מרשעת (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרשעת
Wicked cover.jpg
עטיפת הספר בהוצאה המחודשת בעברית
מידע כללי
מאת גרגורי מגווייר
סוגה פנטזיה
הוצאה
שנת הוצאה 1995
פרסים 100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרת ספרים השנים המרושעות
ספר הבא בנה של המכשפה
קישורים חיצוניים
OCLC 32746783
הספרייה הלאומית 001894891, 003869681
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


מרשעת: קורות חייה של המכשפה הרעה מן המערב הוא רומן פנטזיה מאת גרגורי מגווייר שפורסם בשנת 1995. הספר מתאר אירועים המתרחשים בארץ עוץ, מספרו של ל. פרנק באום, "הקוסם מארץ עוץ" והמשכיו. הגיבורה הראשית של הספר היא המכשפה המרשעת מן המערב, לה מגווייר נותן את השם אלפבה. ברומן מתוארים חייה מנקודת מבט אחרת מהמוצג בספרו של באום. הספר הוא ראשון בסדרה של ארבעה ספרים. על פי הרומן עלה ב-2003 המחזמר המצליח מרשעת.

רקע העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נותן פרשנות פוליטית, חברתית ומוסרית לטבע הטוב והרע. הוא מתרחש בעולם "עוץ", בשנים שקדמו להופעתה של דורותי גייל בו. הדמות הראשית היא ילדה ירוקת עור ולא מקובלת בשם אלפבה: מגווייר קרא לה על פי ראשי התיבות של באום: L-F-B. בסיפור חמישה חלקים, על פי המקום שבו מתרחשים אירועי כל חלק, ולפניהם מבוא שבו אלפבה מצותתת לדורותי ולחבריה המרכלים עליה.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפבה נולדת לכומר מהדת האיגודית בשם פרקס, ואשתו עקרת הבית והמופקרת, מלנה, בארץ המאנצ'קינים. את ילדותה היא מעבירה בחברת אמה האלכוהוליסטית, לב הצב, המאהב שלה, נני המטפלת, ואביה האדוק. היא סובלת רבות בשל עורה הירוק, ואינה מקובלת בחברת בני גילה, ואף משפחתה סולדת ומפוחדת ממנה. בתקופה זו, מגיע הקוסם המפורסם ומשתלט על הארץ. הקוסם מתגלה כדיקטטור קר לב, ומתחיל לדכא קבוצות מיעוט ואת החיות בעלות התבונה. למלנה נולדת ילדה שנייה, שהיא כנראה בתו של לב הצב - נסרוז, וזאת נולדת ללא זרועות. מלנה מתה בעת לידתו של הבן הצעיר שלה, של. אלפבה ואחיה עוברים לארץ הקואדלינגס בעקבות העבודה המיסיונרית של אביהם. האב מעדיף את נסרוז על אלפבה, ואף מכין לה נעליים אדומות נוצצות, ואלפבה נוטרת לאחותה טינה על כך.

כשהיא הולכת ללמוד באוניברסיטה, אלפבה סובלת תחת ידיה של המנהלת האכזרית, מאדאם מוריבל, אך היא גם יוצאת מקליפתה בתקופה זו, ומתחברת עם מגוון דמויות, ביניהם גלינדה, נערה מפונקת ועשירה, בוק, סטודנט נוסף באוניברסיטה ופיירו, נסיך משבט הארג'יקי. אלפבה מתחילה להיות פעילה בתנועה למען בעלי החיים, יחד עם דר' דילמונד, תיש שחוקר את מקור בעלי החיים התבונתיים במאמץ למנוע את חוקיו המפלים של הקוסם. כשדר' דילמונד נרצח, אלפבה וגלינדה מגלות שהמשרת של מאדאם מוריבל הוא זה שביצע את הפשע. מאדאם מוריבל מנסה לגייס את שירותיהן של אלפבה, נסרוז וגלינדה כמרגלות בשירות הקוסם. אלפבה וגלינדה בורחות לעיר הבירה לראות את הקוסם בעצמן, ומנסות לשכנע אותו שיימלך בדעתו לגבי בעלי החיים וקבוצות אחרות. כשהוא מסרב, אלפבה מצטרפת למחתרת ונשארת בעיר האזמרגד.

