מרתון התנ"ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרתון התנ"ך
הלוגו הרשמי של מרתון התנ"ך
הלוגו הרשמי של מרתון התנ"ך
ענף ריצת מרתון
תאריך ייסוד 1968
(חידוש המרוץ ב-2015)
ארגון מפעיל מועצה אזורית מטה בנימין, מרתון ישראל
מוטו אתגר הריצה הקדום בעולם
מדינות משתתפות ישראלישראל ישראל
יבשת אסיה
שמות קודמים "מרוץ איש בנימין" (1968 - 1972)
זוכה גברים: אדיסו אוסקנו
נשים: זהר הל-פרי
‏ www.biblemarathon.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרתון התנ"ך הבינלאומי, או בקיצור מרתון התנ"ך, הוא מרוץ מרתון למרחק של 42.2 ק"מ המשחזר את הריצה המקראית מאפק לשילה הקדומה לאחר תבוסת בני ישראל לפלשתים בקרב אבן העזר לפי המתואר בספר שמואל א', פרק ד'[1][2].

ייזום התחרות וחידושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים מדד יוזם המכביה, יוסף יקותיאלי[3], את אורך המסלול מראש העין (אפק המקראית) לשילה שבשומרון והופתע לגלות שאורך המסלול ההיסטורי בציר הכבישים תאם בדיוק את אורך ריצת המרתון המודרנית - 42 קילומטרים[4][5]. נושא זה נחקר גם על ידי חוקר הספורט פליקס דניאל פינצ'ובר.[6] ב-15 באפריל 1968 יזמו יקותיאלי ויצחק ברא"ז לראשונה מרוץ מרתון בציר זה, שקיבל את השם מרוץ איש בנימין והמנצח, צבי סגל, השלים אותו ב-3:30 שעות. המרוץ השני התקיים ב-2 באוגוסט 1969 ושולב במסגרת המכביה השמינית, והמרוץ השלישי התקיים ב-25 באפריל 1970. במרתון הרביעי, שהתקיים ב-22 במאי 1971 השתתפו תשעה רצים, והמנצח, ציון חצרוני, השלים אותו ב-2:43:55 שעות. את הזמן הטוב ביותר ב"מרוץ איש בנימין" (2:36:28) קבע דני משרקי במרוץ החמישי שהתקיים בשנת 1972[1].

"מרוץ איש בנימין" משך מעט משתתפים שרצו את המרחק באותה תקופה (במרוץ השלישי, הגדול מכולם, השתתפו 14 רצים בסך הכל) והיוזמה נפסקה לאחר חמישה מרוצים בלבד. כעבור 43 שנה, בשנת 2015, חודש המרוץ בשם מרתון התנ"ך[7][8]. המרוץ מתקיים מאז, להוציא את שנת חידושו ב-2015[9], במהלך חג הסוכות.

הלוגו הרשמי של המרוץ מכיל מספר מרכיבים, כאשר העיקריים שבהם הם איש רץ ולצידו הכיתוב "איש בנימין" בכתב עברי עתיק.

תיאור המסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרתון התנ"ך הוא מרתון כביש הררי שתחילתו ברחוב נחל רבה סמוך לאגם הצלילים בראש העין, המשכו לאורך כביש 5, כביש 4775 וכביש 60 עד לסיומו בשילה הקדומה שבשומרון. למסלול טיפוס וירידה מצטברים של 1,097 ו-454 מטרים בהתאמה; מנקודת הזינוק ברום של 49 מטרים ועד לנקודת הסיום ברום של 694 מטרים מעל גובה פני הים[10][11]. מקצה ה-42.2 ק"מ מוגבל למשתתפים מעל גיל 18[12].

המרוץ כולל גם מקצים נוספים[11][12]:

  • מקצי 5 ק"מ ו-10 ק"מ - מסלול מעגלי עם נקודת זינוק בשילה הקדומה. מקצים אלה מוגבלים למשתתפים מעל גילים 10 ו-15 בהתאמה.
  • מקצה 21.1 ק"מ (חצי מרתון) - מסלול לא מעגלי עם נקודת זינוק במרכז הארצי לפיתוח מנהיגות באריאל. מקצה זה מוגבל למשתתפים מעל גיל 16 בצירוף אישור הורים, ומגיל 18 ללא אישור
  • "מקצה צמי"ד" - מסלול ריצה באורך של 1 ק"מ לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. מקצה זה, אשר נערך לראשונה בשנת 2018 בשיתוף עמותת לב בנימין לקידום ילדים עם צרכים מיוחדים, הוא מסלול בצורת פרסה עם נקודת זינוק בשילה הקדומה.

