משה אורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה אורן
Moshe Oren.jpg
לידה 1948 (בן 71 בערך)
ענף מדעי ביוכימיה
ארצות מגורים ישראל
עיסוק ביוכימאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל לשנת 2008
תרומות עיקריות
חקר מחלת הסרטן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה אורן (נולד ב-1948) הוא ביוכימאי ישראלי העוסק בחקר מחלת הסרטן. חתן פרס ישראל לשנת 2008.

Moshe oren.jpg

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן נולד בפולין וכשהיה בן שנתיים עלתה משפחתו לישראל. לאחר תקופה במעברה "מחנה ישראל", עברה המשפחה לרמלה וממנה לתל אביב ולגבעתיים. במהלך לימודיו בבית הספר התיכון "גמלה", עבד אורן במחלקה לבוטניקה של אוניברסיטת תל אביב. הוא למד מיקרוביולוגיה במסגרת העתודה האקדמית והשלים בשנת 1970 לימודי תואר שני. עבודת המחקר שלו עסקה באיתור גנים בחיידקים. בתום שירותו בצה"ל, החל בלימודי דוקטורט במכון ויצמן למדע והחל לעסוק בחקר הסרטן, תחת הנחייתו של הפרופסור ארנסט וינוקור. לאחר השלמת הדוקטורט, בשנת 1978, במסגרת הבתר-דוקטורט הוא השתלם שנה באוניברסיטת פרינסטון אצל הפרופסור ארנולד לוין ובשנים 19791981 באוניברסיטת ניו יורק.

במהלך שהותו בפרינסטון, היה אורן שותף לגילוי הגן p53, המהווה גורם חשוב במנגנון ההגנה הטבעית של גוף האדם נגד סרטן. אורן היה האחראי לשיבוט הגן במטרה לבודדו לצורכי מחקר. חלבון p53, הוכחו מאוחר יותר כגורמים להריגתם של תאים סרטניים ועל בסיסם מפותחות תרופות ניסיוניות למחלת הסרטן וטיפולים באמצעות ריפוי גנטי. לאחר מכן החל אורן לחקור את המנגנונים המולקולריים שבהם פועל החלבון בתאים בריאים, ואלו הביאו להבנת חשיבותה של מערכת האוביקוויטין למען פעילותו התקינה של הגן כגורם מדכא למחלת הסרטן. גילוי חלבון ה-MDM2, המדכא את פעילות החלבון, הביא לפיתוחים שונים להגנה על p53.

בין השנים 19811995 היה אורן חבר סגל המחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן למדע. בשנת 1986 הוא קודם לדרגת פרופסור ומשנת 1995 הוא חבר המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן. לאורך השנים הוא שימש גם פרופסור אורח במחלקה לביוכימיה של אוניברסיטת סטנפורד (19881989), כמו כן ניהל את מרכז פורשהיימר לגנטיקה מולקולרית (19911998) והיה דיקן הפקולטה לביולוגיה (19992003) במכון ויצמן. בין תפקידיו האדמיניסטרטיביים האחרים, הוא שימש יו"ר מועצת הפרופסורים של המכון וסגן יו"ר המועצה המדעית במכון.

משה אורן הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2006), חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2007) וחבר האקדמיה האירופית (2007). לאורך השנים הוא זכה בפרסים שונים על עבודתו ובהם: פרס פהר למחקר רפואי (1993), פרס אביש-פרנקל (1999), פרס לומברוזו לחקר הסרטן (2002), פרס א.מ.ת (2003) ופרס ישראל בחקר הביוכימיה (2008).

אורן מתגורר ברחובות. הוא נשוי ואב לארבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה אורן בוויקישיתוף