משה הדר (פומי)
לידה |
24 באוגוסט 1926 אלול ה'תרפ"ו תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
28 בנובמבר 2015 (בגיל 89) ט"ז בכסלו ה'תשע"ו לוס אנג'לס, ארצות הברית |
מדינה |
ישראל ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1947–2015 (כ־68 שנים) |
עיסוק | טייס, עיתונאי, תסריטאי |
משה הדר (פומי) (שמו המקורי: משה פומרנץ; 24 באוגוסט 1926 – 28 בנובמבר 2015) היה טייס, סופר, עיתונאי, עורך, תסריטאי ופרסומאי ישראלי, אחד מוותיקי חיל האוויר הישראלי וממעצבי תדמיתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד כבן יחיד לברכה לבית זיבנברג ולאהרון פומרנץ וגדל בתל אביב. אביו היה חלוץ יליד פולין, שעלה לארץ ישראל בשנת 1921 ועבד כמנהל עבודה במשרד לעבודות ציבוריות ולאחר מכן ב"סולל בונה". כשהיה בן ארבע נפטר אביו בגיל 29, משחפת. גדל בשכונת הפועלים א' (בשדרות קק"ל 3) ולמד בבית החינוך לילדי עובדים. מילדותו זכה בכינוי "פומי". היה איטר ואולץ בידי המורים לכתוב ביד ימין. היה בן-בית אצל משפחת בן-גוריון, שהתגוררה בשדרות קק"ל 17. בספטמבר 1944 התגייס כנוטר למשטרת היישובים העבריים. בספטמבר 1946 סיים הכשרה מקצועית בתחום המסחר. בשנת 1947 הצטרף למועצה הכללית לתעופה העברית. במאי 1948 התגייס לחיל האוויר. בספטמבר 1950 נשא לאישה את בלה (מודי) לבית לוין, אותה הכיר ב-1949 כאשר שירתה כמרכזנית במפקדת חיל האויר ביפו (אז במלון "הירקון"). עבד כעורך בטאון חיל האוויר משנת 1948, אולם זכה במינוי רשמי ב-1950. שימש בתפקיד זה במשך 28 שנה. היה אחראי על מכלול הפרסום וההסברה של החיל.
בשנת 1955 עברת פומרנץ את שם משפחתו ל"הדר" (פומרנץ בפולנית הוא תפוז), כיוון שבתחילת 1955, התבקש כקצין לייצג את חיל האוויר בפסטיבל סרטי תעופה בצרפת. בנובמבר 1958 השתחרר משירות הקבע בדרגת רב-סרן והמשיך בתפקידו כעורך כאזרח עובד צה"ל. הוא החליט על צעד זה כי רצה לשמור על חופש פעולה יצירתי ללא ההגבלות של קצין צבא. בשנת 1960 טבע את הסיסמה "הטובים לטיס".[1] הסיסמה האליטיסטית עוררה מחלוקות רבות, אחת המפורסמות שבהן הייתה בין נתן אלתרמן, שתמך בה, לבין נתן רוטנשטרייך, שהתנגד לה. בכל זאת, גרמה הסיסמה לרבים להצטרף לחיל האוויר. השתתף בקורס התסריטאים הראשון בקיץ 1964 שהעביר קארל פורמן במסגרת השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הפיק סרטים וכתב תסריטים לסרטי ההסברה לחיל:
- הסרט הראשון של חיל-האוויר הופק בשנת 1955 ונקרא "הדרך לשחקים". הסרט זכה בפרס "צבר" (האוסקר הישראלי באותם ימים). פומי זכה בתואר "תסריטאי השנה" .
- "הגובה 40,000" זכה ב-1963 בפרס ראשון "כנף הזהב" בפסטיבל הבינלאומי לסרטי-תעופה וחלל בדוביל, צרפת.
- ב-1964 יעץ לאוריאל אופק בכתיבת התסריט לסרט שמונה בעקבות אחד.
- "בקצב המחר" זכה ב-1965 בפרס ראשון, "כנף הזהב" בפסטיבל הבינלאומי לסרטי-תעופה וחלל בוישי, צרפת.
- "שלוש שעות ביוני" - סרט דוקומנטרי באורך מלא, על מלחמת ששת הימים, שהופץ ברחבי העולם. קריינות אנגלית לסרט בוצעה על ידי חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל.
- סרטים נוספים שכתב בחיל-האוויר: "הנעלם הגדול"; "פקודת משימה 20"; "אתמול היום ומחר"; "המטס הגדול"; "כנפיים".
בחייו האזרחיים כתב תסריטים לסרטי עלילה ועשרות סרטי פרסומת. טבע עשרות סיסמאות פרסום, עמד מאחורי מספר מערכות בחירות לכנסת ופרסם טורים הומוריסטים בעיתונים השונים תחת השמות: ״פחים קטנים״, ״קריעת כיוון״, ״בסימן קריעה״, ״החצי השני״, ״חדשוט״, ״על נהרות בברלי–הילס״ ואחרים.
ב-1976 זכה בפרס ראשון בפסטיבל הבינלאומי לסרטי פרסומת בניו-יורק, על סרט פרסומת לאמקור. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החליט עם רעייתו לעבור להתגורר בארצות הברית.
הלך לעולמו בגיל 89 בלוס אנג'לס. הותיר אחריו את רעייתו, בלה, בן (רוני), בת (אתי) ונכדים.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תסריטים לסרטים עלילתיים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיניה (1962)
- רק בלירה (1963)
- פיצוץ בחצות (1965)
- המלחמה לאחר המלחמה (1969)
- שוד הטלפונים הגדול (1972)
- שתי דפיקות לב (1972)
- חכם גמליאל (1973)
סרטים עלילתיים בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה הדר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- משה הדר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- משה הדר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- משה הדר, דף שער בספרייה הלאומית
- משה הדר, חיל האויר - The Israel Air Force (אלבום תמונות), באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- משה הדר (פומי), מאחורי המילים, באתר חיל האוויר הישראלי
- אהרון לפידות, האיש שהמציא את "הטובים לטיס" הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 29 בנובמבר 2015
- אודי עציון, הלך לעולמו האיש שהמציא את "הטובים לטיס", באתר ynet, 30 בנובמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://m.iaf.org.il/2392-45719-he/IAF.aspx באתר חיל האוויר