משברים בע"מ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משברים בע"מ
Our Brand Is Crisis
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי דייוויד גורדון גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ורג' קלוני עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פיטר סטרוגהן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים סנדרה בולוק
סקוט מק'ניירי
זואי קאזאן
Jim Gleason
אן דווד
אנתוני מאקי
יואכים דה אלמיידה
בילי בוב תורנטון
Dan Hewitt Owens עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום טים אור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בינואר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 108 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט ביוגרפי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו ourbrandiscrisis20115
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משברים בע"מ (אנגלית: Our Brand Is Crisis) הוא סרט דרמה-קומדיה אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 2015. הסרט, שבוים על ידי דייוויד גורדון גרין ונכתב על ידי פיטר סטרויאן, מבוסס על סרט דוקומנטרי בעל שם זהה שהופק ב-2005 על ידי רייצ'ל בוינטון, מתאר בצורה בדיונית את מעורבות חברת הייעוץ לאסטרטגיה פוליטית  "גרינברג קרויל שרום" (GCSׂ), בבחירות לנשיאות בוליביה בשנת 2002. בסרט כיכבו: סנדרה בולוק, סקוט מק'ניירי, בילי בוב תורנטון, אנתוני מאקי, אן ווד, וג'ואקים דה אלמידה.

הצילומים החלו ב-29 בספטמבר 2014 בניו אורלינס. ג'ורג' קלוני וגרנט הסלוב הפיקו את הסרט. הסרט לראשונה הוצג בפסטיבל הסרטים בטורונטו 2015, ויצא לבתי הקולנוע ב-30 באוקטובר 2015.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בריאיון עיתונאי עם היועצת האסטרטגית הפוליטית ג'יין בודין. כאשר המראיין שואל אותה מה גרם לה הפעם לבחור מטרה שלא בטוח תוכל לנצח בה, היא מתחילה לשחזר את האירועים:

ב-2002, שוכר הפוליטיקאי הבוליביאני פדרו קסטילו (הגרסה הבדיונית לפוליטיקאי הבוליבאני גונזאלו סאנצ'ז דה לוזדה) חברת ייעוץ לאסטרטגיה פוליטית (המבוססת על חברת GCS) שתעזור לו לנצח בבחירות הנשיאותיות ב-2002. חברת הייעוץ שוכרת את ג'יין בודין (סנדרה בולוק), הידועה גם כ'ג'יין אסון טבע' כמנהלת האסטרטגית של הקמפיין, כאשר את הקמפיין המתחרה מנהל יריבה המושבע, פאט קנדי (בילי בוב ת'ורנטון). בתחילה המצב נראה די חסר תקווה. חודש וחצי לבחירות, וקסטילו מדורג רק במקום החמישי, עם 8% תמיכה, כשהמדורגים במקומות הראשונים הם ריברה (36%) וולסקז (19%). בודין לא מצליחה לתפקד בהתחלה - והצוות מנסה לשכנע את הבוליביאנים לחבב את קסטילו- מה שמתברר כפלופ רציני: קסטילו כבר היה נשיא בוליביה בעבר, ובתגובה להפגנות נגדו על הפרטות, הוא הורה לירות במפגינים, בנוסף, הוא אינו מעורר חיבה מטבעו. לאחר התגרות מצד קנדי, בודין חוזרת לתפקד- היא מנצלת תקרית שבוימה על ידי קנדי במהלכה ריסק מפגין ביצה על ראשו של קוסטילו. קוסטילו הכה את המפגין בתגובה, ובודין מציעה קמפיין חדש - בוליביה במשבר, ורק קסטילו, בהיותו מנהיג חזק, יוכל לפתור אותו. המהלך מוגדר כהצלחה יחסית, ואחוזי התמיכה בקסטילו מתחילים לעלות.

כעת, הצוות האמריקאי מנסה לשכנע את קסטילו לפתוח בקמפיין השמצה כנגד המתמודד במקום הראשון, ריברה. ריברה, בהשפעת קנדי, יוצא בהצהרה שלא יצא בקמפיין שלילי. בתגובה, גם קסטילו מסרב לאשר שימוש בקמפיין שלילי, בודין ממשיכה ללחוץ בנושא. לאחר שבאופן 'פתאומי' מופצות כרזות המציגות את קסטילו כנואף, על ידי ארגון עלום שם בשם 'צבא לה פאס העממי' עם סיסמתו של ריברה עליהן, הוא משתכנע לאשר שימוש בקמפיין השמצה.

