לדלג לתוכן

משה גדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה גדרון
משה גדרון בשנת 1967 בעת כהונתו כקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי
משה גדרון בשנת 1967 בעת כהונתו כקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי
לידה 25 במאי 1925
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 14 בנובמבר 2009 (בגיל 84)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מוסיק
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1942–1948 (פלמ"ח)
19481972 (צה"ל)
19741976 (צה"ל)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה (מוּסיק) גדרון (25 במאי 192514 בנובמבר 2009) היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף, הוא שימש כראש אגף כוח אדם בצה"ל ומבקר מערכת הביטחון, קודם לכן שימש כקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, מפקד בית הספר הארצי לקשר, וקצין קשר בגזרות שונות.

גדרון נולד בתל אביב. בגיל 17 הצטרף לפלמ"ח. שימש "גדעוני" באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב". בראשית שנת 1948 סיים קורס קציני קשר ובמלחמת העצמאות שימש כקצין קשר בחטיבת יפתח. לאחר המלחמה שימש כקצין קשר חטיבתי, כקצין קשר של פיקוד המרכז וכקצין קשר של פיקוד הדרום.

בשנים 19521953 שימש מפקד בית הספר הארצי לקשר. הוא מילא תפקידי מטה במפקדת חיל הקשר ובשנת 1966 מונה לקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי[1], תפקיד בו כיהן גם במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה, הועלה לדרגת אל"ם[2]. בתקופה זו הצטייד החיל בדור חדש של מכשירי קשר[3]. בסוף 1970 הועלה לדרגת תת-אלוף, יחד עם שאר קציני חיל ראשיים[4]. באוגוסט 1972 השתחרר מצה"ל ומונה למנכ"ל חברת "טלרד"[5]. בספטמבר 1973 עם הקמת חטיבת חשמל ואלקטרוניקה בקונצרן "כור", הועמד בראשו[6].

ב-21 באפריל 1974 שב משה גדרון לצה"ל כדי לשמש ראש אגף כוח אדם. עם מינויו לראש אכ"א, הועלה לדרגת אלוף[7]. בתפקידו זה ניצח על ההגדלה של צה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים[8]. בסוף 1975 הוחלט על מינויו למנכ"ל משרד התקשורת ולצורך כך השתחרר בחודש פברואר 1976 מצה"ל[9][10]. גדרון הנהיג גביית דמי מקדמה על התקנת טלפון כדי לממן התקנת טלפונים נוספים וצמצום התור לטלפונים[11], אולם לא הושגה התקדמות במערכת הטלפונים בתקופת כהונתו, והיו אף שראו בחוסר המנהיגות שלו את הסיבה לכך[12]. בראשית 1979, עם מינוי יצחק מודעי לשר התקשורת, ביקש להתפטר מכהונתו[13].

ב-1979 מונה לקונסול כללי של ישראל בדרום מערב ארצות הברית[14]. בהמשך פנה לעסקים ובמשך מספר שנים ייצג בישראל את ליווינגסטון קוסברג, איש עסקים יהודי מטקסס, אותו פגש בעת היותו קונסול[15]. ב-1988 מונה למבקר מערכת הביטחון, תפקיד בו כיהן עד ל-2 באוגוסט 2002, עת הוחלף בתא"ל (מיל') יוסי ביינהורן.

משה גדרון נפטר ב-2009, בגיל 84. ונקבר בבית העלמין ברמת השרון. הותיר אחריו את אשתו תמר (1926–2014), בתו של דב הוז[16], ואת בנו הבכור אמיר, לשעבר טייס בחיל האוויר. בנו הצעיר, סגן אילן גדרון, היה קצין שריון שנהרג במלחמת יום הכיפורים ועוטר לאחר מותו בעיטור המופת. נכדו, בנו של אמיר הוא חוקר מדע המדינה פרופ' נעם גדרון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה גדרון בוויקישיתוף

על אשתו, תמר גדרון:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סא"ל מ. גדרון - קצין קשר ראשי, דבר, 21 באוגוסט 1966
  2. ^ קצין קשר ראשי הועלה בדרגה, מעריב, 21 באוגוסט 1967
  3. ^ חיל הקשר מצטייד במערכות חדישות, דבר, 10 במרץ 1970
    לצה"ל ציוד קשר שלא היה בידיו במלחמת 6 הימים, דבר, 13 באוקטובר 1971
  4. ^ קציני חיל ראשיים לדרגת תת אלוף, דבר, 24 בדצמבר 1970
  5. ^ יעקב ארז, מחיל הקשר לחב' טלרד, מעריב, 22 באוגוסט 1972
  6. ^ הוקמה מסגרת גג למפעלי טלרד, דבר, 3 בספטמבר 1973
  7. ^ אלוף משה פלד מונה למפקד גיסות השריון; אלוף גדרון - ראש אכ"א, דבר, 17 באפריל 1974
  8. ^ יונה שמשי, סולם הפיקוד של צה"ל, דבר, 29 בדצמבר 1974
  9. ^ מינוי גדרון למנהל התקשורת - לממשלה, דבר, 29 בדצמבר 1975
  10. ^ חילופי מנכ"לים במשרד התקשורת, דבר, 31 במרץ 1976
  11. ^ יובל אליצור, טלפון תמורת הלוואה, מעריב, 4 באוגוסט 1976
  12. ^ יאיר קוטלר, משה גדרון: המלך הוא ערום, מעריב, 5 בינואר 1979
  13. ^ מ. גדרון מבקש לפרוש, דבר, 18 במרץ 1979
  14. ^ המנכ"ל - קונסול כללי, מעריב, 10 במאי 1979
  15. ^ עודד שורר, החברה שלא תסולא בפז, מעריב, 27 בספטמבר 1985
  16. ^ מיומנו של משה שרת, מעריב, 24 במאי 1974.
משה גדרון - תבניות ניווט