרכזי קליטה במבשרת ציון ובשדרות[18][19]. כדי להענות לביקוש שכרה הסוכנות שלושה בתי מלון שישמשו כמרכזי קליטה[20]. כן נפתח מרכז קליטה באופקים[21]. בתחילת 1971 נפתח מרכז קליטה בכפר חב"ד[22].

בתחילה, מרכזי הקליטה כללו מטבח מרכזי וחדר אוכל. בסוף 1969 הוחל במעבר להכנה עצמאית של אוכל על ידי העולים[23][24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוקמו 19 מרכזי קליטה - הראשון בערד, מעריב, 23 בנובמבר 1967
  2. ^ אנשים המשתתפים בתוכניות שונות של הסוכנות היהודית לעתים שוהים במרכז הקליטה יותר מחצי שנה, תלוי בתוכנית.
  3. ^ יקום מרכז קליטה והכשרה לעולים אנגלו־סכסיים, דבר, 15 בדצמבר 1957
  4. ^ מרכז־קליטה לעולי רווחה יוקם בערד, דבר, 23 בנובמבר 1967
  5. ^ מרכז קליטה יוקם בכרמיאל, דבר, 14 בדצמבר 1967
  6. ^ יואל דרמרכז קליטה ומעון נחנכו בעיירה כרמיאל, דבר, 27 בספטמבר 1968
  7. ^ מרכז קליטה יוקם בדימונה, מעריב, 17 בדצמבר 1967
  8. ^ ע. נרקיס: הקשיים באולפן בן יהודה, דבר, 10 ביולי 1968
  9. ^ מרכז קליטה נפתח בדימונה, מעריב, 24 בדצמבר 1968
  10. ^ מרכז קליטה ו"קמפוס" סטודנטים - בנצרת עילית, מעריב, 25 ביולי 1968
  11. ^ עולים חדשים חנכו מרכז קליטה בנצרת עילית, מעריב, 28 באוגוסט 1968
  12. ^ נפתח מרכז קליטה באשדוד, דבר, 28 בנובמבר 1968
  13. ^ נחום ברנעאווירה טובה במרכזי הקליטה, דבר, 29 בנובמבר 1968
  14. ^ מרכז קליטה לעולים, דבר, 18 באוקטובר 1968
  15. ^ עפולה מבקשת שיוקם בה מרכז לקליטת עליה, מעריב, 29 בספטמבר 1968
  16. ^ פתח־תקרה תובעת הקמת מרכז קליטה ושיכונים חדשים, דבר, 5 בספטמבר 1969
  17. ^ מנחם רהטעירית צפת רצתה לחסוך ובשיטת חלם שילמה יותר, מעריב, 2 בפברואר 1970
  18. ^ אברהם תירוש, כל המקומות בעשרת מרכזי הקליטה תפוסים עד סוף 1969, מעריב, 21 ביולי 1969
  19. ^ מרכז קליטה נפתח בשדרות, מעריב, 25 בספטמבר 1969
  20. ^ שלושה בתי מלון ישמשו מרכזי קליטה לעולים, מעריב, 10 בדצמבר 1969
  21. ^ משולם עד, מה דרוש לאופקים, דבר, 13 בדצמבר 1970
  22. ^ מרכז קליטה הראשון בארץ לשומרי מסורת, מעריב, 28 בינואר 1971
  23. ^ מרכז קליטה שני ייפתח בנצרת עילית, מעריב, 23 בנובמבר 1969
  24. ^ נפתח מרכז קליטה חדש בנצרת עילית, דבר, 14 בינואר 1970