משה ויינקרנץ
 | |
| לידה |
3 במאי 1953 (בן 70) ישראל  |
|---|---|
| קבוצות כמאמן | |
|
1981–1983 1983–1986 1986–1988 1988–1989 1989–1990 1990–1993 1994–1995 1995–1996 1996–1998 1998–1999 2008 |
קבוצות בליגת העל בית"ר תל אביב מכבי תל אביב (עוזר מאמן) הפועל תל אביב מכבי ראשון לציון הפועל חולון מכבי ראשון לציון מכבי ראשון לציון הפועל תל אביב הפועל אילת מכבי ראשון לציון בני השרון |
  | |
משה (מויש'לה) ויינקרנץ (נולד ב-3 במאי 1953) הוא מאמן כדורסל ישראלי לשעבר. בשנות ה-80 וה-90 נחשב לאחד מבכירי המאמנים בכדורסל הישראלי כאשר הגיע ארבע פעמים (עם שלושה מועדונים שונים) לגמר הפלייאוף ופעם אחת לגמר הגביע, אם כי מעולם לא זכה בתואר. הוא מזוהה בעיקר עם מכבי ראשון לציון אותה אימן במשך שמונה עונות שהתפרסו על פני ארבע קדנציות. שימש כעוזר מאמן במכבי תל אביב, כעוזר מאמן ומאמן נבחרת הגברים של ישראל ומאמן נבחרת הנשים. בשנים 2012–2016 כיהן ויינקרנץ כראש הוועדה המקצועית באיגוד הכדורסל. ויינקרנץ נודע כאחד ממקבלי השכר הגבוה בכדורסל הישראלי.[1]
אימון קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה ועוזר מאמן במכבי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויינקרנץ, בן לפליטי שואה מפולין, גדל בתל אביב ובגיל 10 הצטרף לקבוצת הילדים של מכבי תל אביב.[2] הוא פרש ממשחק בגיל צעיר לאחר ששיחק גם במכבי דרום, שם גם שימש כמאמן. בעונות 1981/2-1982/3 אימן את בית"ר תל אביב שסיימה את שתי העונות במקום השמיני. בשלוש העונות הבאות שימש ויינקרנץ כעוזרו של צביקה שרף במכבי תל אביב שזכתה באותן שנים בשלוש אליפויות ושלושה גביעי מדינה.
קדנציה ראשונה בהפועל תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1986/7 התמנה ויינקרנץ למאמנה של הפועל תל אביב בה שיחקו בין השאר לבאן מרסר, מייק לארגי, עמוס פרישמן, שמעון אמסלם ודון רובינזון. הפועל סיימה את העונה הסדירה במקום השישי עם מאזן של 12 ניצחונות לעומת 10 הפסדים. בפלייאוף גברה הפועל 0–2 על גליל עליון בסדרת רבע הגמר ו-1–2 על הפועל חיפה בחצי הגמר. בסדרת הגמר התמודדה הפועל תל אביב מול מכבי תל אביב וניצחה במשחק הראשון בסדרה בנקודה לאחר סל בשנייה האחרונה של מייק לארגי אך הפסידה בשני המשחקים הבאים ומכבי זכתה באליפות. הפועל התמודדה במסגרת גביע קוראץ' באותה עונה והודחה בשלב המוקדמות השני על ידי וארזה. לארגי עזב את הקבוצה בתום העונה והצטרפו אליה ג'ון דלזל ולינטון טאונס וחיים זלוטיקמן חזר לסגל לאחר פציעה ממושכת. את העונה הסדירה של 1987/8 סיימה הפועל במקום השני עם מאזן של 17 ניצחונות לעומת 5 הפסדים. במהלך העונה התקיים הדרבי המאה בין הפועל למכבי ביד אליהו והפועל ניצחה ב-20 נקודות הפרש.