משה דוקטורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה דוקטורי
משה דוקטורי בשנות ה-70, בתקופת כהונתו כראש המועצה האזורית גזר
משה דוקטורי בשנות ה-70, בתקופת כהונתו כראש המועצה האזורית גזר
לידה 6 בספטמבר 1933 (בן 84)
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה חקלאי
עיסוק יו"ר ועד מושב (1955-1962), מזכיר מושב
ראש מועצה אזורית גזר
תקופת כהונה 19681980 (כ־12 שנים)
הקודם נפתלי אונגר
הבא עמרם שושן
יו"ר רשות ניקוז "אילון-שורק"
תקופת כהונה 19801997 (כ־17 שנים)
חבר הנהלה במספר ארגונים ומוסדות ציבור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה דוקטורי (נולד ב-6 בספטמבר 1933) כיהן כיושב ראש המועצה האזורית גזר, יושב ראש רשות ניקוז "אילון-שורק", וחבר הנהלה במספר ארגונים ומוסדות ציבור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים. למד בתלמוד תורה "מזרחי". כנער יצא לפעולות מחתרתיות ומטווחים במסגרת הגדנ"ע וההגנה. לאחר קום המדינה עבד במחלקת ההסברה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל בירושלים ובשנת 1949 עלה לקרקע עם הוריו וחברי גרעין יעז"ק לחורבות הכפר הערבי אלבריה, והיה ממקימי מושב עזריה, שם מתגורר גם כיום. בשנת 1954 עבר הכשרת רכזי משקים, במקביל לעיסוקיו הציבוריים, מנהל דוקטורי במשך עשרות שנים משק חקלאי פעיל. כמו כן היה מחלוצי ייצור החשמל הסולארי בישראל.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטורי כיהן כחבר מליאת מועצה אזורית גזר משנת 1953 ועד 1968, במקביל בשנת 1955 נבחר לחבר ועד ויו"ר ועד מושב עזריה וכיהן בתפקיד עד 1962, ובהמשך מזכיר המושב [1]. במקביל היה פעיל בהסתדרות הפועלים החקלאיים ומועמד ברשימת הבחירות המרכזית לוועידה החקלאית ברשימת מפא"י[2], בהמשך כיהן כמזכיר חוץ מושב משמר השבעה ומזכיר חוץ במושב גבעתי. דוקטורי נבחר שלוש לקדנציות כיושב ראש מועצה אזורית גזר (1968–1980).

בשנים אלו חלו פיתוח ובנייה מואצת במועצה,[3] נסללו כבישים, נבנו מועדונים, הוקמו בתי ספר, ספרייה אזורית, מגרשי ספורט ומקלטים ציבוריים, הוקם בית העלמין האזורי, הורחבו השירותים הקהילתיים במושבים ובקיבוצים של המועצה והחלו לפעול לראשונה קווי תחבורה ציבורית שנכנסו לתוך היישובים. בנוסף היה יוזם ומייסד היישוב הקהילתי בית חשמונאי ובהמשך פעל להקמת היישוב כרמי יוסף וכן פעל להסדרת מעמד היישוב הקהילתי גני הדר, בנוסף יזם דוקטורי אימוץ של בה"ד 6 ובסיס משמר הגבול בבית חורון על ידי המועצה האזורית[4]. במקביל מונה לכהן כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובניה "לודים".

לאחר סיום תפקידו כיהן דוקטורי כיושב ראש רשות ניקוז "אילון-שורק" (1980–1997). כן היה במשך שלושה עשורים חבר הנהלה באיגוד ערים לשירותי כבאות והצלה 'אילון' וגזבר האיגוד, תפקיד אותו מילא בהתנדבות. דוקטורי כיהן כיושב ראש ועדת הבחירות למועצה אזורית גזר בבחירות מוניציפליות במערכות הבחירות בשנים 2004, 2009, 2013, ומונה לכהן שוב בתפקיד לבחירות 2018.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטורי התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת בחטיבת הראל כלוחם ומפקד.[5] במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לשחרור ירושלים וברמת הגולן. באוקטובר 1971 נפצע כאשר רכב הסיור שבו נהג עלה על מוקש ברפיח. על אף פציעתו המשיך להתנדב לשירות מילואים ביחידה קרבית שנים ארוכות ושוחרר בשנת 1985 לאחר 34 שנות שירות צבאי.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לנועה (בת מינה וד"ר עמנואל לפין), ואב לחמישה ילדים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דבר, 18 באוגוסט 1957, עמוד 5
  2. ^ מפלגת פועלי ארץ ישראל ובלתי מפלגתיים, רשימות ארציות של מועמדים לועידה החקלאית. על המשמר, 12 במאי 1959, עמוד 5
  3. ^ מתוך: מועצה אזורית גזר חוברות מידע 1977 עד 1980
  4. ^ מועצת גזר אימצה יחידה צבאית, על המשמר, 4 באוגוסט 1969, עמוד 5
  5. ^ מתוך: נחום ברוכי, "חטיבת הראל שריון (10) במלחמת ששת הימים", הוצאת אריאל, עמותת גבעת התחמושת