מרקוס אלונסו פניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרקוס
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 1 באוקטובר 1959 (בן 59)
סנטנדר שבספרד
שם מלא מרקוס אלונסו פניה
גובה 1.76 מטר
עמדה קיצוני
מועדוני נוער
ריאל מדריד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1977 - 1979
1979 - 1982
1982 - 1987
1987 - 1989
1989 - 1990
1990 - 1991
סך הכול
ראסינג סנטנדר
אתלטיקו מדריד
ברצלונה
אתלטיקו מדריד
לוגרונייס
ראסינג סנטנדר
51 (5)
90 (10)
124 (28)
29 (2)
8 (1)

302 (46)
נבחרת לאומית כשחקן
1981 - 1985 ספרד 22 (1)
קבוצות כמאמן
1995 - 1996
1996 - 1998
1998 - 2000
2000 - 2001
2002
2005 - 2006
2006
2008
ראיו ואיקאנו
ראסינג סנטנדר
סביליה
אתלטיקו מדריד
ריאל סראגוסה
ריאל ואיאדוליד
מאלגה
גרנדה 74
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מרקוס אלונסו פניהספרדית: Marcos Alonso Peña, נולד ב-1 באוקטובר 1959 בסנטנדר שבספרד) הוא כדורגלן ומאמן עבר ספרדי שנודע בשמו הפרטי, מרקוס. מרקוס שיחק בעמדת הקיצוני החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד תחילת שנות ה-90 בקבוצות הליגה הספרדית ראסינג סנטנדר, אתלטיקו מדריד, ברצלונה ולוגרונייס. בנוסף, שיחק מרקוס במדי נבחרת ספרד, אותה ייצג ביורו 1984. לאחר פרישתו ממשחק אימן מספר קבוצות בספרד, ובהן ראיו ואיקאנו, ראסינג סנטנדר וסביליה.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו שיחק מרקוס במחלקת הנוער של ריאל מדריד, והוא עזב אותה לראסינג סנטנדר ב-1977, עוד לפני גיל 18, על מנת להחל בקריירה המקצועית שלו. את הופעת הבכורה בליגה הספרדית ערך מרקוס ב-25 בספטמבר 1977, כשנכנס כמחליף בהפסד 2-0 לריאל סוסיאדד. במשחק הראשון בו פתח לראשונה בהרכב, ב-18 בדצמבר נגד אספניול, גם כבש שער בכורה בליגה, ועזר לקבוצתו לנצח 4-0. בסך הכול בעונתו הראשונה בסנטנדר ערך 17 הופעות, 8 מתוכן כשחקן הרכב. בעונתו השנייה בקבוצה הפך לשחקן הרכב קבוע, הוא כבש 4 שערים ב-34 הופעות, אך לא הצליח לעזור לקבוצתו להימנע מירידה לליגה השנייה בסוף העונה.

יכולתו הטובה של מרקוס במדי סנטנדר, שבאה לידי ביטוי במהירות ובשליטה טובה בכדור, משכה את תשומת לבה של אתלטיקו מדריד, אליה עבר במהלך אוגוסט 1979. באתלטיקו המשיכה התקדמותו המקצועית כשחקן. בעונתו הראשונה במדיה כבש שער בודד ב-29 משחקי ליגה, בה הגיעה הקבוצה למקום ה-13 בלבד. בעונה הבאה, עונת 1980/1981, עזר לקבוצתו להגיע למקום ה-3, עם 4 שערים ב-32 הופעות. אחד משעריו היה השער היחיד בניצחון 1-0 על ברצלונה ב-8 במרץ 1981. בעונת 1981/1982 פתח בהרכב בליגה ובגביע אופ"א 31 פעמים, בהן הבקיע 5 שערים, כולל אחד בדרבי נגד ריאל מדריד ב-10 בינואר 1982, בו הפסידה אתלטיקו מדריד 3-2, ומרקוס אף הורחק בכרטיס אדום בדקות האחרונות של המשחק.