[3] הפועל אף הדיחה את מכבי תל אביב מגביע המדינה בכדורסל בשלב שמינית הגמר אך הפסידה בהמשך לאליצור נתניה (גליל עליון זכתה בגביע באותה עונה). בפלייאוף גברה הפועל 0–2 על מכבי חיפה בסדרת רבע הגמר ו-1–2 על הפועל חולון בחצי הגמר. בפעם השנייה ברציפות התייצבה הפועל לסדרת הגמר מול מכבי תל אביב. מכבי ניצחה במשחק הראשון לאחר סל של קווין מגי בשנייה האחרונה ואילו הפועל ניצחה במשחק השני לאחר סל של חיים זלוטיקמן בשנייה האחרונה. מכבי ניצחה במשחק השלישי וזכתה באליפות מס' 19 ברציפות. במסגרת גביע קוראץ הגיע הפועל לחצי הגמר והודחה בהפסד כפול על ידי ציבונה זאגרב אשר בשורותיה שיחק דראז'ן פטרוביץ' שקלע 59 נקודות במשחק הראשון ביד אליהו.[4]
קדנציה ראשונה במכבי ראשון לציון והפועל חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מכן עבר ויינקרנץ לאמן את מכבי ראשון לציון בה שיחק מיקי ברקוביץ'. ראשון סיימה את העונה במקום השישי עם 11 ניצחונות לעומת 11 הפסדים והשתתפה בפלייאוף התחתון. לאחר מכן עבר ויינקרנץ לאמן את הפועל חולון אליה גם עבר עמוס פרישמן. חולון סיימה את העונה במקום השביעי עם מאזן של 9 ניצחונות לעומת 11 הפסדים ובגביע קוראץ' הגיע לבית רבע הגמר אותו סיימה במאזן של שני ניצחונות לעומת 4 הפסדים. בתום העונה חזר ויינקרנץ לראשון לציון.
קדנציה שנייה ושלישית במכבי ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1990/91 שיחקו בראשון לציון בין השאר מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, יוג'ין בנקס, אנדרה ספנסר וחיים זלוטיקמן. ראשון סיימה את העונה הסדירה במקום השני, המיקום הגבוה ביותר בהיסטוריה של הקבוצה עד אז, עם מאזן של 16 ניצחונות לעומת 4 הפסדים. ויינקרנץ נבחר למאמן העונה על ידי עיתון מעריב בעוד מיקי ברקוביץ' ויוג'ין בנקס נבחרו לחמישיית העונה של מעריב ואנדרה ספנסר לחמישיית העונה של הארץ.[5] בפלייאוף גברה ראשון על הפועל תל אביב 0–3 בסדרת חצי הגמר והתייצבה לסדרת הגמר מול מכבי תל אביב. ראשון הפסידה במשחק הראשון והשלישי ביד אליהו וניצחה במשחק השני בגן נחום והייתה קרובה לנצח במשחק מס' 4 אך לבסוף מכבי ניצחה בו בהארכה ולראשונה בהיסטוריה חגגה אליפות מחוץ ליד אליהו. את עונת 1991/2 סיימה ראשון שוב במקום השני עם מאזן של 14 ניצחונות לעומת 8 הפסדים וגם הגיעה לגמר גביע המדינה שם הפסידה להפועל גליל עליון. למרות יתרון הבייתיות הודחה ראשון על ידי הפועל תל אביב בסדרת חצי גמר הפלייאוף בארבעה משחקים. באירופה השתתפה ראשון בליגה האירופית (גלגול קודם של היורוליג) והודחה בשלב המוקדמות השני על ידי דן הלדר ההולנדית ונשרה לגביע אירופה לקבוצות (שכונה בעבר גביע אירופה למחזיקות) והודחה בשלב הבתים אותו סיימה עם מאזן של 3 ניצחונות לעומת 7 הפסדים. את עונת 1992/3 סיימה ראשון במקום השביעי, עם מאזן של 15 ניצחונות לעומת 11 הפסדים, שהוביל לפלייאוף התחתון. באירופה הודחה