משה בן אלול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן אלול (ראשון מימין) ולצדו זרובבל גלעד ודוד כהן, 1934

משה בן אלול (רייכרודל) (18 באוגוסט 190124 ביולי 1981) היה עיתונאי ישראלי. עורכו הראשון של השבועון "דבר השבוע".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה בן אלול נולד במרינסק שברוסיה בשנת 1901. קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" בריגה, ולמד בבית ספר עממי, בגימנסיה, בקורסים למורים ובאוניברסיטת ריגה. עסק בהוראה. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. עבד כחלוץ בבניין, בסלילת כבישים ובחקלאות, ולאחר מכן כספרן וכמורה בבית הספר לילדי עובדים בתל אביב. משנת 1928 היה מורה לספרות והיסטוריה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. כתב מאמרים בעיתון "דבר" מאז היווסדו ב-1925 והיה חבר מערכת העיתון.

בשנים 19291930 היה בן אלול שליח ההסתדרות הכללית אל תנועת החלוץ בלטביה. בשנת 1930 השתתף כציר בקונגרס ארץ ישראל העובדת בברלין, קונגרס שיזם דוד בן-גוריון של נציגי תנועות יהודיות מכל העולם בקריאה לצאת לעזרת היישוב ותנועת העבודה בתקופה שלאחר מאורעות תרפ"ט.

משנת 1931 היה עורכו של "במעלה", ביטאון תנועת הנוער העובד. במלחמת העולם השנייה, בשנים 19421945, התנדב ליחידה ארץ ישראלית בצבא הבריטי.

בשנת 1946, כאשר נוסד השבועון "דבר השבוע", נתמנה בן אלול להיות עורכו הראשון, ומילא תפקיד זה עד לשנת 1956. כתב בשם העט "מ. אחי-יוסף". היה חבר אגודת העיתונאים.

משה בן אלול נפטר בשנת 1981 והוא בן 80 שנה.

משנת 1926 היה נשוי לרבקה לבית הכט, והיה אב לבן, דוד בן אלול, עיתונאי אף הוא, ששימש עורך מדור הקולנוע של "דבר השבוע".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מה שלום ידידי?: מבחר רשימות; ציורים: אריה נבון,‫ תל אביב: דבר, תש"ך 1959.[1]
  • איך למדתי עברית מפי חיות ועופות: מפלאי השורש העברי,‫ תל אביב: דבר, תשכ"ה 1965.[2]
  • אדם הולך בעקבות עצמו: מבחר רשימות ומאמרים, תל אביב: עם עובד / תרבות וחנוך, תש"ם 1980.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ביקורת: אביתם, רשימותיו של בן־אלול, דבר, 12 בפברואר 1960.
  2. ^ מ. אסףבשולי דברים | יישר כוח לבן-אלול, מעריב, טור 3, 22 בנובמבר 1965.
  3. ^ ראו ביקורת: י' פלדי, מאזנים נא (1980), 296–297.