משה יאיר וינשטוק

**הרב בנציון משה יאיר וינשטוק**
	אין תמונה חופשית
לידה	23 בפברואר 1899; י"ג באדר תרנ"ט
פטירה	29 ביולי 1982 (בגיל 83); ט' באב תשמ"ב
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	? – 29 ביולי 1982
השתייכות	מקובלים, רבני ירושלים
תחומי עיסוק	ש"ס, הלכה, קבלה, חסידות
רבותיו	סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן מללוב, דודו, ר' שמעון נתן נטע בידרמן מללוב, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב יהודה לייב הלוי אשלג
חיבוריו	"סידור הגאונים והמקובלים והחסידים", "שולחן המערכות בסתרי החכמה", ביאורים ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא"

ערך זה עוסק ברב ומקובל. אם התכוונתם ליו"ר המזכירות הפדגוגית, ראו משה וינשטוק; אם התכוונתם לאחיינו, סופר ועיתונאי ראו יאיר וינשטוק.

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל". היה מתלמידיו הבולטים של "בעל הסולם", הרב יהודה לייב הלוי אשלג. מייסד מתיבתא "תורת חסד".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, נצר לשושלת חסידי קרלין וחסידי ללוב. אביו, הרב מרדכי דוד וינשטוק, היה חתנו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה בידרמן ונכדו של הרב ברוך בנימין ויינשטוק (ביידיש: וויינשטאק), שהיה הדיין הראשון של העדה החרדית האשכנזית בירושלים.

בצעירותו למד בישיבת עץ חיים בראשות הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ובישיבת חיי עולם^[1] שהקים סבו, הרבי מללוב, בשנת תרמ"ו בעיר העתיקה, ונסמך לרבנות. נישא לבת דודו, הדס דבורה וינשטוק.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, בהיות הרב וינשטוק בחור צעיר (המלחמה פרצה בהיותו כבן 15) כשהשלטון העות'מאני הוציא צו על האפלת הבתים בלילה, הוא יצא לחצר ביתו ולמד תורה לאור הלבנה.

היה בסכנת גיוס לצבא הטורקי, אך ניצל הודות לסבו, הרבי מלעלוב, שהחביאו בביתו במשך כתשעה חודשים עד שחלפה הסכנה. היה מקורב גם לדודו ואחי אמו, ר' שמעון נתן נטע בידרמן.

היה נערץ על יהודים ונכרים כאחד. כשהיה צריך להתאשפז בבית החולים, אף מעשנים כבדים שלא היו יהודים שומרי מצוות או שהיו גויים שהיו שכניו לחדר נמנעו מלעשן בשבת כדי לא לצערו.

לאחר עלייתו של הרב אשלג לארץ ישראל בתרפ"א (1921) החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, מראשי ישיבת בית אל, ומחותנו הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות.

אף שתמך בדרכה של העדה החרדית, היה מהמשתתפים הקבועים בסעודה השלישית שערך הרב קוק.^[2]

נפטר בט' באב תשמ"ב לאחר מחלה ממושכת. בניו הקימו מכון להוצאת ספריו 'מכון להוצאת כתבי הגרמ"י וינשטוק שע"י קרן שפת משה ירושלים'. שניים מבניו, יוסף מנחם ויצחק שמואל, סייעו בעריכת הכתבים.

בנו, הרב יצחק שמואל וינשטוק, חיבר מספר ספרים העוסקים בהיסטוריה של תולדות החסידות. חתנו הוא האדמו"ר מאשלג.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון חיבוריו הוא ליקוט, שילוב, חיבור ועריכה אנציקלופדית בין התלמוד, הקבלה, ותורת החסידות, הלכה ומדרש. בספריו הוא מגלה בקיאות עצומה בכל ספרי הקבלה שנדפסו עד היום. מטרתו הייתה לקשר את תורת החסידות רבת הענפים אל חכמת הקבלה,^[3] בחיבורו המקיף "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" בירר וחקר מקורות של מנהגים שונים.

