מרצע
מרצע (לעיתים מכונה גם דקר או מנקב) הוא כלי עבודה פשוט המשמש לניקוב חורים בחומרים שונים או להרחבת חורים קיימים. המרצע עשוי ממוט מתכת דק ומחודד, שיכול להיות ישר או מעוקל בצורת מגל, ומצויד בידית אחיזה. המרצע משמש לעיתים קרובות בעיבוד עור. קיימות צורות שונות של המרצע המותאמות לצרכים הספציפיים של אומנויות שונות, כגון סנדלרות או אוכפות. מרצע השרטוט שימש בתעשיית הגרפיקה בסדר בלט ובדפוס לביצוע תיקונים ולקשירת הסדר המוכן באמצעות חוט עמודים.
הוא משמש גם בענף קליעת הסלים, ואצל יצרני חבלים הוא משמש לקליעת חבלים גם חייטים משתמשים במרצע עד היום, למשל כדי ליצור חורים באריג מבלי להרוס את סיביו.
אוכפים וסנדלרים משתמשים בסוגים שונים של מרצעים שטוחים או רחבים כדי לנקב חורים מקדימים בעור.
במלאכת ייצור המפרשים לעיתים קרובות הוא בעל ידית פלסטיק. הוא משמש למתיחת מפרשים, לסימון קווים ולניקוב חורים לתפירה ידנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרצע הוא אחד מכלי העבודה העתיקים ביותר. כבר האדם הניאנדרטלי [1] וקבוצות הראשונות של האדם הנבון באירופה יצרו מרצעים מעצם[2], ששימשו ככל הנראה בעיקר להכנת בגדי פרווה. ממצא של מרצע עצם מאונטרטורקנהיים (אנ') (מלפני כ-120,000 שנה) נחשב פוטנציאלית למרצע העתיק ביותר שנמצא.[3] בשלב המאוחר של האדם הניאנדרטלי (לפני כ-30,000–40,000 שנה) מרצעי עצם אלו מופיעים בתדירות גבוהה באתרים ארכאולוגיים.
כבר בתקופת התרבות החקלאית הראשונה באירופה, יוצרו מרצעים בייצור סדרתי מעצם.[4] אלו יוצרו כמעט תמיד מעצמות המסרק (כף רגל) או עצמות המסרק (כף יד) של כבשים או עיזים. גם האדם מתקופת הנחושת, שמת בסביבות 3300 לפנה"ס ונודע כ"אצי, איש הקרח", נשא עמו מרצע מעצם.
מרצעים מודרניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקביל המודרני למרצע הפרהיסטורי הוא המרצע המנקב, המורכב מדוקרן מתכת המקובע בתוך ידית עץ.
בנוסף, קיים מרצע תפירה, בעל פיצול בקצהו, המשמש לניקוב ותפירה בו-זמנית, בדומה למחט תפירה חזקה. למרצע תפירה יכול להיות סליל חוט המובנה בתוך הידית שלו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Dirk Husemann: Die Neandertaler Genies der Eiszeit. ISBN 978-3-593-37642-4, S. 127.
- ↑ Sahra Talamo et al.: A 41,500 year-old decorated ivory pendant from Stajnia Cave (Poland). In: Scientific Reports. Band 11, Artikel Nr. 220782021, 2021, doi:10.1038/s41598-021-01221-6, Abb. 3.
Frühester von Menschen dekorierter Schmuck Eurasiens. Auf: idw-online.de vom 25. November 2021. - ↑ S. Wenzel: Neanderthal presence and behaviour in Central and Northwestern Europe during MIS 5e. In: F. Sirocko, M. Claussen, M. Goñi, T. Litt (Hrsg.): The Climate of Past Interglacials. In: Developments in Quaternary Sciences, Bd. 7, 2007, Elsevier, S. 173–193.
- ↑ Diane Scherzler: Der Vergangenheit auf der Spur. SWR.de