משה גרינוולד
 | |
| לידה |
1853  |
|---|---|
| פטירה |
1910 (בגיל 57 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 1910 |
| צאצאים | |
  | |
הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 - ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו ערוגת הבושם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד כבן בכור לרב עמרם גרינוולד (1831–1870), אשר נטמן בבית הקברות בפאראד בהונגריה (נכד הרב יוסף גרינוולד גיסו של רבי עמרם חסידא), ולאסתר אשר נטמנה בבית הקברות בטשארנא בהונגריה. למד מגיל צעיר בישיבת הרב מנחם כ"ץ, מתלמידי החת"ם סופר בצהלים (דויטשקרויץ, כיום באוסטריה), ואצל סבו הרב יוסף גרינוולד. מגיל 16 למד בישיבת פרשבורג אצל רבו המובהק הכתב סופר, שם למד ביחד עם חברו הטוב הרב יוסף חיים זוננפלד, לימים רב העדה החרדית בירושלים. בגיל 20 התייתם מאביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על שכמו, והוא נאלץ לעסוק במסחר עצים, אך בנוסף המשיך בלימודו בהתמדה עצומה. באותו זמן הוא נשא לאשה את קרובתו זיסל גסטטנר.
באותה תקופה החל לומר שעורי תורה בישיבה בעיר טשארנא, ובגיל 26 החל לשמש ברבנות הראשונה בחייו בעיר הומנא (אנ') בהונגריה (היום בסלובקיה). בשנת תרמ"ז התמנה הרב גרינוולד לרבה של העיר קליינווארדין (קישווארדה) בהונגריה. הרב גרינוולד היה במקורו ממשפחה לא חסידית, הנוהגת כמנהגי החתם סופר, אולם מצעירותו נהיה חסיד והיה נוסע לאדמו"רים מבעלז ושיניאווה ונדבורנא, ומאותה תקופה גם הקפיד בחבישת השטריימל, כמנהג החסידים. צאצאיו עמדו בראש קהילה חסידית מפורסמת, הנקראת קהילת פאפא, על שם העיר בה כיהן בנו כרב וראש ישיבה.
בשנת תרנ"ג התמנה הרב גרינוולד לרבה של העיר חוסט בהונגריה (היום במערב אוקראינה). ברבנות העיר חוסט כיהנו רבים מגדולי רבני הונגריה ובראשם המהר"ם שיק. הרב גרינוולד החליף את הרב יואל צבי ראטה שנפטר באותה שנה. הרב גרינוולד הרחיב את ישיבת חוסט, שהפכה להיות לאחת מהישיבות הגדולות של יהדות הונגריה. רבים מרבני הונגריה במאה העשרים, היו מתלמידיו. לישיבתו הגיעו תלמידים גם מחוץ לגבולות הונגריה, ואף מארצות הברית.
כמו רבותיו המשיך הרב גרינוולד במלחמה כנגד התנועה הניאולוגית-רפורמית, ונגד כל סטייה מהמסורת של היהדות האורתודוקסית. בתשובותיו הוא מתייחס בחומרה לשינוי מקומו של החזן מעמוד החזן לבימה באמצע בית הכנסת. כמו כן הוא פוסק לבנו שיקפיד על גילוח שיער הבן בגיל שלוש ולא קודם לכן, בהתאם למסורת.
הרב גרינוולד היה מחבר פורה, אך עיקר פרסומו בא לו מספר השאלות ותשובות שכתב – "ערוגת הבושם".
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו היו: הרב אליעזר דוד גרינוולד, בעל "קרן לדוד", רבי יעקב יחזקיה[1] והרב נחום.
ילדיו היו:
- הרב אברהם יוסף גרינוולד – כיהן כרב בקהילות מאקווא, חוסט ואונגוואר. נפטר בשנת תרפ"ח. בנו הוא הרב יהושע גרינוולד שכיהן כרב האחרון של קהילת חוסט, עד לגירוש הקהילה בשנת תש"ד לאושוויץ. בן אחר היה רבי מאיר אב"ד טעטש, חתנו של רבי יחיאל יהודה מראזלא. בניו של רבי מאיר הם הרב משה אב"ד טעטש בורו פארק ורבי אליעזר דוד אב"ד טעטש ויליאמסבורג, חתניו של רבי מאיר הם, הרב יעקב יחזקיה גרינוולד מקהילת פאפא, הרב שלמה אליעזר ברוינשטיין ממונסי, והרב ישעיה יעקב פורטוגל מחסידות סקולען.
- הרב יעקב יחזקיה גרינוולד – כיהן כרב וראש הישיבה בפאפא (Pápa) בהונגריה. מייסד קהילת פאפא, שמרכזה כיום בעיר ניו יורק. נפטר בשנת תש"א. בנו היה הרב יוסף גרינוולד, שמילא את מקום אביו ברבנות בפאפא ועמד בראש ישיבתה.
- הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, כיהן כרב בקהילת יארע. נפטר בשנת תרצ"ד. בנו היה רבי עמרם צבי דיין בוישווה ולאחר מלחמת העולם השנייה בפרנוואלד ובויליאמסבורג
- הרב לוי יצחק גרינוולד – כיהן כרב בקהילות אורשיווא, וישק, פאיע וצעהלים (אחת משבע קהילות) ואחר כך רב בקהל ערוגת הבושם צעלים בניו יארק. נפטר בכ"ז בניסן תש"מ. כיום מכהן בקהל ערוגות הבושם בנו החורג רבי יוסף משה (נכדו של רבי שלמה ברוך הלוי פראגר וחתנו של רבי ישראל אברהם שטיין מפאלטישאן).
- הרב ישראל מאיר גרינוולד - נפטר בשנת תרע"ט בהיותו בן 30. טמון בקליינווארדיין, הונגריה.
- חתנו בזיווג ראשון הרב הלל מאיר ארנגרובר (בנו של הרב אלעזר מרדכי אב"ד ורנוב (אנ')).
- חתנו הרב אהרן זילברשטיין (בן הרב ישעיה זילברשטיין רבה של וויצן) אב"ד קרצקי-באלד. היה נשוי לבתו שרה יוכבד ולאחר פטירתה נישא לאחותה מירל חיה שהייתה נשואה בזיווג ראשון לרב הלל מאיר ארנגרובר).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר שאלות ותשובות ערוגת הבשם, תרע"ב – תרפ"ו
- הגדה של פסח עם פירוש הלל נרצה, בערעגסאס, תרפ"ב
- קונטרס הכנה רבה (צוואה), סיגעט, תר"ע (1910).
- ספר הנהגות ישרות, ווראנוב, 1936
- ספר מקוה טהרה: על שו"ע יורה דעה הלכות מקואות, אונגוואר, תרצ"א
- ספר עולת תמיד: חידושים ובאורים ... על מסכת תמיד, בודפשט תש"ג
- ספר ערוגת הבשם: ביאור ... על כללי איסור חל על איסור..., בודפשט תרצ"ח
- ספר ערוגת הבשם על התורה: חדושי אגדה על חמישה חומשי תורה, חוסט תרע"ג
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות ערוגת הבושם, משה יהודה כ"ץ, ברוקלין, תשל"ט תשמ"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חותנם של הרב יעקב יצחק ניימן, הרב צבי גליק (חותנו של רבי מרדכי רוקח) והרב שמואל דוד טויב ממוזשאי. ראו עליו כאן.