מרקיזות אוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרקיזות אוסטריה
Marcha orientalis
Coat of arms of the archduchy of Austria.svg
סמל
Austria locator map (1000).svg
יבשת אירופה
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה וינה
משטר מרקיזות
הקמה
תאריך
הקמת המרקיזות
976
פירוק
תאריך
שדרוג המרקיזות לדוכסות
1156
ישות קודמת Arms of the Free State of Bavaria.svg דוכסות בוואריה
ישות יורשת Coat of arms of the archduchy of Austria.svg דוכסות אוסטריה
דת נצרות קתולית

מרקיזות אוסטריה, הייתה מרקיזות באימפריה הרומית הקדושה, שהוקמה בשנת 976 לאחר המרד של היינריך השני, דוכס בוואריה. בשנת 1156 קיבלה המרקיזות מעמד של דוכסות, בעקבות המרד של היינריך העשירי, דוכס בוואריה. לאחר היכחדות בית באבנברג, תפס את הדוכסות אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בשנת 1278 הביס רודולף הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג את אוטוקר, וכבש את דוכסות אוסטריה, והפך אותה למעוזו של בית הבסבורג. בשנת 1453 הועלתה הדוכסות למעמד של ארכידוכסות, והחל מהמאה ה-15 יצאו ממנה כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולותיה המשוערים של קאראנטיה סביב שנת 800 (החלק הצבוע בכחול הוא החלק הנמצא כיום בתחום אוסטריה)

לאחר קריסת האימפריה הרומית בתחילת ימי הביניים, ידע אזור אוסטריה בת ימינו גלים של הגירת שבטים שונים על פניו. ביניהם היו הלומברדים, האווארים, הגותים, ההונים ואחרים, שיעדם היה חצי האי האפניני וגאליה, ובשנת 488 אף אולץ חלק מן העם הנוריכי המקומי לסגת לכיוון איטליה בידי השבטים הפולשים. לעומת זאת, שלושה שבטים שונים דווקא הקימו יישובי קבע באוסטריה: האלמאנים, שהגיעו משוואביה והתיישבו באזור פורארלברג, הבווארים, שהגיעו מבוהמיה והתיישבו באזור אוסטריה עילית ותחתית, זלצבורג וצפון טירול, והסלאבים, שהתיישבו באזור שטיריה, קרינתיה ודרום טירול. הסלאבים התערו בחברה שישבה באזור לפניהם, והקימו את ממלכת קאראנאטיה, בעוד האלמאנים התערבבו עם הבווארים.

בשנת 745 כבשו הבווארים את ממלכת קאראנאטיה, והחלו להתפשט ברחביה. ממלכתם זו המשיכה להתקיים עד שנת 788, אז הובסו בראש דוכסם טסילו השלישי, דוכס בוואריה על ידי קרל הגדול וממלכתם צורפה לאימפריה הקרולינגית.

בתקופה הקרולינגית החלו לפעול באזור נזירים אירים בחסות השלטון, שהביאו להתפשטות הנצרות. פעולתם של הנזירים הביאה גם לבירוא יערות והרחבת היישובים על חשבונם. האזור שולב גם במערכת הפיאודלית של האימפריה הקרולינגית. בשנת 798 נוסדה ארכיבישופות בעיר זלצבורג, כחלק מתהליך בשנות ה-730 שבו הוקמו עוד שלוש בישופויות בשלוש ערים שונות בבוואריה. זלצבורג, כאמור, הייתה ארכיבישופות, מעמד הנמצא מעל כל שאר הבישופויות באזור. העיר הפכה גם כן למרכז הפעילות הנוצרית בטריטוריות הסלאביות, מה ששימש גם כאמצעי להרחבת תחומה השיפוטי של האימפריה הקרולינגית.

המסמך בו מוזכרת אוסטריה לראשונה, כ"אוסטריכי" (המילה המוקפת באדום)

בשנת 909 הביאה פלישת המדיארים לעצירת ההתפתחות האזורית, אולם המדיארים הובסו בשנת 955 בידי אוטו הגדול בקרב לכפלד.

מרקיזות אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכסות בוואריה בשנת 976

לאחר תבוסת המדיארים הוקמו טריטוריות ספר באזור אוסטריה וסביבתה. לאחר המרד של היינריך השני, דוכס בוואריה נלקחו ממנו שטחים השוכנים באזור אוסטריה בידי אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כעונש. השטחים, שנודעו מאוחר יותר כ"אוסטריכי", ניתנו ללאופולד הראשון מבאבנברג שהוכתר למרקיז האזור, וכך קמו בית באבנברג ומרקיזות אוסטריה.

תחת שלטונו של לאופולד השלישי, מרקיז אוסטריה התחזקה מאוד המרקיזות. לאופולד ששלט בין השנים 10951136 הרחיב מאוד את גבולות המרקיזות, בנה עיירות חדשות וייסד מנזרים, והשיג מידה רבה של עצמאות לאוסטריה.

שדרוג לדוכסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1139 לאחר שהמלך קונרד השלישי, מלך גרמניה נישל את היינריך העשירי, דוכס בוואריה מנחלותיו, הוא מסר את דוכסות בוואריה ללאופולד הרביעי, מרקיז אוסטריה, ולאחר מותו בשנת 1141 מסר את הדוכסות להיינריך השני, מרקיז אוסטריה. בשנת 1156 הגיע פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להסדר עם בית ולף, ולפיו נאלץ היינריך לוותר על דוכסות בוואריה לטובת היינריך האריה, וכפיצוי הועלתה המרקיזות למעמד דוכסות, ובוטלה הכפיפות שהייתה לה לבוואריה.

לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר היכחדות בית באבנברג, תפס את הדוכסות אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בשנת 1278 הביס רודולף הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג את אוטוקר, וכבש את דוכסות אוסטריה, והפך אותה למעוזה של בית הבסבורג. בשנת 1453 הועלתה הדוכסות למעמד של ארכידוכסות, והחל מהמאה ה-15 יצאו ממנה כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]