משה דבראשוילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תעודת הזהות הגאורגית של הרב משה דבראשוילי משנת 1919

הרב משה "הקטן"[1] דבראשוילי (1898, צחינוואליי"ט באייר ה'תש"ם, מאי 1980, ירושלים) היה רב ואיש ציבור יהודי-גאורגי, שכיהן כרבה של יהדות כותאיסי וחבר בפרלמנט הגאורגי, ממנהיגיה הרוחניים של יהדות גאורגיה בגאורגיה ובישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בין השנים 1890 ל-1898[2] בצחינוואלי כבן בכור לרחמים ואסתר דברשווילי. אחיו הם הרב גבריאל דברשווילי, הרב מיכאל והרב יעקב דברשווילי. למד בתלמוד תורה המקומי אצל הרב אברהם חוולס, ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל הרב ישראל מאיר הכהן. לאחר שובו לגאורגיה, נשא את בתו של הרב ראובן אלואשווילי, רבה של כותאיסי ומנהיג היהדות החרדית בגאורגיה. ייסד יחד עם חמיו סניף של אגודת ישראל בגאורגיה, ונבחר כאחד משלושת נציגי אגודת ישראל לפרלמנט הגאורגי מטעם המפלגה המנשביקית, ובמסגרת זו היה מחותמי מגילת העצמאות של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בשנת 1918. בשנת 1921, בעקבות ניצחון הבולשביקים, עזב חמיו את גאורגיה, והוא התמנה תחתיו כרב ומנהיג קהילת כותאיסי. בשנות ה-70, היה מהאידאולוגים של עליית יהודי גאורגיה בפרט וברית המועצות בכלל לארץ ישראל[3]. עם פרסומו של מכתב ח"י המשפחות, תמך בכותבי המכתב והביע קריאה פומבית לעלייה לארץ ישראל. בעקבות כך, בשנת 1971 עלה לישראל[4] והתיישב בשכונת גבעת מרדכי בירושלים[5]. בארץ כיהן כחבר בית הדין של העדה הגאורגית, ונחשב ל"זקן רבני גאורגיה". היה פעיל בסיוע רוחני לעולים מגאורגיה, במסגרת ארגון יד לאחים. בשנת ה'תשל"ה ערך סידור עם תרגום לגאורגית יהודית בשם "תפילת אחים"[6], עבור ציבור העולים.

נפטר בירושלים בי"ט באייר ה'תש"ם, מאי 1980, ונקבר בחלקת יוצאי גאורגיה בהר הזיתים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות הרבנים "דברשווילי", מכון מורשת רבני ג'ורגיה (גרוזיה), ה'תשע"ד.
  • מרדכי אלטשולר, Religion and Jewish Identity in the Soviet Union, 1941-1964, עמ' 127.
  • הרב זושא וואלף (עורך), אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, בהוצאת מכון הספר-תפארת רפאל, ה'תשע"ו, עמ' 306–311.
  • הרב יצחק דדון, אתחלתא היא חלק ג', עמ' תקיט-תקכו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה דבראשוילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כינויו "הקטן" ניתן לו בעקבות מימדי גופו, או בשל העובדה שהיה צעיר מחבריו לספסל הלימודים
  2. ^ אלטשולר כתב שנולד ב-1898; מאיר וונדר ("עיניך רואות" עמ' 91) כתב שנולד בה'תרנ"ב, כלומר בערך ב-1892; ב"אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה" נכתב שנולד בה'תרנ"ג (1892-1893) והרב דדון כתב שנולד בה'תר"ן.
  3. ^ ד"ר מיכאל בן נון, כחה של צעקה, ספריית בית אל 1996, עמ' 34–37
  4. ^ הגיעו עולים מברה"מ, דבר, 23 ביוני, 1971.
  5. ^ הרב אברהם דורי,זכרון עזרא, עמ' נא
  6. ^ תפילת אחים - עיקרי התפילות בלשון הקודש