משאבת דלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משאבת דלק מודרנית, יוון

משאבת דלק היא מכונה בתחנת דלק המשמשת לשאיבה של דלק לסוגיו: בנזין ברמות אוקטן שונות, סולר למנועי דיזל, אתנול, דלק ביולוגי לסוגיו, וסוגים נוספים, לשם הנעת כלי רכב מנועיים בעלי מנוע בעירה פנימית. משאבות דלק ידועים גם בשם מנפֵק דלק (ארצות הברית), מתדלק (אוסטרליה), משאבות בנזין (חבר העמים הבריטי), ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאבת הדלק הראשונה הומצאה ונמכרה בידי סילבנוס בוו'זר בעיר פורט ויין, אינדיאנה, כבר בספטמבר 1885. המשאבה הייתה סוג של מכלית דלק, ונועדה לא לשם מכוניות, שלא הומצאו עדיין אלא לשם מנורות נפט ותנורים. לאחר מכן שיפר בוו'זר את המצאתו עבור כלי רכב על ידי הוספת אמצעי בטיחות, וכן הוספת צינור שיעביר את הדלק ישירות מהמיכל אל המכונית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, משאבת הדלק מחולקת לשני חלקים עיקריים: "ראש" אלקטרוני המכיל מערכת משובצת מחשב השולט בפעולת המשאבה, ומערכת מפותלת הכוללת צינורות, שסתומים, ועוד שתפקידה לשאוב את הדלק שממוקם בקרקע באמצעות מנוע חשמלי ולהעבירו למיכל הדלק של המכונית המתדלקת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משאבת דלק בוויקישיתוף
Swedish road sign 11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.