משה בארקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה בארקי
הרב משה בארקי
אב"ד איזמיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1829 בערך
ה'תקפ"ט בערך
איזמיר, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית (1299–1453)האימפריה העות'מאנית (1299–1453)
פטירה 9 ביוני 1913
ג' בסיוון ה'תרע"ג
איזמיר
מקום קבורה איזמיר
מדינה האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844
מקום פעילות איזמיר
תקופת הפעילות ?–1913 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב חיים פלאג'י ובנו הרב אברהם פלאג'י
חיבוריו מזכרת משה
בת זוג קאדין
חתימה
קאדין מלכה, אשתו של רבי משה בארקי

רבי משה בארקי (סביבות ה'תקפ"ט, 1829 - ד' בסיוון ה'תרע"ג, 9 ביוני 1913) היה רבה של איזמיר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באיזמיר שנת ה'תקפ"ט (1829) לערך, לאימו קלארה ג'וייא ולאביו, רבי רפאל אברהם בכור בארקי[1], שהיה בן למשפחה שמוצאה ממגורשי ספרד שהתיישבו בסלוניקי וממנה עברו לאיזמיר.

למד בישיבת "בית הלל" באיזמיר אצל רבי חיים פלאג'י ובעיקר אצל בנו רבי אברהם פלאג'י, אשר הביא בספריו לא אחת מתורתו של רבי משה[2], והיה בקשרי ידידות עם רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י.

כבר משנת ה'תר"ט (1848/1849) ישנן עדויות על כך שהיה בעל מעמד חשוב בקהילת איזמיר, והיה חתום לצד ר' חיים פלאג'י על מינוי חברה קדישא. בשנת ה'תר"ל (1869/1870), כבר כיהן כדיין בבית דינו של ר' אברהם פלאג'י. בשנת ה'תרל"ו (1875/1876) כינה אותו ר' אברהם בתואר "הרב הכולל", כלומר האחראי על גיטין וקידושין באזור איזמיר.עם פטירת ר' רחמים פלאג'י בשנת ה'תרס"ז (1907) התמנה תחתיו לראש רבני איזמיר, לצד החכם באשי רבי יוסף בן סיניור.

נפטר בד' בסיוון ה'תרע"ג (1913). נקבר בחלקת הרבנים בבית הקברות החדש באיזמיר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת ה'תר"ט נשא את קאדין מלכה (נפטרה בגיל 73 בשנת ה'תרס"ז), וידועים לנו שבעה ילדים שלהם.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה כותב פורה של תשובות הלכתיות וחידושי תורה. מתואר שבשעת הלווייתו הניחו על יד מיטתו ארגז גדול מלא בחידושיו. עם זאת, רוב כתבי היד אבדו.

רבות מתשובותיו שרדו בכתבי חבריו ורבותיו, רבי חיים פלאג'י, רבי אברהם פלאג'י[3], רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י, רבי אליהו בכור חזן, רבי יצחק אבולעפיה ועוד.

בשנת ה'תשס"ג הדפיס אחד מצאצאיו, הרב יעקב בצלאל חרר, את הספר "מזכרת משה" ובו כלל את תשובותיו שהודפסו בכתבי חכמי דורו, וכן תשובות נוספות מכתב ידו, בתוספת חידושים על הלכות שבת ועל עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, הלכות גיטין וכן סדרי הגיטין שחתם עליהם בבית הדין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב בצלאל חרר, תולדות רבנו המחבר במבוא לשו"ת מזכרת משה, ירושלים ה'תשס"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אודותיו אצל רבי יהושע שלמה ארדיט, איש מבין, חלק א דף טז עמוד ב
  2. ^ למשל חקקי לב חו"מ נד; שמו אברהם סדר תצא; ויקרא אברהם, ויקרא פרשה יד פסקה ד ועוד
  3. ^ פדה את אברהם מערכת מ אות א;