משה הכהן ממגנצא
| לידה | בסביבות ד'תתפ"ה |
|---|---|
| פטירה | לפני ד'תתקמ"ח |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה ופסיקה |
| רבותיו | אביו רב שלמה הכהן, רבינו תם |
| תלמידיו | רב אלעזר מוורמס, ראבי"ה, המרדכי |
| בני דורו | הראב"ן, שמואל מוורדס (או "וורדום" או "וורדון" או "וורונא") |
  | |
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם[1]. היה אחד מרבותיהם של הרב אלעזר מוורמס והרב ברוך ממגנצא. הרב אפרים מרגנשבורג כינהו ה"ארי שבחבורה"[2].
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לשלמה הכהן בסביבות ד'תתפ"ה[3]. נסע לצרפת ללמוד בישיבתו של רבינו תם, לאחר מכן חזר למגנצא וכיהן כרב[4]. נמנה עם החותמים על תקנות מגנצא בשנת ד'תתק"פ. בניו היו הרב יהודה הכהן מפרידברג[5] (רבו של מהר"ם מרוטנבורג), והרב שלמה.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין תלמידיו נמנים רבי אלעזר מוורמס, רב ברוך ממגנצא[6], הראבי"ה, רבי אלעזר מוורמייזא ורבי שמחה משפיירא.
דעותיו בהלכה וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיני הכשרת בשר סבר רב משה כי חובה למלוח בני מעיים בגלל מיעוט הדם שיש בם, זאת בניגוד לדעה הרווחת שאף בני מעיים שלא הומלחו מותרים באכילה[7]. כמו כן התיר לכהן להיכנס עת המת לספינה[8]. דעותיו בהלכה מובאים בתוספות.
חיבר ספר דינים[9]. ייתכן גם שחיבר תוספות על מסכת יבמות[10], ועל מסכת פסחים[8].
| תקופת חייו של הרב משה הכהן ממגנצא על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמות חכמים, ר' אברהם מ. וויס, סימן מז
- אפרים א. אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם • חיבוריהם • שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, מהדורה רביעית מורחבת תש"מ, עמ' 184–186
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ א. ריינר, תלמידים, דף 103-105
- ^ רבינו אפרים מרגנשבורג, ערך מ אות ב
- ^ כך משוער בספר שמות חכמים (וויס), דף קסב
- ^ מרדכי, בבא קמא סימן קפו
- ^ אוצר הגדולים, ערך מהר"ם מרוטנבורג
- ^ שמות חכמים (וויס) דף רטו
- ^ קוים לדרכו ההלכתית של ר"א מגרמייזא, מאת רועי הכהן ז"ק, הערה 3257
- ^ 1 2 אורבך, בעלי התוספות, עמ' 185
- ^ הרא"ש מביא מ"ספר דינין שיסד רבינו משה הכהן ז"ל". מובא באורבך, בעלי התוספות, עמ' 184
- ^ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 184