משה אוישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה אוישר
Oysher overture to glory.JPG
אוישר מתוך הסרט "חזן העיר וילנה"
לידה 1906
בסרביה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1958 (בגיל 52 בערך)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, חזן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה אוֹישֶר (Oysher) ‏(1906, בסרביה - 21 בנובמבר 1958, ניו יורק, ארצות הברית) היה שחקן, חזן וזמר יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוישר נולד בליפקאני שבבסרביה, אז תחת שלטון רוסי (כיום במולדובה), למשפחת חזנים זה 6 דורות, ובעצמו שר כנער במקהלות שליוו חזנים. אך מילדותו עולם המשחק והתיאטרון משך אותו יותר. כילד נהג להתגנב להצגות של להקות נודדות שעברו בעיר, למורת רוחו של אביו. בשנת 1921 היגר לקנדה שם הצטרף ללהקת תיאטרון יידיש נודדת. בשנת 1932 הוביל להקה כזו בעצמו. בשנת 1934 חזר ממסע הופעות בדרום אמריקה ולא הצליח למצוא תפקיד בתיאטרון, מאחר שכל ההפקות סיימו את הליהוק. מאחר שהיה זקוק לעבודה, קיבל הצעה להתפלל כחזן בימים הנוראים בבית הכנסת "שערי השמיים" של יוצאי רומניה במנהטן Lower Manhattan. הצלחתו הייתה גדולה, ובתוך זמן קצר הוא נחשב לאחד מהחזנים המובילים בארצות הברית באותה תקופה. עם זאת המשיך לטפח את קריירת המשחק, היה לאחת הדמויות המובילות של התיאטרון היִידי, ואף כיכב במספר סרטי קולנוע ביידיש.

אוישר היה בעל קול בריטון לירי עוצמתי. היו שכינו אותו "הארי השואג". במקביל להקפדה על שמירת הנוסחים הנהוגים אצל יהודי בסרביה ולשימוש במוטיבים עממיים רומנים (משירי דוינה, ריקודי סרבה וכו') השפעת מוזיקת הג'אז עליו הייתה רבה ואף על המקצבים בהם שר חזנות. כדי לשמוע הקלטה של אוישר שר חזנות "רצינית", ניתן לשמוע את קטעי החזנות שהקליט עבור הסרטים בהם שיחק תפקיד חזן.

בשנת 1956 כיכב בתפקיד האחרון שלו בסרט "שירה באפילה", שם שיחק את התפקיד הראשי כליאו, ניצול מחנות הריכוז הנאציים שסובל ממחלת השכחה. הסרט היה ככל הנראה הראשון מסרטי השואה שעסק בטראומת השואה. מוישה אוישר נפטר בניו יורק בשנת 1958 מהתקף לב.

החזן הצבאי הראשי אריה בראון הושווה פעמים רבות לאוישר, מאחר שהיה דמיון רב בין הקולות של השניים. בראון נהג לשיר יצירות מהרפרטואר של אוישר, ופרסם בארץ את היצירה "אמר רבי אלעזר" בביצועו עם מקהלת הרבנות הצבאית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן החזן, The Cantor's son, דעם חזנס זינד'ל (1937)
  • הנפח המזמר, The singing Blacksmith, יענקעל דער שמיד (1938)
  • חזן העיר וילנה או האברך מווילנה, Overture to glory, דעם וילנער שטאט חזן (1939) אודות חייו של יואל דוד סטרשונסקי לוינזון
  • Singing in the dark‏ (1956)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]