בשבועות שנותרו הצוות יוצר הזדמנויות לדיון על המשבר בבוליביה ומגיב למהלכים הפוליטיים של קנדי וריברה.  למרות סירובו של קסטילו, הוא מתראיין ואף מוחה דמעה (תוך שהוא מיישיר פנים למצלמה) בדברו על בנו הבעייתי (נושא שהועלה בעקיפין על ידי קנדי וריברה, שעשו גם הם שימוש בארגון 'צבא לה פאס העממי'). הצוות אף מפיץ את תמונתו של ריברה בתמונה עם קלאוס ברבי, פושע מלחמה נאצי, רק ע"מ שריברה יכחיש את היותו נאצי. כתוצאה מכך, כשלושה שבועות לפני הבחירות קסטילו כבר מדורג בין 3 המובילים, עם 19% אחוזי תמיכה, בצמוד למקום השני, כאשר ריברה עדיין ממוקם במקום הראשון, עם 30% תמיכה.

כשהצוות מבחין שקסטילו מתאזן ואינו מצליח לגרוף עוד קולות, בודין מבקשת מנל, חברת הצוות שהמליצה עליה למנהל הקמפיין בן, להשתמש בקשריה עם מחלקת המדינה. השגריר האמריקאי נושא נאום נגד המדיניות המשוערת של ולסקז, מה שמוביל למעבר קולות מריברה לוולסקז, וכך, 6 ימים לפני הבחירות, לקסטילו יש 22% תמיכה, 24% תמיכה לוולסקז, ו־26% תמיכה לריברה.

במהלך המאורעות, בודין, קסטילו והצוות לומדים להכיר את המתנדב במטה הבחירות אדוארדו קמאצ'ו, אותו הם מכנים אדי, ששני הוריו נהרגו בתאונת דרכים, והוא ושני אחיו גרים לבד בשכונת עוני בלה פאס. אביו של אדי התגאה בכך שכאשר נבחר קסטילו לנשיא בפעם הראשונה, במסיבת הניצחון, הוא הרים את אדי - והרגע תועד. שני אחיו של אדי, ורבים מתושבי בוליביה מתרשמים פחות מקסטילו, בעיקר בגלל חששם שהוא יבקש להצטרף לקרן המטבע הבינלאומית. קסטילו עצמו, כאשר האוטובוס שלו נתקל במפגינים זועמים, מצליח להרגיע אותם בכך שהוא יקיים משאל עם בטרם יפנה לקרן המטבע הבינלאומית.

לאורך כל העלילה, קנדי מנסה לגרום לבודין לאבד את שלוותה. לקראת העימות הסמוך לבחירות, באחד הדיונים ביניהם, בודין מצטטת לקנדי מתוך גתה כביכול את המשפט - 'ניתן לנצח בכח הרובים, אך עדיף לקנות את ליבו של העם'.  קנדי גורם לריברה לומר זאת בעימות תוך שהוא מצטט 'אדם דגול' וגורף תשואות - רק ע"מ שבמסיבת העיתונאים שלאחר מכן יסתבר שהציטוט נאמר על ידי יוזף גבלס.

בבחירות, קסטילו מנצח בהפרש מזערי. אדי שהולך לברך אותו על ניצחונו ולתת לו את התמונה בה הוא הרים אותו בתור ילד, שומע בארמון הנשיאות על כוונתו המיידית לצאת לניו יורק ולפנות לקרן המטבע, ללא ביצוע משאל העם כמובטח. הוא פונה לג'יין, שמסבירה לו שמבחינתה תפקידה תם, ושאין לה אחריות על פעולותיו של קסטילו.

אדי ואחיו יוצאים להצטרף להפגנה הספונטנית המתארגנת בלה פאס. המשטרה יורה רימוני עשן ומתעמתת עם המפגינים. בו בזמן, בודין והצוות נוסעים במכוניתו של קנדי לשדה התעופה. למעט בודין, לכל אחד אחר בצוות כבר יש עבודת ייעוץ במדינה אחרת.

