משה בר-לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה בר-לב
אין תמונה חופשית
לידה 1944 (בן 78 בערך)
חולון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת אווירונאוטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה בר-לב (נולד ב-1944) הוא מהנדס אווירונאוטיקה ישראלי, ומחלוצי תוכנית החלל הישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה בר-לב נולד בחולון. למד בפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון בחיפה. עם סיום לימודיו שב לשרת בצה"ל, בחיל האוויר, כמדריך בבית הספר לטיסה ולאחר מכן מילא תפקידי תכנון במטה החיל.

ב-1971 יצא לארצות הברית לאוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג'לס, וב-1974 קיבל שם תואר דוקטור בהצטיינות יתרה על עבודתו: "זרימה סביב גופים המואצים באופן פתאומי", שהיוותה פתרון אנליטי שלא נמצא עד לאותה עת.

ב-1975 הצטרף לתעשייה האווירית ומילא בה מגוון תפקידי מפתח בפיתוח ובתכנון מערכות בקרה ושליטה למטוסים שפותחו בתעשייה האווירית, ניהול תחום פיתוח טילי ים-ים מתקדמים: ובתחילת שנות ה-80 יזם את ראשית העיסוק בפיתוח לוויינים. בצד כל אלה כיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב ובטכניון בחיפה לנושאי תעופה וחלל.

ב-1984, כתוצאה מיוזמתו, הוקם "מינהל החלל" של התעשייה האווירית, שהציב את התשתיות הדרושות לפיתוח, ייצור, שילוב, ניסוי, שיגור והפעלה של לוויינים מתוצרת הארץ. שלוש הלוויינים הראשונים – "אופק 1" ו"אופק 2" ו"אופק 3" – שוגרו ב-1988, ב-1990 וב-1995 בהתאמה[1]. בנוסף על אלה פותח ושולב במינהל זה לוויין התקשורת הישראלי "עמוס 1", לוויין התקשורת הראשון של ישראל.

ב-1997 היה בר-לב מקימי חברת אימאג'סאט אינטרנשיונל, המפעילה את סדרת של לווייני הצילום המסחריים "ארוס"[2]. ב-2007 היה שותף לתביעה של קבוצת משקיעים נגד החברה בסך 6 מיליארד דולר[3].

ב-1998 היה שותף בקבוצה שהתמודדה במכרז לאספקת שירותי טלוויזיה רב-ערוצית בישראל באמצעות לוויין[4].

מאז 2002 משמש כיו"ר חבר הנאמנים של המכון הטכנולוגי בחולון[5]. במאי 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת חמור על המכון, שעיקרם ליקויים כספיים בהתנהלותו של מנכ"ל המכון. המבקר המליץ לסיים את כהונתו, לאחר שיחזיר כסף לקופת המכון, ואת כהונתם של יו"ר הוועד המנהל ויו"ר חבר הנאמנים בר לב[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]