משה הררי
 | |
| לידה |
3 באוגוסט 1955 (בן 65) ט"ו באב תשט"ו חולון |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק |
הלכה, מועדים, חשמל בשבת |
| רבותיו |
הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא, הרב שאול ישראלי והרב מרדכי אליהו |
| חיבוריו |
מקראי קודש, קדושת השבת |
  | |
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, וקדושת השבת בהלכות חשמל בשבת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ליעקב ושרה הררי בחולון. סבו, הרב משה איררה, מחכמי סלוניקי, היה בסוף ימיו אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו[1]. למד בישיבה התיכונית נחלים, ולאחר שירות בנח"ל החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה הוא לומד עד היום.
נשוי לעפרה (מבית אלבה) ולזוג 9 ילדים[2]. הרב זאב קרוב והרב עידוא אלבה הם גיסיו. בן דודו הוא תא"ל במיל' אמנון הררי.
הרב הררי הוא אברך בישיבת "מרכז הרב".
"מקראי קודש"[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקראי קודש היא סדרת ספרי הלכה שחיבר הרב הררי ונפוצה בעשרות אלפי עותקים, בעיקר בציבור הדתי לאומי.
הסדרה מתאפיינת בפירוט רב של מקרים ובציטוט אלפי שאלות ששאל המחבר (בכתב ובעל פה) רבנים כמו: הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה זלמן מן ההר, הרב שאול ישראלי, הרב שלום משאש, הרב אברהם כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שריה דבליצקי, הרב חיים קניבסקי, הרב אברהם יצחק אולמן ואחרים.
לאחר יישום תוכנית ההתנתקות הוסיף הרב הררי בספריו שני נספחים: אחד נושא את הכותרת "לא נשכח ולא נסלח", ובו הוא מתאר הרב הררי את תחושותיו ביחס לגירוש התושבים. השני כולל את יומנו האישי בעת שהותו בחומש שבצפון השומרון, ערב הגירוש.
נושאי הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרכים שראו אור[3]:
- מקראי קודש - הלכות חנוכה. למהדורה החדשה של הספר מצורף נספח בן כ-30 עמ' העוסק בליקוטי הנהגות והלכות שראה אצל הרב עובדיה יוסף.
- מקראי קודש - הלכות פורים. הספר עוסק, בין השאר, בשאלת הגדרת יישובים שונים, (בפרט בישראל) כערים מוקפות או פרוזות.
- מקראי קודש - הלכות ליל הסדר. בסוף הספר נספח על שיעור כזית.
- מקראי קודש - הלכות ראש השנה. בסוף הספר נספח בנושא מי כשר להיות שליח ציבור.
- מקראי קודש - הלכות יום הכיפורים. בסוף הספר נספח על ברכות השחר.
- מקראי קודש - הלכות סוכות. בסוף הספר נספח בנושא שיעורי מידות האורך (טפח, אמה וכו').
- מקראי קודש - הלכות סוכות: ארבעת המינים. בסוף הספר למעלה מ-100 ציורים תלת ממדיים שמדגימים הלכות רבות. מהדורה ראשונה יצאה בתשע"ו[4].
- מקראי קודש - הלכות שלש התעניות בין המצרים ותשעה באב
- מקראי קודש - קיצור הלכות המועדים חלק א' לחודשי תשרי - אדר, 331 עמ', אלול ה'תש"פ; חלק ב' לחודשי ניסן - אלול, 444 עמ', תשרי ה'תשפ"א.
- שני ספרי קדושת השבת בענייני חשמל בשבת, הפעלת מחשבים, שימוש באיתורן, ועוד.
חוברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקציר הלכות לקניית ארבעת המינים - ירושלים, ה'תשע"ח. 32 עמ'[5].
- קיצור הלכות חנוכה - ירושלים, ה'תשע"ח. 32 עמ'[6].
- הלכות ט"ו בשבט - הלכות ט"ו בשבט, יציאה מהארץ ועלייה אליה, מצוות התלויות בארץ, ברכות הנהנין והלכות תולעים, ירושלים, ה'תשע"ח, 48 עמ'.
- תקציר הלכות ליל הסדר - ירושלים, ניסן ה'תשע"ח. 48 עמ'.
- קיצור הלכות בין המצרים ותשעה באב - ירושלים, תמוז ה'תשע"ח. 64 עמ'.
- קיצור הלכות ראש השנה יום הכיפורים וסוכה - ירושלים, אלול ה'תשע"ח, 128 עמ'.
- קיצור הלכות פורים - ירושלים, שבט ה'תשע"ט, 49 עמ'.
- קיצור הלכות יום טוב וספירת העומר, ירושלים, ניסן ה'תשע"ט, 73 עמ'.
- קיצור הלכות חול המועד ונטילת ארבעת המינים, ירושלים, אלול ה'תשע"ט, 104 עמ'.
- מהלכות חג השבועות, (כולל הלכות חג השבועות בבית המקדש והלכות בשר בחלב), ירושלים, אייר ה'תש"פ, 49 עמ'.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יואל קטן על ספרי מקראי קודש, באתר ישיבת שעלבים.
- הרב שלמה שפר על הספר מקראי קודש 'תחילה למקראי קודש' מתוך כתב העת צוהר
- מאמרו על פינוי בית הכנסת בגבעת זאב באתר בשבע
- הרב משה הררי, הלכות חשמל בשבת - וההשלכות המעשיות, ר"ח כסלו תשע"ט, שיעור שהעביר בישיבת מרכז הרב
- ערוץ 7, הרב משה הררי עם שיעור מיוחד ליום הכיפורים, באתר ערוץ 7, 5 באוקטובר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב הררי הוציא את ספרו של סבו, כתבי מהר"ם איררה, בשנת ה'תשס"ח.
- ^ מתוך האתר צאצאי האחים לעווי
- ^ הספרים יוצאים לאור במהדורות רבות עם תיקונים ותוספות
- ^ קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן, באתר ערוץ 7
- ^ ביקורת על החוברת מאת הרב יואל קטן, בעיתון בשבע..
- ^ ביקורת על החוברת מאת הרב יואל קטן, בעיתון בשבע