משה גרינוולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 - ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו "ערוגת הבושם".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן בכור לרב עמרם גרינוולד (1831–1870), אשר נטמן בבית הקברות בפאראד (Farád) בהונגריה (נכד הרב יוסף גרינוולד גיסו של רבי עמרם חסידא), ולאסתר אשר נטמנה בבית הקברות בטשארנא Csorna בהונגריה. למד מגיל צעיר בישיבת הרב מנחם כ"ץ, מתלמידי החת"ם סופר בצהלים (דויטשקרויץ (אנ'), כיום באוסטריה), ואצל סבו הרב יוסף גרינוולד. מגיל 16 למד בישיבת פרשבורג אצל רבו המובהק הכתב סופר, שם למד ביחד עם חברו הטוב הרב יוסף חיים זוננפלד, לימים רב העדה החרדית בירושלים. בגיל 20 התייתם מאביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על שכמו, והוא נאלץ לעסוק במסחר עצים, אך בנוסף המשיך בלימודו בהתמדה עצומה. באותו זמן הוא נשא לאשה את קרובתו זיסל גסטטנר.

באותה תקופה החל לומר שעורי תורה בישיבה בעיר טשארנא, ובגיל 26 החל לשמש ברבנות הראשונה בחייו בעיר הומנא (אנ') בהונגריה (היום בסלובקיה). בשנת תרמ"ז התמנה הרב גרינוולד לרבה של העיר קליינווארדין (קישווארדה) בהונגריה. הרב גרינוולד היה במקורו ממשפחה לא חסידית, הנוהגת כמנהגי החתם סופר, אולם מצעירותו נהיה חסיד והיה נוסע לאדמו"רים מבעלז וסיגט, ומאותה תקופה גם הקפיד בחבישת השטריימל, כמנהג החסידים. צאצאיו עמדו בראש קהילה חסידית מפורסמת, הנקראת קהילת פאפא, על שם העיר בה כיהן בנו כרב וכאדמו"ר.

בשנת תרנ"ג התמנה הרב גרינוולד לרבה של העיר חוסט בהונגריה (היום במערב אוקראינה). ברבנות העיר חוסט כיהנו רבים מגדולי רבני הונגריה ובראשם המהר"ם שיק. הרב גרינוולד החליף את הרב יואל צבי ראטה שנפטר באותה שנה. הרב גרינוולד הרחיב את ישיבת חוסט, שהפכה להיות לאחת מהישיבות הגדולות של יהדות הונגריה. רבים מרבני הונגריה במאה העשרים, היו מתלמידיו. לישיבתו הגיעו תלמידים גם מחוץ לגבולות הונגריה, ואף מארצות הברית.

כמו רבותיו המשיך הרב גרינוולד במלחמה כנגד התנועה הניאולוגית-רפורמית, ונגד כל סטייה מהמסורת של היהדות האורתודוקסית. בתשובותיו הוא מתייחס בחומרה לשינוי מקומו של החזן מעמוד החזן לבימה באמצע בית הכנסת. כמו כן הוא פוסק לבנו שיקפיד על גילוח שיער הבן בגיל שלוש ולא קודם לכן, בהתאם למסורת.

הרב גרינוולד היה מחבר פורה, אך עיקר פרסומו בא לו מספר השאלות ותשובות שכתב – "ערוגת הבושם".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו היו: הרב אליעזר דוד גרינוולד, בעל "קרן לדוד", רבי יעקב יחזקיה[1] והרב נחום.

ילדיו היו:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שו"ת ערוגת הבושם - מהדורה ראשונה, סוואליווע, תרע"ב
  • ספר שאלות ותשובות ערוגת הבשם, תרע"ב – תרפ"ו
  • הגדה של פסח עם פירוש הלל נרצה, בערעגסאס, תרפ"ב
  • קונטרס הכנה רבה (צוואה), סאטמר, ללא שנת דפוס
  • ספר הנהגות ישרות, ווראנוב, 1936
  • ספר מקוה טהרה: על שו"ע יורה דעה הלכות מקואות, אונגוואר, תרצ"א
  • ספר עולת תמיד: חידושים ובאורים ... על מסכת תמיד, בודפשט תש"ג
  • ספר ערוגת הבשם: ביאור ... על כללי איסור חל על איסור..., בודפשט תרצ"ח
  • ספר ערוגת הבשם על התורה: חדושי אגדה על חמשה חומשי תורה, חוסט תרע"ג

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות ערוגת הבושם, משה יהודה כ"ץ, ברוקלין, תשל"ט תשמ"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חותנם של הרב יעקב יצחק ניימן, הרב צבי גליק (חותנו של רבי מרדכי רוקח) והרב שמואל דוד טויב ממוזשאי. ראו עליו כאן.