מיסטר ביג (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מר. ביג (להקה))
מיסטר ביג
Mr. Big
מקום הקמה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1988–2002, 2009
סוגה הארד רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס, וורנר מיוזיק גרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mrbigsite.com
חברים
אריק מרטין
פול גילברט
בילי שיהאן
פט טורפי
ריצ'י קוטזן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מר ביג היא להקת-על אמריקאית שמנגנת רוק כבד. הלהקה הוקמה בלוס אנג'לס, שבקליפורניה, בשנת 1988. חברי הלהקה המקורית היו אריק מרטין (סולן), פול גילברט (גיטרה), בילי שיהאן (גיטרה בס), ופט טרופי (תופים וכלי הקשה). השירים שלהם מסומנים לעיתים קרובות על ידי שירה חזקה והרמוניות קוליות. הלהיטים שלהם כוללים את השיר "To Be with You" (אנ') (מספר אחד ב -15 מדינות ב -1992) ו"Just Take My Heart". שם הלהקה לקוח מהשיר Eponymous של להקת פריי (אנ').

מר ביג נשארו פעילים ופופולריים במשך יותר משני עשורים, למרות סכסוכים פנימיים ושינוי מגמות המוזיקה. הם התפרקו בשנת 2002, אך לאחר בקשות של מעריצי הלהקה, הם התאחדו בשנת 2009; סיבוב ההופעות הראשון שלהם לאחר האיחוד היה ביפן, יוני 2009.[1] מר ביג הוציאו תשעה אלבומי אולפן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום התהוות והבכורה (1988 – 1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהבסיסט בילי שיהאן עזב את הלהקה גיבוי של דייוויד לי רות (אנ') בשנת 1988,[2] הוא החל להרכיב להקה חדשה בעזרתו של מייק וורניי מחברת שרפנל רקורדס (אנ'). הוא גייס את אריק מרטין, את הגיטריסט גילברט ואת המתופף טורפיי. גילברט כבר היה גיטריסט מכובד ששחרר שני אלבומים עם הלהקה שלו לוס אנג'לס רייסר איקס (אנ'). טורפיי הקליט שירים עם מספר אמנים ביניהם אימפליטירי, סטן בוש, בלינדה קרלייל, טד נוג'נט, הקנאק וג'ף פאריס (ששיתף עם הלהקה פעולה עם הלהקה בכתיבת שירים).

הלהקה שכרה את שירותיו של וואלטר הרברט (אנ') כמנהל להקה.

בשנת 1989, הם חתמו עם אטלנטיק רקורדס והוציאו את אלבום הבכורה שלהם, מר. ביג (אנ'), באותה שנה. האלבום לא זכה בהצלחה רבה בארצות הברית, אבל זכה להצלחה רבה ביפן.

פריצת הלהקה וגובה התהילה (1991 – 1998)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1990, הלהקה הופיעה באמריקה כמופע הפתיחה בסיבוב ההופעות של להקת ראש. באוגוסט 1990, שני שירים, "Strike Like Lightning" ו- "Shadows", בביצוע הלהקה, יצאו באופן בלעדי בפסקול של סרט הפעולה "Navy SEALs" (אנ').[3]

האלבום השני של מר ביג, שיצא בשנת 1991 Lean Into It (אנ'), היה פריצת הדרך הגדולה של הלהקה, באלבום יצאו שלושה סינגלים, "To Be with You" (השיר היה במקום הראשון ב-15 מדינות) ו "Just Take My Heart" והשיר Green-Tinted Sixties Mind (אנ').

מר. ביג סיירו בבריטניה באפריל ומאי 1991, ושוב בשנת 1992, בצאת האלבום החי, Mr. Big Live (אנ'). כמו כן הופיעו בתור מופע חימום ללהקת אירוסמית' באצטדיון וומבלי בלונדון.

בשנת 1993, קאבר הלהקה לשיר של "Wild World" של קאט סטיבנס, מתוך האלבום השלישי שלהם, Bump Ahead (אנ'), הגיע למקום 27 במצעד בילבורד הוט 100.

הלהקה הוציאה את האלבום Hey Man (אנ') ב -1996. השיר "Take Cover" נכלל בפסקול סדרת האנימציה "מגה מן".

הפופולריות של הלהקה נראתה ביפן וברוב מדינות אסיה. הם המשיכו להופיע בשוק האסייתי, וכתוצאה מכך הלהקה שחררה מספר גרסאות של אלבומים חיים עבור השוק היפני.

Live At Budokan (אנ') היה אלבום שיועד לשוק היפני בלבד ועם פרסום האלבום, חברי הלהקה החלו להתרכז בפרויקטים אחרים; הלהקה נפרדה זמנית ב -1997.

שינוי בהרכב הלהקה ופירוקה (1999 – 2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילברט עזב את הלהקה ב -1999 וריצ'י קוטזן החליף אותו כנגן גיטרה, הלהקה בהרכבה החדש הוציא שני אלבומי אולפן: Get Over It (אנ') בשנת 1999 ואת האלבום Actual Size (אנ') בשנת 2001.