חמש שנים לאחר מכן, אלפבה פוגשת שוב את פיירו, והשנים מתחילים לנהל רומן, למרות שפיירו נשוי ואב לילדים. אלפבה מנסה להתנקש בחייה של מאדאם מוריבל, ונכשלת במשימתה, וכנקמה, פיירו נרצח על ידי המשטרה החשאית. אלפבה, ביגונה, מצטרפת למנזר. כעבור שבע שנים, היא וליר - שנרמז שהוא בנם הממזר שלה ושל פיירו - יוצאים למסע לביתו הרחוק של פיירו, במחוז וינקוס. אלפבה רוצה להתנצל בפני אלמנתו, סרימה, אך סרימה לא נותנת לה להתנצל. אלפבה, ליר, ונני (שמצטרפת אליהם מאוחר יותר) מבלים שנים עם סרימה ומשפחתה, עד שכוחות הקוסם הורגים את כל המשפחה, חוץ מהילדה הצעירה, נור, שנלקחת בשבי.

אלפבה, שהתחפשה למכשפה כשעזבה את המנזר, מתחילה באמת לעסוק בכישופים לאחר שהיא מוצאת ספר קסמים ענק בשם "גרימרי" בטירה של סרימה. נסרוז, שהפכה בינתיים לשליטת ארץ המאנצ'קינים, גם היא הפכה למכשפה. נסרוז נהרגת כאשר ביתה של דורותי נוחת עליה. אלפבה מגיעה ללוויה, ופוגשת שם את גלינדה, שגם היא החלה לעסוק בכישופים. השתיים רבות על פוליטיקה - כי גלינדה מצדדת בשלטונו של הקוסם, וגם על נעליה האדומות של נסרוז, אותן נתנה גלינדה לדורותי כמתנה. הן נפרדות כאשר היחסים ביניהן קרירים.

אלפבה נפגשת שוב עם הקוסם, ומגלה שהוא הגיע מעולם אחר, ושכל מטרתו בעוץ היא למצוא את ה"גרימרי". ובנוסף - כי רוב הסיכויים הם שהוא אביה הביולוגי, לאחר שאנס את מלנה. אלפבה מנסה להגיע להסכם עם הקוסם בו הוא ישחרר את נור, אך הוא מסרב. היא חוזרת לצפון הרחוק, ומחליטה בדרך לרצוח את מאדאם מוריבל כפי שרצתה שנים קודם לכן. לאחר שהיא מנחיתה מהלומה על ראשה של מוריבל, היא מבינה שהאישה נפחה נשמתה עוד קודם להגעתה. ואולם אלפבה לוקחת אחריות על הרצח, כדי לקדם את מטרותיה הפוליטיות.

בתגובה, הקוסם שולח את דורותי וחבריה להתנקש בחייה של אלפבה. אלפבה - שבשלב זה מתחילה להשתגע ולאבד את אחיזתה במציאות - בטוחה שהדחליל המלווה את דורותי הוא בעצם אהובה, פיירו, ששרד את עימותו עם המשטרה החשאית, ושולחת את החיות האהובות עליה לקדם את פניו. דורותי וחבריה אינם מבינים את יללות הזאבים, ומרגישים מאוימים, אז איש הפח הורג את כולם. אלפבה שולחת את הקופים המעופפים - שהיא יצרה בעזרת ספר הקסמים ואשר מספקים לה חברה בטירה - כדי לדרוש מדורותי את הנעליים האדומות, אך אלה דבוקים לרגליה. כשהיא מגיעה לטירה, דורותי מודה לאלפבה שאכן הקוסם שלח אותה לרצחה, אך שהיא רק ילדה קטנה ולא מסוגלת למעשה נורא כל כך, ושהיא הגיעה אליה רק לבקש את סליחתה על כך שהרגה בשוגג את אחותה נסרוז. אלפבה, שלא קיבלה את הסליחה שהיא ביקשה מסרימה, מאבדת את עשתונותיה, וכשהיא מתפרעת היא מציתה בטעות את שמלתה. דורותי, בתמימות, זורקת עליה דלי מים ואלפבה נמסה.

