משה גדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה גדרון
Moshe Gidron.jpg
משה גדרון בשנת 1967 בעת כהונתו כקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי
תאריך לידה 25 במאי 1925
מקום לידה תל אביב, ארץ ישראל
תאריך פטירה 14 בנובמבר 2009 (בגיל 84)
כינוי מוסיק
השתייכות Palmach.jpg  פלמ"ח
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1942 - 1948 (פלמ"ח)
1948 - 1972 (צה"ל)
1974 - 1976 (צה"ל)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

משה (מוּסיק) גדרון (25 במאי 192514 בנובמבר 2009) היה קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי בדרגת תת-אלוף, ולאחר מכן ראש אגף כוח אדם בצה"ל בדרגת אלוף ומבקר מערכת הביטחון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדרון נולד בתל אביב. בגיל 17 הצטרף לפלמ"ח. שימש "גדעוני" באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב". בראשית שנת 1948 סיים קורס קציני קשר ובמלחמת העצמאות שימש כקצין קשר בחטיבת יפתח. לאחר המלחמה שימש כקצין קשר חטיבתי, כקצין קשר של פיקוד המרכז וכקצין קשר של פיקוד הדרום.

בשנים 1952-1953 שימש מפקד בית הספר הארצי לקשר. הוא מילא תפקידי מטה במפקדת חיל הקשר ובשנת 1966 מונה לקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי[1], תפקיד בו כיהן גם במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה, הועלה לדרגת אל"ם[2]. בתקופה זו הצטייד החיל בדור חדש של מכשירי קשר[3]. בסוף 1970 הועלה לדרגת תת-אלוף, יחד עם שאר קציני חיל ראשיים[4]. באוגוסט 1972 השתחרר מצה"ל ומונה למנכ"ל חברת "טלרד"[5]. בספטמבר 1973 עם הקמת חטיבת חשמל ואלקטרוניקה בקונצרן "כור", הועמד בראשו[6].

בנו הצעיר, סגן אילן גדרון, היה קצין שריון שנהרג במלחמת יום הכיפורים ועוטר לאחר מותו בעיטור המופת.

ב-21 באפריל 1974 שב משה גדרון לצה"ל כדי לשמש ראש אגף כוח אדם. עם מינויו לראש אכ"א, הועלה לדרגת אלוף[7]. בתפקידו זה ניצח על ההגדלה של צה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים[8]. בסוף 1975 הוחלט על מינויו למנכ"ל משרד התקשורת ולצורך כך השתחרר בחודש פברואר 1976 מצה"ל[9][10]. גדרון הנהיג גביית דמי מקדמה על התקנת טלפון כדי לממן התקנת טלפונים נוספים וצמצום התור לטלפונים[11], אולם לא הושגה התקדמות במערכת הטלפונים בתקופת כהונתו, והיו אף שראו בחוסר המנהיגות שלו את הסיבה לכך[12]. בראשית 1979, עם מינוי יצחק מודעי לשר התקשורת, ביקש להתפטר מכהונתו[13].

ב-1979 מונה לקונסול כללי של ישראל בדרום מערב ארצות הברית[14]. בהמשך פנה לעסקים וייצג בישראל את היהודי ליווינגסטון אותו פגש בעת היותו קונסול[15]. ב-1988 מונה למבקר מערכת הביטחון, תפקיד בו כיהן עד ל-2 באוגוסט 2002, עת הוחלף בתא"ל (מיל') יוסי ביינהורן.

משה גדרון נפטר ב-2009, בגיל 84. הותיר אחריו את אשתו תמר (1926–2014), בתו של דב הוז,[16] ובנו. נטמן בבית העלמין של רמת השרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אשתו, תמר גדרון:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סא"ל מ. גדרון - קצין קשר ראשי, דבר, 21 באוגוסט 1966
  2. ^ קצין קשר ראשי הועלה בדרגה, מעריב, 21 באוגוסט 1967
  3. ^ חיל הקשר מצטייד במערכות חדישות, דבר, 10 במרץ 1970
    לצה"ל ציוד קשר שלא היה בידיו במלחמת 6 הימים, דבר, 13 באוקטובר 1971
  4. ^ קציני חיל ראשיים לדרגת תת אלוף, דבר, 24 בדצמבר 1970
  5. ^ יעקב ארזמחיל הקשר לחב' טלרד, מעריב, 22 באוגוסט 1972
  6. ^ הוקמה מסגרת גג למפעלי טלרד, דבר, 3 בספטמבר 1973
  7. ^ אלוף משה פלד מונה למפקד גיסות השריון; אלוף גדרון - ראש אכ"א, דבר, 17 באפריל 1974
  8. ^ יונה שמשי, סולם הפיקוד של צה"ל, דבר, 29 בדצמבר 1974
  9. ^ מינוי גדרון למנהל התקשורת - לממשלה, דבר, 29 בדצמבר 1975
  10. ^ חילופי מנכ"לים במשרד התקשורת, דבר, 31 במרץ 1976
  11. ^ יובל אליצורטלפון תמורת הלוואה, מעריב, 4 באוגוסט 1976
  12. ^ יאיר קוטלרמשה גדרון: המלך הוא ערום, מעריב, 5 בינואר 1979
  13. ^ מ. גדרון מבקש לפרוש, דבר, 18 במרץ 1979
  14. ^ המנכ"ל - קונסול כללי, מעריב, 10 במאי 1979
  15. ^ עודד שורר, החברה שלא תסולא בפז, מעריב, 27 בספטמבר 1985
  16. ^ מיומנו של משה שרת, מעריב, 24 במאי 1974.