כל משתתפי המרוץ אשר מסיימים את המקצים אליהם נרשמו מקבלים מדליות חרס מיוחדות, ומסיימי מקצה ה-42.2 ק"מ מקבלים בנוסף גם את מגן "איש בנימין".

הפולמוס סביב המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש התוקפים את מרתון התנ"ך בטענה שהוא משלב מרוץ ספורטיבי עם אירוע פוליטי, מכיוון שרוב מסלול המרוץ עובר בשטחי יהודה ושומרון. רק 3 ק"מ בתחילת המסלול נמצאים בגבולות הקו הירוק, ושאר המסלול עובר דרך אריאל ושטחים נוספים ביהודה ושומרון, ומסתיים בהתנחלות שילה. המסלול עובר ליד יישובים פלסטיניים רבים, אך הם אינם מוזכרים בתיאור המסלול מטעם המארגנים.

ההקשר הפוליטי של המרוץ מעורר מחלוקת בקהיליית הרצים בישראל. אחד הרצים תיאר אותו כ"מרוץ מראש העין לשילה, דרך מציאות שרבים רוצים להדחיק."[13]

הפלסטינים מכנים את האירוע "המרתון של המתנחלים" ונמנעים מלהשתתף בו, למרות שהם מוזמנים להצטרף[דרושה הבהרה]. בכל שנה נחסמים ביום המרוץ כביש 60 וכבישים נוספים בקרבת יישובים פלסטיניים ויהודים החל מהשעה 5:30 בבוקר, והתנועה משכם לרמאללה נחסמת למשך שעות. בשנת 2015 הפגינו נגד המרוץ עשרות פלסטינים וכן פעילי שמאל ישראלים.[14]

מרתון התנ"ך פורסם בתחילה בלוח האירועים של ארגון המרתונים הבינלאומי (אנ'), אך לאחר מספר פניות לארגון, בין השאר מצד תנועת "לוחמים לשלום", הוא הוסר מלוח האירועים.[15]

שיאי מרתון התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 נקבע שיא חדש במרתון התנ"ך, כאשר אדיסו אוסקנו, מראשון לציון, סיים את המרוץ בזמן שיא של 3:02:42 שעות. השיא של אוסקנו שבר את הישגו של יפתח פשחור משנת 2018 שעמד על 3:14:00 שעות.

זוכי מרתון התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המרתון שנה מנצח תוצאה מדינה מנצחת תוצאה מדינה
1 2015
2 2016
3 2017 איילת שרם 04:12.31 ישראל
4 2018 יפתח פשחור 03:14:00 ישראל ישראל
5 2019 אדיסו אוסקנו 03:02:42 ישראל זהר הל-פרי 04:09:35 ישראל
6 2020
7 2021
8 2022

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סיפור מרתון התנ"ך.
  2. ^ סער גיט, כמו שכתוב בספר: גרסת התנ"ך של המרתון, באתר ynet, 24 באוקטובר 2016.
  3. ^ עדנה יקותיאלי כהן, תל אביב-יפו נגלית לעין., יוסף יקותיאלי, באתר http://www.israelalbum.org.il, ‏1996
  4. ^ מרחק המרתון הרשמי נקבע רק בשנת 1908 באולימפיאדת לונדון.
  5. ^ אורלי גנוסר, ‏של נעליך מעל רגליך, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2016.
  6. ^ פ. פינצ'ובר, רצי מלכות ישראל ומרוץ עצמאות ישראל, דבר, 2 ביוני 1950
  7. ^ נרי וייס, לרוץ בדרך האבות: מרוץ התנ"ך הראשון, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2015.
  8. ^ "מרתון התנ"ך - רצים היסטוריה", באתר מרתון ישראל.
  9. ^ בשנה זאת התקיים המירוץ במהלך חג הפסח.
  10. ^ מרתון התנ"ך - מפות מסלולים וגבהים.
  11. ^ 1 2 מרתון התנ"ך - מידע לי מקצים.
  12. ^ 1 2 מרתון התנ"ך - תקנון רישום.
  13. ^ צפריר ים, מרתון התנ"ך 2017: מראש העין לשילה (דרך מציאות שרבים רוצים להדחיק), באתר runpanel.co.il, ‏10 באוקטובר 2017.
  14. ^ אקטיבסטילס, פלסטינים הפגינו נגד "מרתון התנ"ך" ששיתק למשך שעות את התנועה בגדה, באתר "שיחה מקומית", 9 באפריל 2015.
  15. ^ אורי טלשיר, ארגון המרתונים הבינלאומי הסיר את מרתון התנ"ך, שמתקיים בחלקו מעבר לקו הירוק, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017