ראשון מגביע קוראץ' בשלב המוקדמות השלישי על ידי פנרבחצ'ה. בתום העונה הוחלף ויינקרנץ על ידי פיני גרשון שזכה באליפות היסטורית בעונה הקודמת עם הפועל גליל עליון אך לאחר 13 מחזורים עזב פיני גרשון את התפקיד וויינקרנץ התמנה מחדש למאמן הקבוצה בה שיחק אז כוכב העבר של מכבי תל אביב קווין מגי. ראשון סיימה את העונה במקום השביעי עם מאזן של 14 ניצחונות לעומת 12 הפסדים. בעונת 1994/5 שיחקו בראשון בין השאר הזרים ג'יימס גאלי וג'ראלד פאדיו לצד הישראלים תומר קרני, דני גוט, ניב בוגין ואסף ברנע. ראשון התחילה את העונה עם 9 ניצחונות רצופים אך בעקבות הפסדים לקראת סוף העונה סיימה אותה במקום החמישי והחמיצה את הפלייאוף. באירופה הודחה ראשון מגביע קוראץ' בשלב המוקדמות השלישי על ידי פאניוניוס אתונה. ויינקרנץ עזב את הקבוצה בקיץ 1995 לאחר שיוברט רוברטס שוחרר בניגוד לדעתו.[6]
קדנציה שנייה בהפועל תל אביב והפועל אילת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ארבעה מחזורים בעונת 1995/6 החליף ויינקרנץ את יאיר שרון בהפועל תל אביב שהפסידה בכל משחקיה עד אז. בקבוצה שיחקו אז בין השאר מאיר טפירו, רדנקו דובראש, ננאד מרקוביץ', אנדרה ספנסר ולייזי גורדון. מאזנו של ויינקנץ עמד על 9 ניצחונות לעומת 9 הפסדים עד תום העונה אותה סיימה הפועל במקום התשיעי.
לקראת עונת 1996/7 מונה ויינקרנץ למאמן הפועל אילת בה שיחקו אז מאיר טפירו, שמעון אמסלם, ג'ו דאוסן, אמיר כץ, ארי רוזנברג, ננאד מרקוביץ' וקורי גיינס. אילת סיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי עם מאזן של 12 ניצחונות לעומת 8 הפסדים ולראשונה בתולדותיה הגיעה לחצי גמר הפלייאוף שם הפסידה למכבי תל אביב בשלושה משחקים. בעונת 1997/8 הצטרפו לקבוצה דרק המילטון, ישראל אלימלך ואדי אליסמה. הקבוצה סיימה את העונה במקום השלישי עם מאזן של 15 ניצחונות לעומת 7 הפסדים. בסדרת רבע הגמר הפלייאוף גברה אילת על ראשון לציון בחמישה משחקים ובסדרת חצי גמר הפלייאוף גברה על רעננה בארבעה משחקים והגיעה לסדרת הגמר שם נוצחה על ידי מכבי תל אביב בשלושה משחקים. אדי אליסמה סיים את העונה במלך הריבאונדים ונבחר לחמשיית העונה של ספסל ומעריב. במסגרת היורוקאפ באותה עונה הגיע אילת לשלב שמינית הגמר והודחה על ידי פנאתינייקוס.
קדנציה אחרונה בראשון לציון ובני השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר תחילת עונת 1998/9 התפטר פיני גרשון מאימון ראשון לציון ובפעם השנייה בקריירה החליף ויינקרנץ את גרשון במכבי ראשון במהלך עונה. בראשון שיחקו אז בין השאר דורון ג'מצ'י, מוטי דניאל וג'ו דאוסן. ראשון סבלה מבעיות כלכליות באותה תקופה, בעקבותיהן עזב ג'מצ'י את הקבוצה.[1] ראשון סיימה את העונה במקום התשיעי ולאחר שהפסידה בחמשת המשחקים הראשונים של עונת 1999/2000 ויינקרנץ התפטר והוחלף על ידי חנן קרן.
