מרק גלזרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרק גלזרמן

מרק גלזרמן (נולד ב-1 בינואר 1945) הוא פרופסור אמריטוס למיילדות וגינקולוגיה וראש תחום רפואה מודעת מין ומגדר בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, יו"ר ועדת האתיקה של בית ספר לרפואה, מנהל המרכז לחקר הרפואה המגדרית במרכז הרפואי רבין, יו"ר החברה הישראלית לרפואה מגדרית ונשיא לשעבר של החברה הבינלאומית לרפואה מגדרית. כמו כן הוא חבר המועצה הלאומית למיילדות וגינקולוגיה, גנטיקה ופרינטולוגיה של משרד הבריאות. הוא חבר בוועדה המייעצת לאונקולוגיה גינקולוגית ובוועדה המייעצת לאנדרולוגיה באיגוד הבינלאומי למיילדות וגינקולוגיה (FIGO).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרק גלזרמן נולד בפרונזה (כיום בישקק, בירת קירגיזסטן), ברית המועצות דאז, שאליה ברחו הוריו מאימת הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנתיים וחצי הראשונות לחייו עבר עם הוריו ממחנה עקורים אחד למשנהו. ב-1949 עלו לישראל, בה נולד אחיו, ד"ר אברהם גלזרמן, וכעבור שנה וחצי חזרו לגרמניה. מקום מגוריה האחרון של משפחתו היה פרנקפורט, שם השלים את בחינות הבגרות והתחיל ללמוד באוניברסיטת גתה. בשלוש השנים הראשונות למד רפואה, פילוסופיה ופסיכולוגיה. בשנה הרביעית עבר לפריז והתמקד בלימודי רפואה. כעבור שנה שב לאוניברסיטת גתה, שבה סיים את לימודי הרפואה בהצטיינות יתרה, עשה סטאז' בשנת 1972 ועלה לישראל.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986, בגיל 41, מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וב-1991 מונה לפרופסור מן המניין. במקביל הופקד על הקתדרה למיילדות וגינקולוגיה ע"ש דייכמן-לרנר. במשך 4 שנים כיהן כסגן דיקן בית הספר למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון וכסגן מנהל בית הספר ללימודי המשך. ב-1998 עבר לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומונה לפרופסור מן המניין, וב-2007 הופקד על הקתדרה למיילדות וגינקולוגיה ע"ש אמה ניימן. גלזרמן כיהן כראש החוג למיילדות וגינקולוגיה בתל אביב וזכה בפרסים רבים על מצוינות בהוראה באוניברסיטאות בן-גוריון ותל אביב.

קריירה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלזרמן החל את הקריירה הרפואית שלו במכון לאנדוקרינולוגיה בבית החולים שיבא בתל השומר ב-1972 וכעבור כשנתיים התחיל התמחות במיילדות וגינקולוגיה בבית החולים צהלון ביפו. לאחר סיום התמחותו עבר השתלמות בכירורגיה גינקולוגית בגרמניה. ב-1980 התחיל לעבוד בבית החולים סורוקה כרופא בכיר וכאחראי על מחלקת נשים וחדר ניתוח גינקולוגי. ב-1984 יצא ל-fellowship בגינקולוגיה אונקולוגית בארצות הברית וקנדה, ועם שובו ייסד את היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע וניהל אותה. בסורוקה ייסד גם את השירות האורו-גינקולוגי [1], את השירות האנדרולוגי ושירות ההפריה החוץ גופית. כמו כן הקים בבית החולים סורוקה מערך של בקרת איכות מתמדת שהיה הראשון מסוגו בארץ. מערך זה היווה מודל לחיקוי בהמשך במרכזי רפואה רבים[2].

ב-1988/89 יצא לשבתון בארצות הברית ועם שובו מונה למנהל מחלקת נשים א' וכן למנהל חטיבת נשים ויולדות בסורוקה, תפקיד שבו כיהן עד 1995. בהמשך עבר למכון ויצמן, שם עסק במשך שנה וחצי במחקר בסיסי בתחום הפוריות.

בין השנים 1997–2005 ניהל גלזרמן את אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון בחולון. הוא ייסד יחד עם ד"ר זיגי רוטמנש את המרכז הראשון לנפגעות תקיפה מינית בישראל, שלימים נבנו מרכזים נוספים בישראל לפי דגם זה[3].

ב-2005 עבר למרכז הרפואי רבין בפתח תקווה וקיבל לידיו את ניהול מחלקות הנשים בבית החולים בילינסון ובית החולים השרון. כך הפכו מחלקות נשים אלה לבית חולים לנשים שהיה הראשון בישראל שפיתח את גישת אמנת השירות. באותה התקופה כיהן גלזרמן גם כסגן מנהל המרכז הרפואי רבין. ב-2012, לאחר פרישתו מניהול בית החולים לנשים, ייסד בו גלזרמן את המרכז לחקר הרפואה המגדרית, אשר בראשו הוא עומד מאז ועד היום. במקביל לעבודתו במרכזים הרפואיים השונים כיהן במשך 14 שנים כיו"ר ועדת היגוי ארצית של מכבי שירותי בריאות בתחום המיילדות והגינקולוגיה, ובנוסף ייסד וניהל את ועדת הניתוחים הגינקולוגיים של הקופה. משני תפקידים אלה פרש ב-2014.

