משה ולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה ולין בשנות ה-40 של המאה ה-20

משה ולין (נכתב גם ואלין) (7 במאי 1906 - 25 באוגוסט 1979) היה אמרגן, מפיק ואיש תיאטרון ישראלי. מראשוני האמרגנים העבריים בארץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ולין נולד בי"ב באייר תרס"ו לרב צבי הירש וואלון ולשרה לבית וילקומירסקי בעיירה סוונצ'יאן שליד וילנה, ליטא, אז חלק מן האימפריה הרוסית. היה מנעוריו חבר בתנועת הנוער החלוץ. עלה לישראל בשנת 1926, כחלוץ צעיר, והצטרף לפלוגת הכובש, שהקימה לימים את קיבוץ רמת הכובש.

בהמשך עזב ולין את הקיבוץ ולמד בסטודיו לדרמה של מנחם גנסין. הוא הצטרף לתקופה קצרה כשחקן תיאטרון ללהקת התיאטרון הסאטירי "הקומקום".

בשנת 1929 שינה כיוון בחייו והפך לאמרגן (מקצוע שכונה אז בשם "אימפרסריו"). הוא החל את עבודתו כמלווה להקות עבריות במסעותיהן לחוץ לארץ, ליווה ואירגן מסעות ומופעים גם לאמנים בודדים.

בשנת 1943 הקים משה ולין את תיאטרון "לי-לה-לו", תיאטרון קברט סאטירי, שהתקיים כעשור שנים בארץ. בין השחקנים-זמרים שגילה בתקופה זו הייתה גם שושנה דמארי. ולין שימש גם כמנהל התיאטרון.

משה ולין כתב על חייו כאמרגן בספר זיכרונותיו "מיומנו של אימפרסריו".

משה ולין נפטר בתל אביב בב' באלול תשל"ט ונטמן בבית העלמין הדרום. הוא היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה הייתה שושנה לבית אוקראינץ. אשתו השנייה הייתה הזמרת שרה-אסנת הלוי. בשלישית נישא לזמרת חנה אהרוני. לוולין היו שני בנים - יאיר שנפטר בשנות העשרים לחייו ודני ואלין, במאי טלוויזיה במקצועו.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י. א. שפי (עורך), מיומנו של האימפרסריו משה ולין; תל אביב: במת-האמנים, תש"א.
    • מהדורה חדשה: ימים של חול וכוכבים: אימפרסריו עברי בארצנו הקטנטונת; ערך והביא לדפוס: אריה חשביה,‫ תל אביב: י' גולן, 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]