ויינקרנץ חזר לליגת העל ב-2008 כאשר התמנה למאמן בני השרון במקומו של אפי בירנבוים שעבר לאמן את מכבי תל אביב. ויינקרנץ שב לשתף פעולה עם מאיר טפירו אותו אימן בשנות ה-90 בהפועל תל אביב והפועל אילת. לאחר שהפסיד בשני המשחקים הראשונים, ויינקרנץ התפטר ומאז לא שב לאמן בליגת העל. אריאל בית הלחמי מונה במקומו למאמן בני השרון.[7]
ממובילי השכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויינקרנץ נודע לאורך השנים כאחד ממובילי השכר בקרב מאמני הכדורסל בישראל. ב-1987 פורסם כי בזמן ששימש כעוזר מאמן במכבי תל אביב, הוא השתכר יותר מהמאמן הראשי צביקה שרף ובעונת 1987/8 כאשר היה מאמנה של הפועל תל אביב היה למאמן הראשון שמרוויח 100 אלף דולר לעונה.[8] על כך אמר ויינקרנץ בריאיון לאלי סהר ב"הארץ" ב-2001: "אם אני משדרג את הקבוצה, מגיע לי להיות מתוגמל על זה. כולם מדברים על החוזה הגדול ב-1988 בהפועל תל אביב, אבל באותה עונה הגענו לחצי גמר גביע קוראץ'. אני חושב שאני סחורה מעולה ובעדה צריך לשלם."[8]
אימון נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצעירותו אימן ויינקרנץ נבחרות צעירות בגילאים שונים: קדטים, נוער, עתודה וכן את נבחרת אס"א.[9] באמצע שנות ה-80 שימש כעוזרו של צביקה שרף בנבחרת ישראל והיה שותף לזכייתה של ישראל במקום השביעי באליפות העולם שנערכה בספרד ב-1986. ב-1987 לאחר שנבחרת ישראל סיימה את אליפות אירופה במקום הלפני האחרון ונפלה לדרג ב' מונה ויינקרנץ למאמן במקומו של שרף. ויינקרנץ הדריך את הנבחרת בטורניר שהתקיים בעיר פלאבן בבולגריה. ישראל ספגה בטורניר הפסד מביך לפינלנד שנחשבה אז לחלשה ובסיום הטורניר הדרדרה לדרג ג'.[10] רלף קליין התמנה כמאמנה הראשי של הנבחרת וויינקרנץ חזר לעמדת עוזר המאמן לכשלוש שנים נוספות.
ב-2001 מונה ויינקרנץ למאמן נבחרת הנשים של ישראל והוביל את הנבחרת להשתתפות באליפות אירופה בפעם השלישית בתולדותיה. הנבחרת סיימה את טורניר אליפות אירופה ביוון במקום האחרון לאחר שהפסידה בכל משחקיה. לאחר הטורניר התגלה כי בעת שהנבחרת שהתה במחנה אימונים ברוסיה לקראת האליפות, במהלך ארוחת ערב אמר ויינקרנץ לשבתאי קלמנוביץ' שהשתתף בארוחה: "הבאתי את הזונות שלי מהארץ". בויינקרנץ הוטחה ביקורת קשה. חברת הכנסת זהבה גלאון קראה להשעייתו ומאמנת הכדורסל אורנה אוסטפלד קראה לו להתפטר.[11] ויינקרנץ טען כי הדברים נאמרו בהומור ובדיון בוועדת המשנה לספורט בכנסת זכה לגיבוי מצידה של שחקנית הנבחרת לירון כהן שאמרה: "אני אשה ואני לא נפגעתי משום דבר שנאמר שם. נראה שאף אחת מהשחקניות לא נעלבה, עובדה שאף אחת לא התלוננה באותו ערב. זה היה ערב הווי אחרי טורניר קשה, לא הורגש פער מעמדות בין המאמן לשחקניות. הכל נאמר בצורה הומוריסטית".[12] ויינקרנץ זכה לגיבוי מאיגוד הכדורסל וועדת הבדיקה שהוקמה החליטה שלא להדיח אותו מתפקידו.[13]ב-2005, על רקע חילוקי דעות בינו לבין איגוד הכדורסל לגבי מינוי מאמנים לנבחרות הצעירות התפטר ויינקרנץ מתפקידו כמאמן הנבחרת והוחלף על ידי אלי רבי.[14]
