המרכז הרפואי שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפואי שמיר
ShamirLogo.svg
Emergencyroom.jpg
גאוגרפיה
מיקום צריפין: באר יעקב וראשון לציון
קואורדינטות 31°58′00″N 34°50′23″E / 31.9666°N 34.839781°E / 31.9666; 34.839781
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז למחקר רפואי
אוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב
בעלים מדינת ישראל
שם המנכ"ל ד"ר אסנת לבציון-קורח
היסטוריה
תאריך ייסוד 1948
שמות קודמים סרפנד, המרכז הרפואי אסף הרופא
שירותים
מיטות 869
אתר המרכז הרפואי שמיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המרכז הרפואי שמיר הוא בית חולים במתחם צריפין בבאר יעקב ובראשון לציון. עד שנת 2017 נקרא מרכז רפואי אסף הרופא[1]. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו במערכת הבריאות הממשלתית בישראל והוא משרת את תושבי ראשון לציון, נס ציונה, רמלה, לוד, באר יעקב, בית דגן, מודיעין-מכבים-רעות, המועצות האזוריות גזר ושדות דן וכן כל היישובים לאורך הכביש לירושלים, מבית דגן עד מבואות בית שמש, סה"כ כ-1,680,000 נפש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל המרכז הרפואי עד 2018

ב-1912 הקימו העות'מאנים בית חולים במחנה הצבאי סרפנד. בתום מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים עברו בית החולים והמחנה לשליטת הבריטים. בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל שימש בית החולים את חיל האוויר המלכותי הבריטי והיו בו 100 מיטות. בעקבות רעידת האדמה בארץ ישראל בשנת 1927 הובאו לבית החולים בסרפנד הנפגעים מרמלה[2]. בשנת 1937 הועבר בית החולים לידי הצבא הבריטי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה תוגבר בית החולים והוכן לקליטת פצועים[3]. אל בית החולים הובאו פצועים ארץ ישראליים שנפצעו במלחמה[4][5]. בית החולים המשיך לפעול לפחות עד מרץ 1948[6][7][8][9]. ב-23 במרץ 1948 גנבו יהודים ששה רובים ממשמר בית החולים[10]. בית החולים נסגר בהוראת מפקד הכוחות הרפואיים בצבא הבריטי בארץ ישראל ונתפס על ידי יחידות הפלמ"ח במאי 1948 יחד עם כל .

ב-14 ביולי 1948 ביקש מטה השרות הרפואי מהמטכ"ל את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב-9 בספטמבר 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-24 בספטמבר 1948 לפי הוראת ד"ר חיים שיבר (שיבא), קצין רפואה ראשי, הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי (תל השומר) למחנה סרפנד (צריפין). ב-20 באוקטובר 1948 מונה ד"ר ליאו זידנברג כמפקד בית החולים. ב-22 באוקטובר 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת בית החולים מס' 13, בסרפנד עם 100 מיטות. בסוף אותו חודש נוספו עוד 150 מיטות ובהן 30 עבור בנות חיל הנשים. בית החולים היה מיועד לחולים היכולים לשרת את עצמם, לרבות חולי קדחת (מלריה) לשם המשך טיפול, וכן למטופלים בשלבי החלמה במקרים אורתופדיים וכירורגיים אשר פונו מבתי חולים אחרים.

ב-13 בפברואר 1949 נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-1 במרץ 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי.

באוגוסט 1949 העביר הצבא את בית החולים, על 450 המיטות שבו שהחוו בצריפים, לידי משרד הבריאות[11]. ב-16 בספטמבר 1949 אימץ משרד הבריאות את בית החולים ומאז הוא פועל כבית חולים ממשלתי. בנובמבר 1949 נשלם סלילת כביש גישה לבית החולים[12] ובתחילת 1950 נסלל כביש גישה מכיוון ראשון לציון[13]. לצד בית החולים הוקם בית ספר לאחיות[14].

בין השנים 19511975 ניהל את בית החולים הד"ר אליעזר גלטנר.

ב-1952 נקרא בית החולים על שם אסף בן ברכיהו (המכונה אסף הרופא)[15], כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.

בשנות האלפיים הוקמו ברחבת הכניסה, כמו בבתי חולים רבים אחרים בישראל, מרכז מסחרי ("קניון אסף") ובית מלון לנוחות משפחות המתאשפזים והיולדות.