בין חיבוריו

מאור התורה - עוסק ב"תורת לשון המקרא בנגלה ובנסתר ובחסידות" הכוללת את מבנה לשון התנ"ך, פרקים בדקדוק עברי, טעמי המקרא, הניקוד, התגין והאותיות. מעובד מהתלמודים ומהזוהר. עם תמונות של סימני הניקוד, התגין, הטעמים והאותיות לפי שיטות הבית יוסף והאר"י. יצא לאור בירושלים תשכ"ו.
פירוש קדושת התורה ודקדוקיה על התנ"ך:
- על התורה - חמישה כרכים בהוצאת "המכון להוצאת כתבי הגרמ"י וויינשטאק", ירושלים תשמ"ה-תשמ"ח.
- על מגילות שיר השירים וקהלת - מפורש ומבואר על פי התרגומים, דברי חז"ל בתלמודים, בזוהר, במדרשים ובספרי קבלה וחסידות. 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטוק [שע"י מכון שפת משה]', ירושלים תשנ"ח.
- על תרי עשר וספר משלי - מפורש ומבואר על פי התרגומים, דברי חז"ל בתלמודים, בזהר, במדרשים ובספרי קבלה וחסידות. מכון "שפת משה", ירושלים תשנ"ט.
דברי יאיר : דרושים וחידושי תורה על הפרשיות ומועדי השנה, 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י וויינשטוק', ירושלים תשנ"ז
חדרי המרכבה : בענייני מרכבת יחזקאל ו'היכל כיסא הכבוד - פירושיו לפרק א' מספר יחזקאל ולפרק ו' מספר ישעיהו. יצאו לאור יחד עם פירושו של הרב יוסף ג'יקטיליה לפרק ' ביחזקאל, פירוש המרכבה שהוא השם של הספר הכולל. בעריכת נכדו, הרב שמעון אלעזר וינשטוק ובהוצאת 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק [שע"י קרן שפת משה]', ירושלים תשנ"ה.
סידור הגאונים והמקובלים והחסידים - חיבור מקיף על התפילות והברכות במהלך כל השנה. מחולקת ל"מחלקת התפילה" הכוללת שבעה-עשר כרכים ו"מחלקת הברכות" שבה ארבעת הכרכים האחרונים. יצא לאור בדפוס ש' וויינפלד, ירושלים תש"ל-תשמ"ג.
מאור התפילה : שיטה מקובצת לענייני תפילה, על סדר התפילה היום יומי: בנגלה ובנסתר ובחסידות, 'מכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק', ירושלים תשנ"ה.
מאורות המצוות : שיטות מקובצות לעיני ג’ המצות המשולבות בתפלה : א. מצות ציצית, ב. מצות תפילין, ג. מצות קריאת שמע, בהוצאת 'מכון להוצאת כתבי הגרמ"י ווינשטאק' ו"ספרים געשעפט", ירושלים תשנ"א.
שולחן המערכות בסתרי החכמה : בית גנזים ובית עקד לכל העניינים הנסתרים: אלקות, עולמות העליונים, ונשמות - חיבור בן שלושה כרכים: חלק א - "אור מחצב הספירות : מערכות א-ז בענייני העולמות העליונים"; חלק ב: "אור מחצב המלאכים : מערכות ח-ט בענייני מלאכי עליון וצבא מרום"; חלק ג - אור מחצב הנשמות : מערכה י בענייני האדם הפנימי". יצא לאור בהוצאה שנייה בירושלים תשס"ה. בהוצאה הראשונה יצא הספר בתשל"ו (כרך ראשון) ובתשל"ז.
ספר יצירה השלם - כולל: ביאור "יוצר אור" המעובד מחכמים קדמונים, "מסורת" (מראי מקומות לתלמודים, למדרשים, לספר הזוהר ושאר ספרי קודש), ו"אחרית דבר" שבו "קונטרס רוח ממללא : פרקים על חכמת דקדוק לשון הקודש" וקטעים מענייני משטרי הכוכבים ומזלות ועוד. יצא לאור בירושלים תשכ"ה.
נועם הכבוד - "מבוא ופרוזדור" (לשון הרב ויינשטוק) ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא. בהוצאת מכון "שפת משה", ירושלים תשס"א.
אדרא רבא השלם - "אדרא רבה" עם ביאור "נתיבות יאיר" (שיטה מקובצת מספרי הרמ"ק, האר"י, הבעל שם טוב ותלמידיהם) ועם "מסורת החכמה" (מראה מקומות, הגהות, הערות ושינויי נוסחאות), והנספח "אור יקר" מהרמ"ק. יצא לאור בירושלים תשל"ד.
אדרא זוטא השלם - "אדרא זוטא" כולל ביאור "נתיבות יאיר" ו"מסורת החכמה". יצא לאור בירושלים תשל"ד.