הלהקה ערכה סיבוב הופעות של עשרים יום ביפן. בערב ראש השנה האזרחית 1999 הופיעו מר. ביג עם להקת אירוסמית' באוסקה. האלבום Get Over It יצא בארצות הברית במרץ 2000.

הוקלטו סרטונים עבור שני שירים מהאלבום "Get Over It": עבור השירים "Electrified" ו"Superfantastic", אך הם מעולם לא פורסמו כיוון שהבמאי טען לזכויות יוצרים על קטעי הווידאו.

בשנת 2001, מר ביג הוציאו את האלבום Actual Size באסיה. האלבום הצליח במצעד השירים. הסינגל הראשון, "Shine", שימש כשיר נושא בסוף פרק עבור אנימה סדרת הלסינג .

עם זאת, נוצר מתח בין שיהאן לבין חברים אחרים כאשר שיהאן יצא לסיבוב הופעות עם סטיב ואי. מרטין, קוטזן וטורפי החליטו לכתוב שירים בלי שיהאן, שקיבל רק קרדיט על שני שירים באלבום "Actual Size". מרטין והאחרים היו מוטרדים גם ביחס של שיהאן במהלך ההקלטה של וידאו "Shine". מרטין וטרופי החליט לפטר את שיהאן מהלהקה. כאשר קוטזן שמע על ההחלטה, הוא גרם לכך ששיאהן יחזור ללהקה בתנאי שזה יהיה סיבוב ההופעות האחרון שלהם ובסופו של דבר הלהקה התפרקה, בשנת 2002.

איחוד ואלבום חדש (2009 – 2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -13 במאי 2008, הלהקה התאחדה להופעה חד פעמי, בהופעתם של פאול טורברט, פאט טורפי, ריצ'י קוטזן ובילי שיהאן.

ב -1 בפברואר 2009, יצאה הודעה מחברי הלהקה על איחוד הלהקה כדי לחגוג את יום השנה העשרים של אלבום הבכורה שלהם. סיבוב ההופעות העולמי של הלהקה החל ביוני. הלהקה הופיעה בעשרה מקומות, ביניהם יפן ובטאלין שבאסטוניה.

וורנר מיוזיק ביפן הוציאה עותקים מחודשים של ארבעת אלבומי האולפן שלהם, כמו גם את הלהיטים המפורסמים שלהם באודיו ובוודיאו. ישנם שני שירי אולפן בונוס באלבום, המסלול החדש "Next Time Around", וכן כיסוי של "Hold Your Head Up" של ארג'נט.

הלהקה סיירה בהודו באוקטובר 2009 במסגרת הופעת האיחוד שלה, והופיעה מול קהל גדול בבנגלור, דימאפור ושונג.

בספטמבר 2010, הלהקה הקליטה את האלבום השביעי עם המפיק קווין שירלי באולפן לוס אנג'לס. האלבום יצא ביפן ב -15 בדצמבר 2010, באירופה ב -21 בינואר 2011 ובארצות הברית בפברואר 2011. ...What If (אנ') הוא האלבום הראשון שלהם שכלל חומר חדש אחרי כמעט 10 שנים.[4] הלהקה יצאה לסיבוב הופעות כדי לתמוך בהוצאות האלבום.[5] סיבוב ההופעות התחיל בהוליווד, קליפורניה, ב-2 באפריל 2011, והסתיים בפסטיבל הרוקוט באיסטנבול, טורקיה. באוקטובר 2011. הלהקה הופיעה גם בפסטיבל דאונלואד (אנ') ביוני 2011.

כחלק מפרסום האלבום, הלהקה הפיקה סרטון לשיר "Undertow". בבימויים של וינסטנט קורדרו ופרננדו קורדרו.[6]

בילי שיהאן ואריק מרטין מופיעים ב-2016.

ב -10 במאי 2011, הופיעה הלהקה במנילה, הפיליפינים. הם ביצעו את רוב השירים מהאלבום Lean" "Into It, והציג כמה שירים מהאלבום "...What If". בנוסף הלהקה הופיעה גם בריטניה ואירופה, עם גילברט ושיהאן שביצעו את מרבית הסולואים בהופעות.

בחודש יולי 2011, הלהיט "Colorado Bulldog" מהאלבום "Bump Ahead",

שימש כשיר נושא עבור הפרק הראשון של סדרת האנימה Kami-sama no Memo-chō (אנ').

קריירה מתמשכת ומוות של פאט טורפיי (2014 - 2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מר ביג הוציאו את אלבום האולפן השמיני שלהם ...The Stories We Could Tell (אנ') ב-30 בספטמבר 2014 באמצעות Frontiers Records. הוא הופק על ידי פאט רגן, שהפיק את האלבום.

פט טורפיי, שאובחן עם מחלת פרקינסון, השתמש במעבד תופים בעבודתו על האלבום. הלהקה אישרה כי טרופי ימלא את סיבוב ההופעות הבא בעולם, ויופיע לצד המתופף מאט סטאר, שגם הוא הופיע בעבר עם אייס פריהלי (אנ') וג'ו לין טרנר (אנ').

