משא (מבני ישמעאל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משא (דמות מקראית))

משא הוא דמות מקראית ומוזכר בתנ"ך כאחד מבני ישמעאל.

במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משא הוא הבן השביעי של ישמעאל משא, השביעי מבין שנים עשר בני ישמעאל: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, חדד, תימא, יטור, נפיש, קדמה[1][2]. אחותו מחלת[3] או בשמת[4] נישאה לעשו.

שבט בשם משא מוזכר במספר כתובות אשוריות מימי תגלת-פלאסר השלישי והתקופה הקרובה. באחת הכתובות נאמר:

"ואשר לשמשי, מלכת ערב ... היא נבהלה מעצמת הצבא האשורי ושלחה לי גמלים ונאקות. ... התושבים של משא ותימא, שבא, חיפה וחתי ושבט אדבאל, שמקומות מושבותיהם הם הרחק מזרחה, ... הביאו כאיש אחד, ללא יוצא מן הכלל, את המס שלהם."

בכתובת אחרת כתוב:

"תושבי משא, תימא, השבאים, יושבי חיפה, בדנה ואדבאל ... מהאזור שבמערב, ... הם שמעו על שלטוני המהולל, הם קבלו את עול שלטוני. הם הביאו לי, ללא יוצא מן הכלל, בתורת מס, גמלים ונאקות וכל מיני בשמים, והם נשקו את רגלי."

כתובת שלישית מספרת על התנפלות שוד של שבט משא על שבט נביות[5].

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההבטחה לאברהם המופיעה בספר בראשית[6]: "ולישמעאל שמעתיך ... שנים עשר נשיאים יוליד" נחשב כל אחד מבני ישמעאל לראש שבט ובהתאם נהוג לקשור בין השבט המוזכר בכתובות האשוריות עם בני ישמעאל.

חוקרים מסוימים קישרו בין שבט משא ללמואל מלך משא ואף לאגור בן יקה המשא[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.