כשדורותי חוזרת לארמון הקוסם, היא מגלה שהוא מתכוון לחזור לאמריקה ושם להתאבד. היא בעצמה גם מוצאת את דרכה הביתה, אך תושבי עוץ אינם יודעים זאת, ובסערת השמועות שמתחוללת לאחר העלמות דמויות אלה, אלפבה - שהייתה מאוד מסתורית ונחבאת אל הכלים - נזכרת בתור מכשפה מרשעת, ודורותי בתור מתנקשת אכזרית. מיתוסים קמים ביחס לגורלה של אלפבה, כולל נבואה שמרמזת שהיא עתידה לקום יום אחד לתחיה.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלפבה תרופ: הגיבורה הראשית של הספר. את שמה הגה מגווייר לפי ראשי התיבות של ל. פרנק באום. בספר שמה של אלפבה נמצא במקורות האיגודאיים, והוא שם קדוש. אלפבה נולדה בעלת עור ירוק והיא רגישה למים (לכן גם נמסה בעת שדורותי שפכה עליה את דלי המים). היא פעילה למען זכויות בעלי החיים והופכת לנזירה. מאוחר יותר מתייחסים אליה כאל "המכשפה המרשעת מן המערב". לקראת סוף הספר מגלה אלפבה, בעזרתו של דרקון הזמן, שהקוסם הוא אביה הביולוגי (כך לפחות נרמז).
  • גלינדה: שותפתה של אלפבה במעונות באוניברסיטת שיז הופכת בסופו של דבר לפיה הטובה מהצפון. בתחילה היא שונאת את אלפבה ובזה לה, אך בסופו של דבר הופכת לחברתה.
  • נסרוז (למשפחת תרופ): אחותה הצעירה של אלפבה גדלה להיות המכשפה המרשעת מן המזרח. היא בעלת צבע עור רגיל, אולם היא יושבת בכיסא גלגלים והיא מחוסרת ידיים.
  • מלנה תרופ: אמה של אלפבה. מתוארת כאלכוהוליסטית ופזיזה במעשיה. למרות שיש לה בעל, היא ילדה ילדים ללב הצב (נסרוז ושל). מלנה נוהגת ללעוג לבעלה, פרקספר, על התורה האיגודאית בה הוא עוסק. מלנה היא נכדתו של תרופ הגדול, שהיה כומר איגודאי.
  • פרקס (פרקספר): אביה של אלפבה (שמתברר כאביה הלא- ביולוגי בסוף הספר). הראשון שמוכן להכיר באלפבה כאנושית, למרות שגם הוא סלד ממנה בהתחלה. פרקס הוא כומר איגודאי, שמתנגד למעשי הקוסם, ולשעון של דרקון הזמן.
  • נני: המטפלת של מלנה. בהמשך הופכת להיות המטפלת באלפבה ונסרוז (אחרי שהן נולדו. כאשר נסרוז הגיעה ללמוד בשיז, שמרה עליה נני בשבע עיניים והשגיחה עליה כל הזמן). לאחר מותה הפתאומי של נסרוז, עוברת נני לוינקוס, כי היא יודעת שאלפבה נמצאת שם. מלווה את אלפבה עד מותה.
  • פיירו: נסיך משבט ארג'יקי שבמחוז וינקוס בארץ עוץ. הוא פוגש את אלפבה באוניברסיטה וכמה שנים לאחר מכן הם מתאהבים, למרות שהוא נשוי ואב לילדים. אלפבה גורמת לו להיות מעורב במאבק לטובת בעלי החיים בעיר האזמרגד. נהרג שבועות ספורים לאחר פגישתו עם אלפבה.
  • ליר: ילד שמצטרף אל אלפבה וחובר אליה במהלך מסעה. מתחבר עד מהרה עם הילדים של פיירו וסרימה. ליר הוא בנם המשותף של אלפבה ופיירו בלא-יודעין.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תרגמה מאירה לבנת, הוצאת הד ארצי, 1999
  • תרגם אסף ברקת, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]