מרס סרוויור 98

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו התוכנית
נחתת הקוטב במעבדות נאס"א

תוכנית מרס סרוויור 98אנגלית: Mars Surveyor '98 program) הייתה תוכנית לחקר מאדים שהופעלה על ידי נאס"א, שכללה שתי חלליות: מקפת האקלים של מאדים ונחתת הקוטב של מאדים. על נחתת הקוטב הוצבו שתי גשושיות שיועדו לחדור לתוך אדמת מאדים. שתי החלליות נשלחו לחקור את מזג־האוויר, האקלים, המים ודו־תחמוצת הפחמן על מאדים, ולחפש עדויות לשינויי אקלים קצרי וארוכי־טווח.

שתי החלליות שוגרו ב־1998, במהלך חלון השיגורים שהזדמן להם. הקשר עם שתי החלליות אבד, כולל עם הגשושיות החודרות.

הקשר עם המקפת אבד בגלל חישוב מוטעה של המסלול שנבע מבלבול בין יחידות מטריות ליחידות אנגליות. הבלבול גרם למקפת לסטות ממסלולה המתוכנן וככל הנראה, היא נשרפה באטמוספירת מאדים או שקיפצה ממנה אל החלל.

חוקרים שבדקו את התרסקות הנחתת הגיעו למסקנה כי אות מוטעה שהגיע מחיישן מאחת מרגלי הנחתת גרם לנחתת לחשוב שהיא נחתה על הקרקע בעוד היא נמצאה כ־40 מטרים מעל פני הקרקע. כשרגלי הנחתת נפתחו הן גרמו בטעות לחיישני הנחיתה ולמנועי הנחיתה להיכבות והנחתת התרסקה אל הקרקע.

פיתוח התוכנית עלה כ־193 מיליון דולר. השיגור הוערך ב־91.7 מיליון ותפעול המשימות מכדור הארץ עוד כ־42.8 מיליון. משימת המקפת הייתה חלק מתוכנית מרס סרוויור, שבמהלכה משוגרות משימות אל מאדים כל 26 חודשים, אז נפתח חלון שיגור להגיע אל מאדים בזמן הקצר ביותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]