בקיץ 1982 עבר לברצלונה תמורת 150 מיליון פסטות, סכום שיא בכדורגל בספרד בזמנו. מרקוס השתלב במהרה בקבוצתו החדשה והיה שחקן משמעותי בה. הוא כבש שער ראשון במדיה במשחק השני לעונה זו, בניצחון 3-0 על ריאל ואיאדוליד ב-11 בספטמבר. במשחק הראשון של הסופר קאפ האירופי מול אסטון וילה כבש את השער היחיד במשחק בו ניצחה ברצלונה 1-0, אך היא הפסידה בגומלין 3-0, ומרקוס הורחק בכרטיס אדום במהלך ההארכה של המשחק. ברצלונה סיימה את העונה בליגה במקום ה-4 בלבד, לכך תרם מרקוס 6 שערים ב-30 הופעות. ב-4 ביוני 1983, בגמר הגביע הספרדי מול ריאל מדריד, יריבתה המרה של ברצלונה, הבקיע מרקוס שער בתוספת הזמן של המשחק, שער שבזכותו ניצחה ברצלונה 2-1 וזכתה בתואר. בהמשך זכה עם ברצלונה בגביע הליגה, כשהוא מבקיע שער אחד ב-6 משחקים במהלך הטורניר.

עונת 1983/1984 הייתה שיא ברמה האישית עבור מרקוס, שהבקיע 12 שערי ליגה במהלך העונה. בין היתר כבש רביעייה בדרבי מול אספניול ב-22 באפריל 1984. התואר היחיד בו זכתה ברצלונה במהלך העונה היה הסופר קאפ הספרדי. היא הגיעה למקום ה-3 בליגה ובגמר הגביע הספרדי, עם מרקוס בהרכבה, הפסידה 1-0 לאתלטיק בילבאו. מגביע מחזיקות הגביע הודחה ברבע הגמר על ידי מנצ'סטר יונייטד. בעונת 1984/1985, תחת המאמן טרי ונבלס, מילא מרקוס תפקיד שולי יותר, כשבהתקפת הקבוצה משחקים לרוב סטיב ארצ'יבלד, פרנסיסקו קרסקו וחואן קרלוס רוחו. מרקוס פתח ב-11 משחקי ליגה, נכנס ב-7 משחקים והבקיע 4 שערים, והוא עזר לברצלונה לזכות באליפות ראשונה מזה 11 שנים. בגביע הליגה שנערך בסוף העונה פתח בכל 4 משחקיה של ברצלונה, בהם הבקיע 3 שערים, כולל אחד מול ריאל מדריד, שהדיחה את ברצלונה בדו-קרב בעיטות עונשין.

בעונה הבאה שב מרקוס לשחק בתדירות גבוהה במדי ברצלונה. ב-13 באוקטובר 1985 הבקיע שער ניצחון בדקה ה-89 בבעיטת עונשין לרשתה של הרקולס. ב-23 באוקטובר הבקיע שער ראשון בגביע אירופה, בניצחון 2-0 על פורטו. ב-9 בנובמבר הבקיע שער בניצחונה של ברצלונה 2-0 על ריאל מדריד. ב-17 בנובמבר, במשחק מול סלטה ויגו, נפצע ונעדר ממשחק למשך מספר חודשים. הוא שב לשחק במרץ 1986 ועזר לברצלונה להעפיל לגמר גביע אירופה לאלופות 1986. ב-26 באפריל, בגמר הגביע הספרדי מול ריאל סראגוסה, נכנס כמחליף בדקה ה-70, אך לא הצליח למנוע את הפסד קבוצתו. גמר גביע אירופה, שנערך ב-7 במאי מול סטיאווה בוקרשט בסביליה, הגיע לדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו 0-0 בתום 120 הדקות. מרקוס, כמו גם יתר שחקני קבוצתו, החטיא את בעיטתו, סטיאווה ניצחה בדו-קרב 2-0 וזכתה באליפות אירופה. לאחר מכן זכתה ברצלונה בגביע הליגה, אך מרקוס לא לקח חלק במשחקיה בטורניר זה. בסך הכול הבקיע אלונסו בעונה זו 5 שערים ב-16 משחקי ליגה ושער אחד בגביע אירופה ב-7 הופעות.

