משה ברסלבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה ברסלבסקי

משה בּרַסלַבסקי (9 בינואר 1903, י' בטבת תרס"ג1 בנובמבר 1961, א' בכסלו תשכ"ב) היה איש הקיבוץ, סופר והיסטוריון, כותב סדרת ספרים על ההיסטוריה של תנועת הפועלים הארצישראלית. אחיו הצעיר של חוקר ידיעת הארץ יוסף ברסלבי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ברסלבסקי נולד בשנת 1903 בפלך פולטאבה שברוסיה (אוקראינה), בנם של דוד ברסלבסקי[1] ושרה בת משה יצחק ניימרק. בינקותו, בשנת 1905, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה ביפו, שם החזיק אביו אכסניה בדרך יפו–ירושלים.

בניגוד למרבית ילדי הסביבה, שלמדו בחדר ביידיש, משה ואחיו למדו עברית בעברית עם מורה פרטי מיפו. בהמשך למד בבית הספר הציוני-דתי "תחכמוני" ולאחר מכן בבית הספר "עזרה" ובגימנסיה הרצליה. לאחר ששב מגירוש יפו (שאירע במהלך מלחמת העולם הראשונה) סיים את לימודיו בגימנסיה.

עם תום לימודיו יצא לעבור בחקלאות. בשנת 1925 הצטרף לקיבוץ בית אלפא שבעמק יזרעאל. ב-1929 יצא לשליחות אל "החלוץ" בגרמניה, ובראשית שנת 1930 עבר לפולין, שם עבד בחינוך ציוני ובעידוד הכשרה חלוצית.

במהלך השליחות התוודע למנהיגי הקיבוץ המאוחד, ובשובו לארץ בשנת 1933 הצטרף לקיבוץ נען של התנועה. שם נותר עד יום מותו.

ברסלבסקי עבד כסופר, כהיסטוריון וכעורך "מבפנים", ביטאון תנועת הקיבוץ המאוחד, אך במקביל הקפיד לעבוד בעבודות חקלאיות בקיבוץ ולמלא תורנויות בחדר האוכל.[2]

בשנת 1941 פרסם את הספר "בנפול מצדה", רומן היסטורי לנוער. בשנת 1946 הוציא ספר זיכרון לחנה סנש, שהיה לרב מכר.

בשנים 19591962 יצאו ארבעה כרכים של ספרו "תנועת הפועלים הארצישראלית", בהוצאת הקיבוץ המאוחד (הכרך הרביעי נותר לא גמור בעזבונו, ויצא לאחר מותו).[3] ספרים אלו היו תוצאה של עבודת איסוף של למעלה מ-20 שנה שבמהלכן ראיין ברסלבסקי אנשים ואסף מסמכים ששימשו לו כמסד לספר. מקום נכבד הוא נתן בספר לסיפור העלייה לארץ ישראל שאת הכרתה ראה כהכרחית להבנת תולדות תנועת הפועלים. ברסלבסקי ראה את עליית תנועת הפועלים ואת מאבקה בקפיטליזם כגורם מרכזי לעלייה ואת העלייה כחיזוק מרכזי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית.[4]

ברסלבסקי נודע בביקורתו על האנציקלופדיה העברית בה טען להיעדר תכנון שהביא לכתיבה על נושאים פחות חשובים תוך השמטת נושאים חשובים וכן טען להטייה נגד תנועת הפועלים וההסתדרות.[5] לאחר הביקורת, מונה נתן רוטנשטרייך לעורך האנציקלופדיה במקביל לישעיהו ליבוביץ, לטענת שלמה שבא, על מנת לרצות את המנויים מחוגי הפועלים.[6]