תפקידי ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 2010 נבחר ויינקרנץ ליושב ראש ארגון מאמני הכדורסל בישראל.[15] בסוף שנת 2014 נבחר רובי בלינקו להחליפו בתפקיד.[16] בפברואר 2012, עם תחילת כהונתו של אבנר קופל כיו"ר איגוד הכדורסל, נבחר ויינקרנץ לשמש כיושב ראש הוועדה המקצועית באיגוד הכדורסל.[17] ביוני 2016 הוחלף ויינקרנץ על ידי עמוס פרישמן.[18] בנובמבר 2017 התמנה ויינקרנץ כחבר בדירקטוריון מנהלת הליגה,[19]תפקיד בו החזיק עד 2021. בינואר 2021 מונה ויינקרנץ למנהל מקצועי באגף הנשים במקומו של טל נתן.[20]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף המאמן, באתר מנהלת הליגה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אריה לבנת, עוד קבוצה שפעם היתה פה, באתר הארץ, 21 באפריל 2002
- ^ תלמה אדמון, עצמאי בשטח, מעריב, 22 במאי 1986
- ^ ליגה לאומית גברים - סיכום עונת 1987/1988, באתר ספסל(הקישור אינו פעיל, 2.07.2018)
- ^ כתבי ynet, הספורטאים שקיפחו את חייהם בכבישים, באתר ynet, 10 בספטמבר 2008
- ^ ליגה לאומית גברים - סיכום עונת 1990/1991, באתר ספסל(הקישור אינו פעיל, 2.07.2018)
- ^ לא מתאים לי - אני קם והולך, 20 באוגוסט 2012, ישראל היום
- ^ שי לוי, אריאל בית הלחמי מונה למאמן בני השרון, באתר ONE, 5 בנובמבר 2008
- ^ 1 2 אלי סהר, אין שכר לעמלם, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2001
- ^ רון קופמן. צילום: רלי אברהמי, משפט ויינקרנץ, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2003
- ^ אריה ליבנת, ליפול לדרג ג', עם ברקוביץ' וג'מצ'י, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
- ^ משה גוזגל ואיתי שנקמן, ויינקרנץ על תקרית ה'זונות' : זה רק הומור, באתר ynet, 23 באוקטובר 2003
- ^ אריה ליבנת, ויינקרנץ יצא מכליו, אוסטפלד התרגזה, מעוז וכהן היו חלוקות. לפחות הפוליטיקאים מרוצים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2003
- ^ איתי שנקמן, איגוד הכדורסל: אמון מלא במשה ויינקרנץ, באתר ynet, 11 בנובמבר 2003
- ^ יצחק ויסהוף, ויינקרנץ: "ההתפטרות שלי מנבחרת הנשים היא סופית", באתר nrg, 15 באפריל 2005 באתר nrg
- ^ ynet, יו"ר ארגון המאמנים החדש - משה ויינקרנץ, באתר ynet, 1 בינואר 2011
- ^ רוני פדלון, רובי בלינקו הוא יו"ר ארגון המאמנים החדש, באתר ONE, 26 בדצמבר 2014
- ^ אור שקדי, באיגוד מפעילים לחץ על ג'ורדן פארמר להצטרף לנבחרת, באתר וואלה!, 27 בפברואר 2012
- ^ אור שקדי, עמוס פרישמן ימונה לתפקיד יו"ר הועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, באתר וואלה!, 19 ביוני 2016
- ^ רועי כהן, המנהלת תדון בקיום הפיינל פור בחיפה, באתר ערוץ הספורט, 23 בנובמבר 2017
- ^ עמרי מנהיים, ויינקרנץ ימונה למנהל המקצועי באגף הנשים, באתר ערוץ הספורט, 27 בינואר 2021
| מאמן העונה בליגת העל בכדורסל | |
|---|---|
|
| מאמני נבחרת ישראל בכדורסל | |
|---|---|
|