משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כורדיסטן העיראקית

משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית[1][2] הוא משאל עם שהתקיים בכורדיסטן העיראקית ב-25 בספטמבר 2017 ובו הצביעו הכורדים תושבי צפון עיראק על השאלה האם ברצונם לכונן מדינה עצמאית ולהיפרד מהשלטון העיראקי[3].

הרקע למשאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשאל תוכנן להיערך ב-2014 לאור מחלוקות בין הממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG) לבין הממשלה הפדרלית של עיראק. קריאות ותיקות בשנים לעצמאות כורדית[4] צברו תנופה מחודשת בעקבות המלחמה בצפון עיראק. במלחמה זו, המדינה האסלאמית כבשה אזורים נרחבים שהיו בשליטת כוחות עיראקיים וננטשו, עיראק הייתה על סף התפרקות והכח היחיד היעיל שהיווה משקל נגד להתקדמות המדינה האסלאמית היו כוחות פשמרגה כורדיים. הכוחות כבשו מידי ארגון הטרור אזורים בצפון עיראק שמאוכלסים על ידי כורדים ומיעוטים אחרים, והם הפכו לאזורים בשליטה כורדית דה-פקטו.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשבועיים לאחר פרסום תוצאות משאל העם, החלו טורקיה, איראן, ועיראק בהפעלת סנקציות מסוימות על כורדיסטן העיראקית, כדוגמת סגירת המרחב האווירי והפרעה במסחר הנפט על מנת לגרום לברזאני לחזור בו מצעדיו בדרך לעצמאות. ב-16 באוקטובר צבא עיראק והמליציות השיעיות הנתמכות בידי איראן איימו בפלישה לקירקוק על מנת לכבוש אותה בחזרה. תחילה נערכו כוחות הפשמרגה להגנה על קירקוק, ואף הצטרפו אליהם כוחות מהPKK, אך בשלב מסוים ומסיבות שטרם הובהרו, כל הכוחות הכורדיים נסוגו וכיבוש קירקוק הושלם בפחות מיממה, עם מספר הרוגים בודדים לשני הצדדים. בבוקר שלאחר מכן נסוגו הכורדים גם מהעיר סינג'אר, וכך חזרה למעשה כורדיסטן העיראקית לגבולות שלפני 2014 בתוך יומיים.

התייחסות בינלאומית למשאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאל העם היה למוקד מחלוקת בינלאומית. מרבית המדינות האסלאמיות מתנגדות לקיום המשאל. ההתנגדות החריפה ביותר למשאל היא מצד ממשלת עיראק, וכן מצד המשטרים האיסלמיסטים בטורקיה ואיראן אשר גם בשטחן מתגורר מיעוט כורדי מדוכא והן אינן מעוניינות בפתיחת פתח לעצמאות כורדית בתחומן.[5] מרבית המדינות המערביות נקטו במדיניות דיפלומטית מהוססת[6] כדי להימנע מסכסוך עם העולם האסלאמי ו/או הערבי המתנגד למהלך. בישיבתה ב-21 בספטמבר 2017 הביעה מועצת הביטחון של האו"ם את דאגתה מקיום משאל העם על עצמאות כורדיסטן. מדינות אחרות, ובכללן ישראל, פולין ויוון, הביעו תמיכה פומבית בזכות של הכורדים לקיום המשאל.

ב-30 בספטמבר טען נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שהמוסד מעורב במשאל העם, זאת בשל הנפת דגלי ישראל בהפגנות למען עצמאותה של כורדיסטן.[7]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן התוצאות כפי שדווחו"[8]

מספר קולות אחוזים
Symbol support vote.svg בעד 3,159,517 91.83%
Symbol oppose vote.svg נגד 281,098 8.17%
הצביעו 3,440,616 100.00%
75.1%
בעלי זכות בחירה 4,581,255 100.00%

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]