משה דניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה דניאל
Mosa daniel.jpg
דניאל, שנת 1952
לידה 29 באוקטובר 1930 (בן 89)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.85 מטר
קבוצות כשחקן
1953- 1954
1954- 1958
1958- 1960
הפועל מעיין ברוך
אשדות יעקב
הפועל חולון
קבוצות כמאמן
1958- 1959
19601962
19631966
19721984
19751981
19681991
הפועל כפר סבא
הפועל פתח תקווה
אס"א ת"א
נבחרת ישראל בכדורסל נשים
נבחרת הנערות בכדורסל נשים
קבוצות כדורסל נשים: הפועל תל אביב, אליצור ת"א, מכבי תל אביב, הפועל חולון, אליצור פ"ת, בני יהודה, הפועל ירושלים, גבעת חיים
הישגים כמאמן
  • הפועל תל אביב (נשים) - 2 אליפויות וגביע המדינה
  • אליצור ת"א (נשים) - 3 אליפויות ו-2 גביעי מדינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה (מוסה) דניאל (נולד ב-29 באוקטובר 1930) הוא כדורסלן ומאמן עבר ישראלי, בגובה 1.85 מטר, ששיחק בין היתר בשנות החמישים בהפועל אשדות יעקב והפועל חולון ובנבחרת ישראל. כן שיחק בנבחרת ישראל בכדורעף. נחשב לדמות מרכזית בהיסטוריה כדורסל הנשים בישראל. אימן בין היתר את נבחרת ישראל בכדורסל נשים וכן קבוצות כדורסל נשים רבות מסוף שנות השישים ועד תחילת שנות התשעים. זכה כמאמן כדורסל נשים בחמש אליפויות וארבעה גביעי מדינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל נולד בחיפה. בילדותו למד בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין, ובאותן שנים שיחק כדורסל בקבוצת הנוער של הפועל חיפה. בשנת 1945 עבר דניאל ללמוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שם שיחק גם בקבוצת הכדורסל והכדורעף של בית הספר[1]. ב-29 בנובמבר 1947, היה משחק הכדורסל הראשון של הפועל חולון, כאשר היא כללה ארבעה שחקני מקווה ישראל וביניהם דניאל. באותו יום, כ"ט בנובמבר, הייתה החלטת האומות המאוחדות על תוכנית החלוקה. בפברואר 1948 הצטרף לפלמ"ח לגדוד השלישי של חטיבת יפתח, ולחם במלחמת יום העצמאות. באפריל 1948 שכל את אחיו מרדכי דניאל[2].

כדורסלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 השתחרר דניאל מהצבא, עבר לקיבוץ חולתה ובתוך כך הצטרף לקבוצת הכדורסל והכדורעף של הפועל חולתה, בשנת 1950 החל גם לאמן את קבוצת הפועל חולתה. בין השנים 1949- 1951 שיחק דניאל בנבחרת ישראל בכדורעף[1]. בשנת 1950 השתתף עם נבחרת ישראל בכדורעף במכביה השלישית[3].

בשנת 1951 הצטרף דניאל לקבוצת הפועל מעיין ברוך. באותם ימים, שוחק הכדורסל על מגרשי כורכר, והשחקנים מההתיישבות העובדת עסקו גם עבודת האדמה בשמירות. השחקנים מדי יום השכימו לעבודה והתייצבו למשחקים לאחר יום עמל מפרך בפלחה ובדיר[4]. לימים סיפר דניאל על אותה תקופה: ""לא היה לי כסף לקנות נעליים, ופעם חטפתי על זה קנס של לירה, היינו מתאמנים במגרש של הפועל פתח תקווה ונשארים לישון בחדרי ההלבשה"[5]. בתחילת שנות החמישים, בטרם נוסדה הליגה הראשונה בכדורסל, השתתף דניאל במשחקי ידידות במסגרת "אליפות הפועל" ומשחקים בינלאומיים בעיקר מול קבוצות צבאיות שונות.

בשנת 1952 זומן דניאל לנבחרת ישראל הבוגרת, ולקח חלק בטורניר הקדם אולימפי - הלסינקי, הטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה הנבחרת. לימים סיפר דניאל על ההקשר בין הטורניר למלחמת יום העצמאות: "באותם ימים לא חשבתי כל כך על הראייה ההיסטורית. צריך לזכור שרוב הספורטאים במשלחת נלחמו במלחמת העצמאות, ויצאו ממנה עם לא מעט פצעים גופניים ונפשיים. לא ידענו איך לשלב את השמחה הפרטית עם הרגע ההיסטורי"[5].

דניאל (יושב ראשון מימין) במדי נבחרת ישראל, 1954.

עונת 1953/1954 הייתה העונה הראשונה של הליגה הלאומית בכדורסל, ודניאל המשיך לשחק בקבוצת הפועל מעיין ברוך, תחת הדרכת המאמן/שחקן שמעון שלח ולצד הכוכבים כגון יגאל דר ועקיבא רוזנבאום. בהתאם לרוח התקופה, הורכבה הליגה בשיטת ה""50-50", כשמרכזי הפועל ומכבי שולחים כל אחד ארבע קבוצות, על מנת ליצור ליגה בת שמונה קבוצות. דניאל לקח חלק ב-11 משחקים וקלע בממוצע של 6.8 נקודות למשחק. הקבוצה עצמה סיימה את הליגה במקום ה-4, עם 8 ניצחונות מתוך 14 משחקים[6]. בסיום העונה התפרקה הקבוצה. בשנת 1953 השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל שנערכה במוסקבה.

