משבר הספוטניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

משבר הספוטניק היה נקודת מפנה במלחמה הקרה שהחל ב-4 באוקטובר 1957, כשברית המועצות שיגרה את הלוויין ספוטניק 1. ארצות הברית האמינה שהיא המובילה בתחום פיתוח הטילים, ובכלל בתחום טכנולוגיית החלל. שיגורו הפתאומי של הספוטניק וכישלונם של שני שיגורים אמריקניים הוכיחו שהיא טעתה. אחרי משבר זה החל המירוץ לחלל, שהוביל לתוכנית אפולו ולנחיתה על הירח.

משבר הספוטניק דרבן שרשרת שלמה של יוזמות אמריקאיות, מקטנות לגדולות, רובן על ידי משרד ההגנה. בין פעולות אלה נמצא חישוב מהיר של מסלול הספוטניק, הקמת נאס"א, הגדלת תקציב המחקר הממשלתי, ובנייתם של 1,000 טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM).

בנוסף, בציבור האמריקני התעורר חשש שלימודי המדעים במערכת החינוך של ברית המועצות מתקדמים מאלו שבארצות הברית. עקב זאת, חוק החינוך של ההגנה הלאומית NDEA (National Defense Education Act), שנחקק בקונגרס בשנת 1958 ביוזמת הנשיא דווייט אייזנהאואר, העביר השקעות בסכום כולל של למעלה ממיליארד דולר ללימודי מדעים במערכת החינוך האמריקאית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משבר הספוטניק בוויקישיתוף


Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.