בעונת 1986/1987 התנדנד מרקוס בין ההרכב לספסל הקבוצה. הוא פתח ב-16 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-10 נוספים, בהם הבקיע שער בודד, בניצחון 1-0 על ריאל סראגוסה ב-16 בנובמבר 1986. בגביע אופ"א פתח ב-6 משחקים, והוא הגיע עם הקבוצה לרבע הגמר, שם הודחה על ידי דאנדי יונייטד. בסוף העונה עזב את ברצלונה וחזר לאתלטיקו מדריד, אך תקופתו השנייה בקבוצה הייתה פחות מוצלחת מקודמתה. לאחר שבעונת 1987/1988 הבקיע פעמיים ב-26 הופעות, נפצע מרקוס באופן חמור בברכו והוא מיעט לשחק בעונת 1988/1989: הוא פתח במשחק אחד ונכנס כמחליף בשניים נוספים.[1]

בקיץ 1989 עבר מרקוס מאתלטיקו מדריד ללוגרונייס, ששיחקה באותן שנים בליגה הראשונה בספרד. גם שם מיעט לשחק, ובמהלך עונת 1989/1990 ערך 8 הופעות, בהן הבקיע פעם אחת בלבד. בסוף העונה נענה להצעתה של ראסינג סנטנדר, קבוצתו המקצוענית הראשונה, שירדה בעונה שלפני כן לליגה השלישית לראשונה מזה 20 שנים. מרקוס עזר לקבוצתו להעפיל בחזרה לליגה השנייה, לאחר שסיימה את עונת 1990/1991 במקום הראשון בביתה, והוא פרש ממשחק בקיץ 1991, בהיותו בן 31.

קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקוס שיחק עם נבחרת ספרד הצעירה באליפות העולם בכדורגל עד גיל 20 1979 שנערכה ביפן. הוא שיחק בשני משחקים בשלב הבתים וברבע הגמר, בו הפסידה נבחרתו לפולין. בקיץ 1980 השתתף עם הנבחרת הספרדית באולימפיאדת מוסקבה. במשחק הראשון של שלב הבתים, מול גרמניה המזרחית, הבקיע שער והמשחק הסתיים בתיקו 1-1. מרקוס שותף בשני המשחקים הבאים, שהסתיימו גם הם בתיקו, וספרד הודחה כבר בשלב הבתים של הטורניר.

את הופעת הבכורה במדי נבחרת ספרד הבוגרת ערך ב-25 במרץ 1981, במשחק ידידות מול אנגליה באצטדיון ומבלי. ספרד ניצחה 2-1 והיה זה ניצחונה הראשון על אנגליה על אדמתה.[2] אף על פי שהשתתף במספר משחקי ידידות בהמשך השנה ובתחילת 1982, מרקוס לא זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 1982 שנערך על אדמת ספרד. בהמשך, השתתף עם הנבחרת במוקדמות יורו 1984 ועזר לה להעפיל לטורניר הגמר. הוא נכלל בסגל הנבחרת לטורניר, אך לא שיחק במשך אף דקה במהלך הטורניר, בו הגיעה ספרד לגמר.

את שערו הראשון והיחיד במדי נבחרת ספרד הבקיע במשחק מוקדמות מונדיאל 1986 מול איסלנד ב-12 ביוני 1985. משחקו האחרון במדי הנבחרת היה המשחק השני מול איסלנד במוקדמות המונדיאל, ב-25 בספטמבר. הוא לא זומן לסגל הנבחרת לטורניר הגמר שנערך במקסיקו. בסך הכול, לאורך תקופה של 4 שנים, ערך 22 הופעות, וכאמור הבקיע שער אחד.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פנה מרקוס לקריירת אימון. תפקידו הראשון כמאמן היה בראיו ואיקאנו, כשהחליף את פרנסיסקו באאנה באוקטובר 1995. מרקוס סיים את תפקידו עוד לפני תום העונה, במאי 1996, לאחר 4 הפסדים רצופים, כשהקבוצה הייתה במקום ה-21 שמוביל לירידה לליגה השנייה. הקבוצה הצליחה להישאר בליגה הראשונה לאחר שניצחה 2 מ-3 המשחקים הנותרים. הישגו המשמעותי ביותר בראיו ואיקאנו היה הדרכתה לניצחון 2-1 על ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו, הניצחון הראשון של ראיו באצטדיון זה.