לקראת עונת 1954/1955 עבר דניאל להפועל אשדות יעקב, תחת כוכב הקבוצה ומאמנה דני ארז. מבחינתו של דניאל, חבר קיבוץ חולתה, לאחר שקבוצתו הקודמת התפרקה, היה טבעי להמשיך בקבוצה שמייצגת את ההתיישבות העובדת. הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי. דניאל השתתף ב-20 משחקים וקלע בממוצע של 5.2 נקודות למשחק[7]. באותה שנה השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורסל 1954. בשנת 1954 היה הזימון האחרון של דניאל לנבחרת[1].

בעונת 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב סכסוכים באיגוד הכדורסל בישראל[8]. בשתי העונות הבאות, עונת 1956/1957 ו-עונת 1957/1958, אשדות יעקב הפכה לקבוצת תחתית וסיימה במקומות ה-8 וה-9 בהתאמה, גם ממוצעיו של דניאל ירדו ל-4.7 ו-5.7 נקודות בממוצע בהתאמה[9]. בשנת 1956 לחם במלחמת סיני[2]. באפריל 1958, הופגז משקו של דניאל על ידי הסורים, ללא נזקים ממשיים[10].

לקראת עונת 1958/1959, לאחר 10 שנים בקיבוץ חולתה, עזב דניאל את הקיבוץ עבר לגור בחולון והצטרף להפועל חולון[11], שהייתה קבוצת מרכז טבלה באותם ימים. מאמן הקבוצה היה אז אברהם שניאור וכוכבי הקבוצה היו עופר אשד ועמוס קופפר-תובל. באותה עונה סיימה הקבוצה במקום החמישי. כן הגיעה הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה בכדורסל, שם פגשה את מכבי תל אביב והובילה עליה 43:37 כשנותרו שש דקות לסיום המשחק אך נקודות של מכבי בדקות הסיום העלו את מכבי ליתרון והביאו אותה לניצחון 53:47. בעונה הבאה, בעונת 1959/1960, סיימה הקבוצה שוב במקום החמישי, דניאל לקח חלק ב-8 משחקים וקלע בממוצע של 2.6 נקודות למשחק[12]. בסיום העונה פרש דניאל מכדורסל ועבר לקריירת אימון.

בסך הכל שיחק דניאל 6 עונות בליגה הראשונה, בהן קלע 423 נקודות בממוצע של 5 נקודות למשחק[9]. בנבחרת ישראל שיחק בין השנים 1952 - 1954 ולקח חלק ב-3 טורנירים בינלאומיים.

מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בתקופתו כשחקן, אימן דניאל את קבוצת קבוצות נוער בגליל העליון, בשנת 1958 החל לאמן את קבוצת הבוגרים של הפועל כפר סבא. בשנת 1960 אימן את הפועל פתח תקווה; בשנת 1963 את שער הנגב; ובשנת 1967 את אס"א ת"א[1].

החל משנת 1968 החל לאמן כדורסל נשים, ובין השנים 1968- 1991 אימן דניאל את הקבוצות הבאות: הפועל תל אביב, אליצור ת"א, מכבי תל אביב, הפועל חולון, אליצור פ"ת, בני יהודה, הפועל ירושלים וגבעת חיים. בתקופה זו זכה כמאמן הפועל תל אביב (נשים) ב־2 אליפויות וגביע המדינה וכמאמן אליצור ת"א (נשים) ב־3 אליפויות ו-2 גביעי מדינה. כן בין השנים 1972- 1984 אימן את נבחרת ישראל בכדורסל נשים ובין השנים 19751981 אימן את נבחרת ישראל לנערות בכדורסל נשים[1].

דניאל נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בענף כדורסל הנשים בישראל ולאורך השנים אף לקח חלק במאבקים נגד איגוד הכדורסל על חוסר ההשקעה בספורט הנשים. בשנת 1991 פרש מאימון כדורסל. לימים נכנס להיכל התהילה של כדורסל הנשים בישראל[1].

בין השנים 19591995 עבד דניאל כמורה וכמנהל חוה לחינוך חקלאי ברמת גן[1]. לחם בפלמ"ח, וכן השתתף דניאל בחמש ממלחמות ישראל - מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפורים[2]. בשנת 2018 נבחר ליקיר העיר חולון[2]. בנו של דניאל הוא כדורסלן העבר מוטי דניאל. נכדיו, שון וראיין, גם הם שחקני הכדורסל[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 משה מוסה דניאל, היכל התהילה של כדורסל הנשים
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 משה דניאל, יקיר העיר חולון לשנת 2018
  3. ^ פוסט מס’ 139. ימי התום והפשטות. תקופה שחלפה לבלי שוב, בלוג יואש אלרואי
  4. ^ היסטוריה, אתר הפועל גליל עליון
  5. ^ 5.0 5.1 אהרל'ה וייסברג, נושאי הדגל, ישראל היום, 20 ביולי 2012
  6. ^ הפועל מעיין ברוך, עונת 53-54, אתר מנהלת הליגה
  7. ^ הפועל אשדות יעקב עונת 1953-54, אתר מנהלת הליגה
  8. ^ סיכום עונת 1955/1956, אתר ויקיפועל
  9. ^ 9.0 9.1 כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
  10. ^ כדור עגול, חרות, 6 באפריל 1958
  11. ^ עזרת הציבור המקומי דרושה לספורטאי סניף "הפועל" חולון, דבר, 18 בינואר 1959
  12. ^ הפועל חולון עונת 1959/1960, אתר מנהלת הליגה


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי)

1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • ‏8‏ ‏וינר‏‏  •‏ 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות העולם בכדורסל 1954 (מקום שמיני)

1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 פכר • 5 פ.כהן • 6 טוויל • 7 שלח • ‏8‏ ‏וינר‏‏  •‏ 9 קליין • 10 חפץ • 11 לובושיץ • 12 ארז • מאמן: שאלתיאל

ישראלישראל