ב-2009 יסד גלזרמן עם אחרים את החברה הישראלית לרפואה מגדרית ומאז הוא מכהן כיו"ר החברה. ב-2010 זכה בפרס אתנה מטעם הGender Medicine Foundation - בניו יורק על תרומתו לקידום הרפואה המגדרית בעולם.

ב-2010 נבחר לנשיא החברה הבינלאומית לרפואה מגדרית, תפקיד שבו כיהן עד 2017. תפקידים נוספים שמילא בעבר: נשיא האגודה הישראלית לחקר הפוריות, יו"ר ועדת המחקר למיילדות וגינקולוגיה במשרד המדען הראשי במשרד הבריאות, חבר בוועד הפועל של האיגוד הבינלאומי של חברות הפוריות והאגודה הבינלאומית של החברה לאנדרולוגיה.

מרק גלזרמן נשוי לצביה לבית גוטסדינר, מורת דרך בעבר, ולהם שלוש בנות: שירה (ציירת), מאיה (פסיכולוגית) ותמר (עורכת ובמאית קולנוע). גלזרמן הוא סב לחמישה נכדים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך למעלה מארבעה עשורים של פעילות אקדמית פרסם גלזרמן שישה ספרים[4],[5],[6][7],[8][9]. בנוסף פרסם יותר מ-330 עבודות מחקר בספרות המקצועית ופרקים בספרי לימוד. מחקריו חובקים את כל הקשת של מיילדות, גינקולוגיה והפוריות [10] ותחומים נוספים [11]. בשנים האחרונות התמקד מחקרו של פרופ' גלזרמן בתחום הרפואה המגדרית, תחום חדש שגלזרמן הוא אחד מחלוציו המרכזיים בעולם. בנוסף למאמרים רבים, שלושה מספריו (אחד מהם בעברית[12]) מוקדשים לתחום זה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפואה המגדרית, הוצאת מודן, 2014.
  • Lunenfeld B, Glezerman M. Diagnose und Therapie, männlicher Fertilitätsstörungen. Berlin, Grosse Verlag, 1981.
  • Glezerman M, Jecht E (eds.). Varicocele and Male Infertility II. Springer, Berlin-Heidelberg-New York-Tokyo, 1984.
  • Lunenfeld B, Insler V, Glezerman M. Diagnosis and treatment of functional infertility. Completely revised edition. Berliner Medizinische Verlagsanstalt, Berlin,1993
  • Glezerman M. Gender Medicine. Overlook 2016
  • Legato JL and Glezerman M. The International Society  for Gender Medicine. Academic Press –Elsevier. London 2017


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות עם מרק גלזרמן

במשך כמה שנים כתב גלזרמן טור בעיתון "הארץ" בשם "נשים ועוד", מתוך הטור:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Glezerman M, Glasner M, Bar-David J, Bar-Ziv J, Insler V The setting-up of an ambulatory urologic-gynecologic service. Management of patients and results. Europ J Obstet Gynecol and Reprod Biol 21:125- 133,1986.
  2. ^ Glezerman M, Witznitzer A, Reuveni H, Mazor M: A model of efficient and continuous quality improvement in a clinical setting. Int J for Quality in Health Care. 11: 227-232,1999.
  3. ^ .העיתון שלנו - מגזין המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, גיליון 10, ינואר 2011, עמ' 22
  4. ^ Lunenfeld B and Insler V in collaboration with Glezerman M. Diagnosis and Treatment of Infertility. Grosse Verlag, Berlin. p 114 – 161; 1978.
  5. ^ Lunenfeld B, Glezerman M. Diagnose und Therapie männlicher Fertilitätsstörungen. Berlin, Grosse Verlag, 1981.
  6. ^ Lunenfeld B, Insler V, Glezerman M. Diagnosis and treatment of functional infertility. Completely revised edition. Berliner Medizinische Verlagsanstalt, Berlin,1993
  7. ^ Glezerman M, Jecht E (eds.). Varicocele and Male Infertility II. Springer, Berlin-Heidelberg-New York-Tokyo, 1984.
  8. ^ .מ. גלזרמן. רפואה מגדרית – לקראת המובן מאליו. מודן 2014
  9. ^ Glezerman M. Gender Medicine. Overlook, New York, London. 2016 (In press.)
  10. ^ קורות החיים של מרק גלזרמן
  11. ^ Glezerman M, Lunenfeld E, Cohen V, Movshovitz M, Doerner T, Shoham J, Revel M. Placebo controlled trial of topical interferon in labial and genital herpes reduces frequency of recurrences in labial and genital herpes: Double blind placebo controlled and phase IV trials. Lancet 1:150-152, 1988.
  12. ^ .מ. גלזרמן. הרפואה המגדרית – לקראת המובן מאליו, מודן, 2014