משאל העם על הגנת בעלי החיים בשווייץ
| תאריך |
20 באוגוסט 1893  |
|---|---|
| מצביעים |
328,983 |
  | |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של שווייץ |
|
המועצה הפדרלית (מבצעת)
|
משאל עם בנושא הגנת בעלי חיים התקיים בשווייץ ב-20 באוגוסט 1893.[1] הבוחרים נשאלו אם הם תומכים באיסור טבח ללא הרדמת בעלי החיים מראש, ובכך לאסור על השחיטה הכשרה.[1] ההצעה אושרה ב-60.1% מהקולות וברוב צר של קנטונים.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המאבק על השחיטה הכשרה
ב-1866 נאסרה השחיטה היהודית בקנטון שוויץ, ושנה אחר כך התקבל האיסור בקנטון גרמני-פרוטסטנטי[דרושה הבהרה] ובקנטון ברן. מאוחר יותר מחו היהודים נגד האיסור בקנטון ארגאו, כשהם מסתמכים על סעיף 50 של החוקה השווייצרית מ-1874, המעניקה חופש דת. הממשלה הפדרלית של שווייץ קיבלה את טענת היהודים, וב-17 במרץ 1890 קבעה כי השחיטה היא מצווה דתית יהודית, ועל כן היא מוגנת מכוח סעיף 50 לחוקה. בנוסף, הממשלה הסיקה אחרי בירור וחקירה שאין השחיטה נחשבת לאכזריות.
הקנטון ארגאו אסר בכל זאת על השחיטה היהודית בהחלטה של מועצת הקנטון ב-1891. בנוסף, ארגנו מתנגדי השחיטה היהודית עצומה חתומה על ידי 88,000 איש ובה ביקשו להעביר משאל עם על תיקון בחוקה. המשאל היה יוזמה עממית פדרלית,[1] שהתאפשרה בעקבות איסוף 88,000 חתימות.[2] משום שהיוזמה כללה שינוי בחוקה, נדרש רוב כפול הן בקולות והן בקנטונים כדי שההצעה תאושר.[2]
המשאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 באוגוסט 1893 התקיים המשאל, והתיקון לחוקה התקבל ברוב של 191,257 קולות נגד 127,101, למרות קריאה רשמית מהשלטון בשווייץ שקראה לאזרחים להצביע נגד התיקון. התיקון לחוקה אמר:
המתת בהמה ללא הימום לפני יציאת הדם, בכל צורת המתה ולגבי כל סוגי הבהמות ללא יוצא מן הכלל – אסורה
— סעיף 25, ב
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בחירה | הצבעה עממית | קנטונים | |||
|---|---|---|---|---|---|
| קולות | % | מלאים | חצאים | סך הכל | |
| בעד | 191,527 | 60.1 | 10 | 3 | 11.5 |
| נגד | 127,101 | 39.9 | 9 | 3 | 10.5 |
| קולות ריקים | 8,600 | – | – | – | – |
| קולות פסולים | 1,755 | – | – | – | – |
| סך הכל | 328,983 | 100 | 19 | 6 | 22 |
| מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה | 668,913 | 49.2 | – | – | – |
| מקור: Nohlen & Stöver | |||||
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשווייץ קיים האיסור עד היום, תוך מספר הקלות שהוכנסו. בית המשפט פירש את התיקון לחוקה שאינו חל על עופות אלא רק על בהמות, ובנוסף קבעה החלטת אספת הברית ב-1 ביוני 1898 שהאיסור חל רק בגבולות שווייץ, ולכן ייבוא בשר כשר מותר. כשהיו קשיים בשנים שמיד אחרי מלחמת העולם הראשונה לייבא בשר כשר התירה אספת הברית באופן זמני את השחיטה בקנטונים לוצרן ווו. היתרים כאלה ניתנו בין השנים 1918–1920.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Elections in Europe: a data handbook, 1. Ed, Baden-Baden, Germany: Nomos, 2010, עמ' 1901, ISBN 978-3-8329-5609-7
- ^ 1 2 Elections in Europe: A Data Handbook, 1. Auflage, Baden-Baden: Nomos Verlagsgesellschaft mbH & Co. KG, 2010, עמ' 1891, ISBN 978-3-8329-5609-7