משה וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה וייס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1937 (בן 87 בערך)
בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט כדורשער
הישגים
פרסים והוקרה עיטור העוז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה וייס (נולד ב-1937) הוא נכה צה"ל בעל עיטור העוז. שחקן כדורשער בנבחרת העיוורים של ישראל באולימפיאדת הנכים ארנהם (1980).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס עבר את מלחמת העולם השנייה בבלגיה. אביו נספה והוא נותר עם אמו ואחיו. לאחר שעלה לארץ היה בחברת הנוער של קיבוץ רוחמה ומאוחר יותר התגייס לשירות בגדוד נח"ל מוצנח.

בספטמבר 1956 השתתף במבצע לולב, נפגע מרסיסי רימון ואיבד את מאור עיניו. על פעולה זו עוטר וייס בצל"ש הרמטכ"ל, שהומר ב-1973 לעיטור העוז, בהתאם לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל שהתקבל באותה שנה.

תיאור המעשה: ב-25 בספטמבר 1956, בקרב על המוצב הפלוגתי של משטרת חוסן, נפל מפקדו של רב"ט משה וייס. הוא נטל את הפיקוד על המחלקה והובילה קדימה עד להשגת המשימה. בפעולה זו נפצע והתעוור בשתי עיניו. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.

וייס למד פיזיותרפיה ולאחר מכן עבד במשך מספר שנים כמעסה בבית"ר ירושלים ובמלון שרתון. בצרפת הוא הוסמך בלימודי פיזיותרפיה לעיוורים ובשנת 1978 החל לעבוד בבית החולים תל השומר. התמחה בשיקום פציעות ידיים ועבד במכון לשיקום חיילים.

במסגרת פעילותו בבית הלוחם היה חבר נבחרת כדורשער לעיוורים והשתתף כחבר בנבחרת ישראל לאולימפיאדת הנכים בהולנד.

וייס נישא לרוחמה אביטבול ולהם שלושה ילדים. גיסו הוא הרב מאיר אליטוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]