האלבום האחרון של הלהקה, Defying Gravity (אנ'), הוקלט בלוס אנג'לס תוך שישה ימים, ויצא ב -21 ביולי 2017.[7][8] מאט סטאר הקליט את מסלולי התופים, ואילו פאט טורפי פעל כ"מפיק תופים".[9]

ב -7 בפברואר 2018 מת המתופף פאט טורפי מסיבוכי מחלת הפרקינסון בגיל 64.[10] המופע האחרון שלו התקיים בוולברהמפטון ב -23 בנובמבר 2017.

תערוכת זיכרון התקיימה ב -23 במאי 2018 בקניון בגבעת אגורה, קליפורניה, עם חבר הלהקה לשעבר ריצ'י קוטזן כאורח מיוחד.[11]

האלבום הקרוב ופירוק מתוכנן (2019 – ?)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2018, אריק מרטין אמר בריאיון עם Friday NI Rocks כי הלהקה נמצאת בתהליכי תכנון האלבום הבא שלהם. "אני מהסוג שלאחרונה אוסף את כולם לשיחות ועדה ודואר אלקטרוני ומדברים על מה שאנחנו רוצים לעשות. אני רוצה לבלות יותר משישה ימים על זה, כמו שעשינו עם האלבום Defying Gravity. אני רוצה להיות מוכן קצת יותר. אני רוצה לעשות תקליט חדש, ואני רוצה שגם כמה מתופפים שונים יעבדו עליו, כאלה שפאט באמת אהב, כמו מייק פורטנוי (תיאטרון החלומות, בני אפולו) או דייוויד לי רות, ריי לוזיאר מלהקת קורן - אני באמת אוהב את הנגינה שלו. רק להשיג כמה מתופפים כדי לכתוב שיר לזכרו של לפאט טורפי". הזמר המשיך ואמר כי לא ברור אם הם יתעדו מיני-אלבום חדש או אלבום באורך מלא. "זה תלוי בשירים. אם יש לנו רק שישה שירים, אז יש מיני-אלבום שלך, אבל אם יש לנו יותר, אז יהיה לנו אלבום. יש לנו רק חלון הזדמנויות קטן, מפני שפול נמצא על הכביש במשך רוב ימות השנה, ואז אולי תהיה לנו הזדמנות קטנה בפברואר ליצור משהו. אבל אנחנו הולכים לעשות סיבוב הופעות ביוני וביולי ואז נחזור הביתה לכמה שבועות ואז ננסה לעשות כמה שיותר תוך שלושה או ארבעה חודשים". לדברי מרטין, ברגע שהלהקה תסתיים עם ההתחייבויות שלה לסיבוב ההופעות של שנת 2019, הלהקה תתפרק: "כן, זה המהלך האחרון - זהו זה. זה מרגיש קצת לא נוח להמשיך בלי פאט טורפיי."[12]

חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה:

חברי להקה בעבר:

חברים נוספים:

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיסטר ביג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ""Paul Explains the Reunion" Musicradar Interview with Paul Gilbert, April 2009". Musicradar.com. 2009-04-02. נבדק ב-2019-03-26.
  2. ^ /"Big Music Geek Interview with Billy Sheehan, April 2009". Bigmusicgeek.com. נבדק ב-2019-03-26.
  3. ^ "the Soundtrack INFO project (movie soundtracks)". Soundtrackinfo.com. נבדק ב-2011-08-09.
  4. ^ "MR. BIG: New Album Details Revealed – Nov. 17, 2010". Roadrunnerrecords.com. אורכב מ-המקור ב-2011-02-25. נבדק ב-2019-03-26.
  5. ^ "Home". Eric martin. נבדק ב-2019-03-26.
  6. ^ "MR. BIG - Undertow (Official HD Music Video)". YouTube. 2010-11-28. נבדק ב-2019-03-26.
  7. ^ "MR. BIG – Defying 2017 (July 2017) - Features / Interviews @ Metal Forces Magazine". www.metalforcesmagazine.com. נבדק ב-2019-03-26.
  8. ^ Srl, Frontiers Music. "Frontiers Music Srl - Record Label". Frontiers Music Srl. נבדק ב-2019-03-26.
  9. ^ "PAUL GILBERT Talks New MR. BIG Album, Guitar Improvisation And PAT TORPEY". 2019-03-26.
  10. ^ Aniftos, Rania (2019-03-26). "Pat Torpey, Mr. Big Drummer & Founding Member, Dies at 64". Billboard.com. נבדק ב-2018-02-09.
  11. ^ Martin Kielty, Mr. Big Announce Pat Torpey Tribute Show, Ultimate Classic Rock, ‏2019-03-26 (באנגלית)
  12. ^ Blabbermouth, MR. BIG To Record One Final Album Or EP Before Calling It Quits, BLABBERMOUTH.NET, ‏2019-03-26