לקראת עונת 1996/1997 מונה לתפקיד המאמן של ראסינג סנטנדר, הקבוצה בה החל וסיים את הקריירה המקצועית שלו כשחקן. בעונתו הראשונה במועדון, הגיעה הקבוצה למקום ה-13 שבמרכז טבלת הליגה הספרדית. בעונה הבאה דעכה הקבוצה, ולאחר תיקו עם קומפוסטלה ב-8 במרץ 1998, כשהקבוצה עמדה במקום ה-16, פוטר מרקוס מתפקיד המאמן. בהמשך, באמצע עונת 1998/1999, התמנה למאמנה של סביליה, שהייתה אז בליגה השנייה, והוא הדריך אותה למקום ה-4, דרכו הגיעה לפלייאוף ההעפלה לליגה הראשונה. בפלייאוף גברה סביליה על ויאריאל בניצחון כפול והיא שבה לליגה הראשונה. בעונה הבאה התקשתה סביליה בליגה הראשונה, והיא נותרה במקום האחרון החל מהמחזור ה-10 ועד סוף העונה, ולכן היא ירדה חזרה לליגה השנייה. מרקוס סיים את תפקידו כבר במרץ 2000.

באוקטובר 2000 הפך למאמנה של אתלטיקו מדריד, שגם היא הייתה בליגה השנייה, במטרה להשיבה לליגה הראשונה. אף על פי שתחתיו עלתה הקבוצה מהמקום ה-19 למקום ה-4, לאחר שני הפסדים רצופים באפריל 2001 פוטר מרקוס מתפקידו. לקראת סוף עונת 2001/2002 הפך למאמנה של ריאל סראגוסה שמהליגה הראשונה, במטרה למנוע ממנה ירידה לליגה השנייה, אך הקבוצה תחתיו לא ניצחה באף משחק והיא ירדה לליגה השנייה מהמקום ה-20 והאחרון בליגה. לקראת סוף עונת 2004/2005 מונה לתפקיד המאמן בריאל ואיאדוליד שמהליגה השנייה, תחתיו סיימה הקבוצה את העונה במקום ה-6. באמצע עונת 2005/2006, לאחר שהקבוצה הידרדרה מהמקום ה-3 למקום ה-9 בעקבות שלושה הפסדים רצופים, סיים את תפקידו. בתחילת עונת 2006/2007 היה מאמנה של מאלגה, גם היא בליגה השנייה, אך כעבור 10 מחזורים בלבד פוטר. לקראת סוף עונת 2007/2008 קיבל את משרת המאמן בגרנדה 78 מהליגה השנייה, אך הוא לא הצליח לעזור לקבוצה להימנע מירידה לליגה השלישית והוא עזב את הקבוצה בסוף העונה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של מרקוס, מרקוס אלונסו אימס היה גם הוא כדורגלן, שתפקידו המרכזי היה כבלם בריאל מדריד במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. בנו, מרקוס אלונסו מנדוסה, שיחק כמוהו במחלקת הנוער של ריאל מדריד, ונכון לעונת 2017/2018, הוא משחק בצ'לסי מהפרמייר ליג.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראסינג סנטנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ספרד - אולימפיאדת מוסקבה 1980

1 בויו | 2 מרקוס | 3 חואקין | 4 דה אנדרס | 5 חואניטו | 6 גחאטה | 7 אנחל | 8 גרי | 9 דויד | 10 ויקטור | 11 אורבנו | 12 אספינוסה | 13 קיקה ראמוס | 14 רינקון | 15 אגוסטין | 16 אורקויאגה | 17 סוניגה | מאמן: סנטמריה

ספרדספרד
נבחרת ספרד - יורו 1984 (מקום שני)

1 ארקונדה | 2 אורקיאגה | 3 קמאצ'ו | 4 מאסדה | 5 גויקוצ'יאה | 6 גורדיו | 7 סניור | 8 ויקטור | 9 סנטיאנה | 10 גאייגו | 11 קרסקו | 12 סלבה | 13 בויו | 14 חוליו אלברטו | 15 רוברטו | 16 פרנסיסקו | 17 מרקוס | 18 בוטרגניו | 19 סראביה | 20 זוביזרטה | מאמן: מוניוס

ספרדספרד