משה וייס

משה וייס

אין תמונה חופשית
לידה	1937 (בן 87 בערך) בלגיה
מידע כללי
מדינה
ספורט
ענף ספורט	כדורשער
הישגים
פרסים והוקרה	עיטור העוז

משה וייס (נולד ב-1937) הוא נכה צה"ל בעל עיטור העוז. שחקן כדורשער בנבחרת העיוורים של ישראל במשחקים הפאראלימפיים ארנהם (1980).

ביוגרפיה

וייס עבר את מלחמת העולם השנייה בבלגיה. אביו נספה והוא נותר עם אמו ואחיו. לאחר שעלה לארץ היה בחברת הנוער של קיבוץ רוחמה ומאוחר יותר התגייס לשירות בגדוד נח"ל מוצנח.

בספטמבר 1956 השתתף במבצע לולב, נפגע מרסיסי רימון ואיבד את מאור עיניו. על פעולה זו עוטר וייס בצל"ש הרמטכ"ל, שהומר ב-1973 לעיטור העוז, בהתאם לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל שהתקבל באותה שנה.

תיאור המעשה: ב-25 בספטמבר 1956, בקרב על המוצב הפלוגתי של משטרת חוסן, נפל מפקדו של רב"ט משה וייס. הוא נטל את הפיקוד על המחלקה והובילה קדימה עד להשגת המשימה. בפעולה זו נפצע והתעוור בשתי עיניו. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.

— עיטור העוז למשה וייס

וייס למד פיזיותרפיה ולאחר מכן עבד במשך מספר שנים כמעסה בבית"ר ירושלים ובמלון שרתון. בצרפת הוא הוסמך בלימודי פיזיותרפיה לעיוורים ובשנת 1978 החל לעבוד בבית החולים תל השומר. התמחה בשיקום פציעות ידיים ועבד במכון לשיקום חיילים.

במסגרת פעילותו בבית הלוחם היה חבר נבחרת כדורשער לעיוורים והשתתף כחבר בנבחרת ישראל למשחקים הפאראלימפיים בהולנד.

וייס נישא לרוחמה אביטבול ולהם שלושה ילדים. גיסו הוא הרב מאיר אליטוב.

קישורים חיצוניים

• פירוט השתתפותו בתחרויות המשחקים הפאראלימפיים באתר הרשמי של IPC (באנגלית)
• ראיון עם משה וייס ובני משפחתו: "סבא עיוור, אבא עיווא, כשאגדל ואלך למלחמה - גם אנ אהיה עיוור...", העולם הזה, 17.12.1969, עמודים 31–34.
• המבצע שהצנחנים לא מדברים עליו, nrg, 31.8.2013.
• ראיון בתוכנית "בין שואה לזיכרון", כאן, 10.4.2021.