ברסלבסקי נפטר בשנת 1961 לאחר מחלה ממארת, בן 58 במותו. נקבר בקיבוצו נען.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לדרכי הפעולה והארגון של הסניף החלוצי,‫ ורשה: החלוץ (ספריית החלוץ), תרצ"ב 1932. (חוברת)
  • טיול בארץ, ורשה: החלוץ, 1933. (שתי חוברות)
  • משה בראסלאווסקי, הכשרה אין פוילן, ורשה: החלוץ, 1934. (חוברת) (ביידיש) ("הכשרה בפולין")
  • הקבוץ בימי המצור: פרקי סיכום לקראת המועצה,‫ עין חרוד: הקבוץ המאוחד, תרצ"ט 1939. (חוברת; תוספת ל"מבפנים")
  • בנפול מצדה,‫ תל אביב: עם עובד, תש"א. ‬(לנוער; המהדורה השנייה המתוקנת יצאה בשם: "אחרית מצדה", הקיבוץ המאוחד, תש"ך 1960)
  • ‫תנועת הפועלים הארץ ישראלית: ציונים ומקורות,‫ עין חרוד: הקבוץ המאוחד, תש"ב 1942.
  • משה בראסלאווסקי, אזא איז אונדזער לאנד, פריז: הסתדרות נוער עולמית דרור-החלוץ-הצעיר – המזכירות לארצות אירופה, 1948. (ביידיש) ("כזו היא ארצנו")
  • פרקים במלחמת ישראל תש"ח–תש"ט; כינס והביא לבית הדפוס: משה ברסלבסקי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ט 1949.[7]
  • תנועת הפועלים הארץ-ישראלית: קורות ומקורות, 4 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשט"ו–תשכ"ג 1962.[3]
  • "ההסתדרות הכללית בראי האנציקלופדיה העברית", תל אביב: [חמו"ל], תשי"ח 1957. (חוברת)
  • פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות,‫ תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.
  • בהיאבקות על הדמות: מבחר מאמרים / משה ברסלבסקי (ערך: משה בסוק; הביא לדפוס: שלמה אבן-שושן)‫ תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ז 1967. (לאחר מותו)

בעריכתו:

  • חנה סנש – חייה, שליחותה ומותה, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ו 1946. (מבחר כתביה שנמצאו בעזבונה ורשימות חברים על שליחותה ומותה; יצא במהדורות נוספות, מהן מתוקנות ומורחבות.)
  • יומנים, שירים, עדויות חנה סנש, הביאה לדפוס ורדה בכור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1994.
  • שלומית ‬לוקוב-בנקובר, בדמי עלומיה: אגרות שלומית; הביא לביה"ד משה ברסלבסקי, נען: הקיבוץ המאוחד, תשי"ז 1957. (כולל מכתבים מאת המחברת ומקצת חומר לזכרה; יצא במהדורות נוספות.)
  • סיפורים מן הקיבוץ: אנתולוגיה; המערכת: אריה ל. אבנרי (המכנס), משה בסוק, משה ברסלבסקי, זרבבל גלעד, אלכסנדר סנד), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.

ספרי לימוד:

  • ז. אריאל, מ. ברסלבסקי, חשבון: לפי ספרי החשבון של הפרופ’ יוהנס קיהנל,‫ תל אביב: התקופה, תרצ"ח-ת"ש 1940. (6 כרכים ב-7 ספרים; יצא במהדורות רבות נוספות)
  • זאת הארץ: הגליל, הריו ועמקיו: ספר מקרא ולמוד,‫ תל אביב: עם עובד (סדרת 'מכורה'), תשי"ב 1952. (מהדורה ב מתוקנת ומורחבת: תשי"ז 1957.)

תרגום:

  • א"מ פוכס, בגויים: סיפורים (תרגם מיידיש מ' ברסלבסקי), עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ו 1946.[8]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חניתה, העלייה, ההתגוננות, ההתאחזות", מהדורה שנייה, תל אביב - עין-חרוד, תרצ"ט, 1938.
  • "תנועת הפועלים הארץ-ישראלית, ציונים ומקורות, עין-חרוד, תש"ב, 1941.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה ברסלבסקי: עשר שנים למותו, נען: חמו"ל, תשל"ב 1971. (דברים משלו ולזכרו)
  • "ביבליוגרפיה לכתבי משה ברסלבסקי, ספרים שערך או הביא לדפוס", בתוך: בהיאבקות על הדמות: מבחר מאמרים, עמ' 267–279.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "דוד ברסלבסקי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1179.
  2. ^ משה ברסלבסקי הובא למנוחות, דבר, 3 בנובמבר 1961.
  3. ^ 3.0 3.1 ביקורות: ג. קרסל, תנועת הפועלים הא"יית, דבר, 18 בספטמבר 1959; ג. קרסל, מעזבונו של משה ברסלבסקי, דבר, 16 בנובמבר 1962.
  4. ^ משה ברסלבסקי, תנועת הפועלים הארצישראלית, כרך ד, 1962, הקדמה, עמ' 10.
  5. ^ משה ברסלבסקי, על "ז'דאנובשצ'ינה" ישראלית ועל "מרות מפלגתית", דבר, 7 בפברואר 1958, המשך, המשך.
  6. ^ שלמה שבא, האנציקלופדיה – סיבוב שני ויקר, דבר, 12 באוגוסט 1963 ראו גם: ש. ברימן, האם סולפה דמות ההסתדרות, דבר, 30 באפריל 1962.
  7. ^ ביקורת: ב. י., פרקים במלחמת ישראל, הד המזרח, 8 ביולי 1949.
  8. ^ ביקורת: נ. בנארי, "בגויים", דבר, 27 בדצמבר 1946.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.