בשנת 2017 הכיל המרכז הרפואי 869 מיטות כלליות, 110 מיטות אשפוז יום, 80 מיטות גריאטריות, 63 עריסות יונקים ו-21 חדרי ניתוח, מתוכם 6 חדרי ניתוח במסגרת אמבולטורית. בשנה זו אושפזו במרכז הרפואי 52,456 חולים, 162,018 איש טופלו במחלקת המיון. בשנה זו בוצעו במרכז הרפואי 21,792 ניתוחים, 1925 צנתורים ו-9,2212 לידות (נכון ל-2017).

באפריל 2017, אחרי 69 שנים בהן הוא נקרא ע"ש אסף הרופא הוכרז במעמד ראש הממשלה ושר הבריאות, כי שמו ישונה והוא יקרא ע"ש יצחק שמיר. על אף ההכרזה על שינוי השם, עדיין בחלק מהפרסומים הרשמיים של בית החולים, כמו גם במערכת המוסדות של משרד הבריאות בית החולים נקרא בשמו הקודם – "אסף הרופא"[16].

במרכז הרפואי יצחק שמיר עובדים כ-3,700 רופאים, חוקרים, אנשי מקצועות רפואה נלווים, צוות סיעוד ואנשי מנהלה והוא משתרע על שטח של כ-305 דונם וכולל עשרות מחלקות, מכונים, יחידות ומרפאות חוץ וניתנים בו כל השירותים, למעט נוירוכירורגיה, ניתוחי לב והשתלת איברים.

בתי ספר אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב ולומדים בו דרך קבע סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב. במרכז הרפואי פועלים שלושה בתי ספר בתחומים פרא-רפואיים, בהם מלמדים רופאי המרכז הרפואי ובהם מסלולי לימוד ייחודיים ומסלולי הסבה לאקדמאים. בתי הספר הם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המרכז הרפואי שמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי גל, אחרי 69 שנה: "אסף הרופא" ייקרא ביה"ח יצחק שמיר, באתר ynet, 26 במרץ 2017
  2. ^ רעש גדול בארץ ישראל - ברמלה, דואר היום, 12 ביולי 1927
  3. ^ גבריאל צפרוני, בסרפנד - מרכז הצבא, הבוקר, 14 באפריל 1940
  4. ^ חייל סומא שנפקחו עיניו, משמר, 10 ביולי 1945
  5. ^ באר יעקב, הבוקר, 23 בספטמבר 1945
  6. ^ חיים יפת, בחברת בית־הדין הצבאי בשטח שלטון הכנופיות, הבוקר, 19 בפברואר 1948
  7. ^ מעשה תגמול של חיילים, הבוקר, 26 בפברואר 1948
  8. ^ 28 חיילים נהרגו בפיצוץ רכבת ליד רחובות, דבר, 1 במרץ 1948
  9. ^ השערוריה של המעבר הפתוח לשיירת הכנופיות דרך באר יעקב, המשקיף, 26 במרץ 1948
  10. ^ יהודים הוציאו נשק מביה"ח הצבאי בבאר־יעקב, המשקיף, 24 במרץ 1948
  11. ^ משלחת ישראלית תנסה לקנות בתי-חולים מוכנים באיטליה, דבר, 24 באוגוסט 1949
    חולי השתפת - בלי בנינים לאשפוז, דבר, 7 בספטמבר 1949
  12. ^ כבישים חדשים, דבר, 13 בנובמבר 1949
  13. ^ כבישים חדשים בסלילתם, דבר, 17 בפברואר 1950
  14. ^ הרשמת תלמידות לבתי הספר לאחיות, חרות, 31 במרץ 1950
  15. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 24 במרץ 1952
  16. ^ עופר אדרתיצחק ראש הממשלה: בית החולים אסף הרופא משנה את שמו, ולא כולם מרוצים, באתר הארץ, 5 באפריל 2017
  17. ^ מחזור אחיות בבית החולים אסף הרופא, דבר, 15 בספטמבר 1952
  18. ^ בית ספר לאחיות, דבר, 16 במאי 1952
  19. ^ מרכז לשיקום חולי שיתוק יפתח כנראה באפריל ב"אסף הרופא", דבר, 6 בנובמבר 1953
    הופעל המרכז לשיקום ילדים, דבר, 5 באוגוסט 1954