המכונית נתקעת בפקקים בגלל ההפגנה. בודין שמבינה את גודל הטעות שעשתה בעוזרה לבחירת קסטילו, יוצאת להצטרף למפגינים.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סנדרה בולוק - ג'יין 'אסון טבע' בודין. יועצת אסטרטגית פוליטית לשעבר הנשכרת  על ידי פוליטיקאי בוליבאני לא פופולרי על מנת לעזור לו לנצח בבחירות.
  • סקוט מק'ניירי - ריץ'.
  • בילי בוב תורנטון- פאט קנדי, יריבה המושבע של ג'יין, המנהל האסטרטגי של קמפיין הבחירות של המתחרה.
  • אנתוני מאקי - מנהל הקמפיין, בן.
  • אן ווד - נל.
  • ג'ואקים דה אלמידה - פדרו קסטילו, התמודד לנשיאות בוליביה השוכר את ג'יין בודין.
  • זואי קאזאן - לה בלאנק. חוקרת המובאת על ידי בודין לסייע בקמפיין, המתמחה במציאת רפש על מועמדים.
  • ריינאלדו פצ'קו - אדוארדו, מתנדב במטה הבחירות של קסטילו המתיידד עם ג'יין.
  • דומיניק פלורס - הוגו.
  • לואיס ארקלה - ריברה.
  • אוקטביו גומס בריוס - פפה.
  • לואיס צ'באז- אברהם.
  •  טילדה דל טורו - מזכירתו של קסטילו.
  • דיאונה א. סימאונה - יועצו הבכיר של קסטילו.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2007, הוכרז כי ג'ורג' קלוני מתעתד להפיק סרט דרמטי, על פי הסרט הדוקמנטרי משברים בע"מ (2005) ביחד עם המפיק גרנט הסלוב. זכויות ההפצה בארצות הברית נרכשו על ידי האחים וורנר. התסריטאי הנבחר היה פיטר סטראוין. צוין כי ייתכן שקלוני גם יביים את הסרט, ואף ישתתף בו כשחקן.

בדצמבר 2013 החל המשא ומתן עם סנדרה בולוק להשתתפות בסרט. קלוני החליט שלא לביים את הסרט, ואף לא לשחק בו. ב-21 באוגוסט 2014 אושר רשמית כי סנדרה בולוק תשחק בסרט כג'יין 'אסון טבע' בודין, יועצת לשעבר לאסטרטגיה פוליטית, ודייוויד גורדון גרין נבחר לביים את הסרט.

ב-11 בספטמבר, הצטרף מק'ניירי לצוות השחקנים, ב-15 בדצמבר התווסף גם בילי בוב תורנטון לקאסט. ב־18 וב-24 בספטמבר (בהתאמה) התווספו גם אנתוני מאקי ואן ווד לצוות השחקנים. ב-10 באוקטובר נמסר כי יואקים דה אלמידה (כנשיא הבוליבאני לשעבר המנסה להתמודד מחדש, פדרו קסטילו) וזואי קאזאן (כחוקרת המסוגלת לגלות רפש על פוליטיקאים) הצטרפו אף הם לצוות השחקנים.

ב-13 באוקטובר 2014 נמסר כי חברת ההפקות Participant Media תממן את הפקת הסרט בשיתוף עם האחים וורנר, ולצוות המפיקים בפועל (בנוסף לבולוק, וסטויארט מ. בסר) יתווספו גם ג'ף סקול וג'ונתן קינג. ליהוקים נוספים של שחקנים שהצטרפו לצוות: ריינאלדו פצ'קו, דומיניק פלורס, לואיס ארקלה ואוקטביו גומז.

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום הסרט החלו ב-29 בספטמבר 2014, בניו אורלינס, לואיזיאנה. חלק מהצילומים בוצע גם בנורקו, הממוקמת בקהילת סט. צ'ארלס, לואיזיאנה.

יציאה לאקרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2015, הודיעה חברת האחים וורנר על יציאת הסרט לאקרנים ב-30 באוקטובר 2015. הוא הופץ להקרנה ב-2,202 בתי קולנוע למשך 21 יום.

הכנסות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים ב-30 באוקטובר 2015, יחד עם הסרטים 'משחק באש' ו'מדריך הצופים לאפוקליפסת זומבים'. הוערך כי בסוף השבוע הראשון שלו, הוא יגרוף בין 5–7 מיליון דולר מ 2,202 בתי קולנוע. ואולם, הסרט גרף 3.2 מיליון דולר בלבד, מה שמיקם אותו במקום השמיני ברווחיות שלו בדירוג הרווחים. מדובר בשיא הפתיחה הגרועה ביותר לסרט בו מככבת סנדרה בולוק, המנצח אף את סרטה בזמן שגנבת (שהכניס 4.7 מיליון דולר).

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משברים בע"מ קיבל ביקורות מעורבות. אתר הביקורות האמריקאי Rotten Tomatoes, דירג אותו ב-33% רייטינג, בהתבסס על 138 ביקורות, בציון ממוצע של 5.3/10. ב־Metacritic, אתר ביקורות אמריקאי אחר, הגיע הסרט לציון של 53 מתוך 100, בהתבסס על 35 ביקורות. גם חברת מחקרי השוק הביקורו CinemaScore דירגה את הסרט ב+C (על סולם מּ+A ל־F) מה שמלמד על תגובות שליליות לסרט בקרב צופים שצפו בו בקולנוע.

מבקרי הסרט באתרים השונים, הסכימו כי נקודת האור בסרט הוא משחקה של סנדרה בולוק כג'ין בודין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]