אדרא דמשכנא השלם - "אדרא דמשכנא" עם ביאור "נתיבות יאיר" ועם "מסורת החכמה". יצא לאור בירושלים תשל"ה עם ספרא דצניעותא השלם.
ספרא דצניעותא השלם - "ספרא דצניעותא" עם ביאור "נתיבות יאיר" ועם "מסורת החכמה". יצא לאור בירושלים תשל"ה עם אדרא דמשכנא השלם.
סדר עולם רבה השלם - חיבור בן שלושה כרכים כולל: הביאור "ימות עולם", "סדר זמנים" ((השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים) ו"מסורת הסדר עולם" (מראי מקומות בצירוף טבלאות ומבואות) בצירוף טבלאות, תולדות התנא רבי יוסי בן חלפתא (מחבר "סדר עולם רבה") ומבואות. הוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשכ"ב-תשכ"ה.
סדר עולם זוטא השלם - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשי"ז.
רעיא מהימנא : ... טעמים על פי סוד על כמה וכמה מצות עשה ומצות לא תעשה - חיבור בן שני כרכים של "רעיא מהימנא" עם ביאור "נתיבות יאיר" ועם ציוני מראי מקומות והשוואות. בהוצאת 'מכון להוצאת כתבי הגרמ"י וויינשטאק [שע"י קרן שפת משה'], ירושלים תשמ"ג, ושוב הודפס על ידי המכון בתשמ"ט בהוספת שער מפורט.
מראה אדם : פרקים בידיעת מבנה האדם בגופניות וברוחניות, בפנימיות ובחיצוניות ומערכת אדם : ענייני האדם בחומר ובצורה, מסודר ע"פ ערכים בסדר אלפא ביתא, 'מכון להוצאת ספרי הגרמ"י ווינשטאק שע"י מכון שפת משה]', ירושלים תשנ"ה.
ספר אור הדעת : פרקים בהסתכלות פנימית בתכלית הבריאה ובריאת האדם - בהוצאת 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק שע"י קרן שפת משה', ירושלים תשס"ב. יצא לראשונה בשתי חוברות בהוצאת "חברת שבטי ישראל", ירושלים תרצ"ו, בשם אור הדעת : פרקים בהסתכלות פנימית בתור אדם המעלה, כשבחוברת הראשונה "ראש דבר" העוסק בהתעלות האדם על ידי החכמה הפנימית ו"כבוד שמים" העוסק בכוונת הבריאה בכלל והאדם בפרט. בחוברת השנייה "עדות וקילוס, הכבוד וההכנעה".
ביאור ימות עולם לאגרת רב שרירא גאון - ביאור על חיבורו ההיסטורי של רב שרירא גאון עם השוואות ומקורות. בתחילתו המאמר "יאיר נתיבות" של בנו ר' יוסף מנחם על אביו בהוצאת 'מכון שפת משה להוצאת ספרי הגרמ"י וויינשטאק', ירושלים לאחר תש"ס.
משאת משה - שירים עם מוסר השכל על יסוד תורת החסידות של הבעש"ט ותלמידיו. בהוצאת דפוס "יהודה וירושלים", ירושלים תרצ"ג.
טוב כינור דוד
כינור בן דוד - שירי קודש. בהוצאת "מכון שפת משה", ירושלים תשס"ד.
שנים עשר שבטי ישראל - כולל את ספר אלדד הדני השלם ותקבוצת לענייני עשרת השבטים. בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשט"ז (1955).
תולדות חכמי הדורות - תולדות עם ישראל מתקופת הגאונים לאחר חתימת התלמוד הבבלי עד תקופת השולחן ערוך ונושאי כליו. בהוצאת 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק', ירושלים תשנ"ה.
תפארת בית דוד : דברי ימיהם של האדמו"רים לבית ללוב בארץ ישראל - על תולדות חייהם של אדמו"רי ללוב בארץ. בצירוף א: קונטרס "תפארת בנים אבותם" על המשפחות שבאו בקשרי חיתון עם בית ללוב ועל השתלשלות הדורות ותולדותיהם לפי הסדר הכרונולוגי של האחים ר’ שמואל שמעלקה הלוי הורוביץ מניקלשבורג ור' פנחס הלוי הורוביץ מפרנקפורט שעל המיין, החוזה מלובלין, היהודי הקדוש מפשיסחה, רבינו נתן נטע מחלם, ור' דוד מללוב; וקונטרס "מקור נפתח לבית דוד" על השתלשלות הדורות מדוד המלך עד ימינו. יצא לאור בירושלים תשכ"ט ושוב בתשל"ח, בעריכת הבן הרב יצחק שמואל וינשטוק.
קודש הילולים - על תולדותיו, סיפורים עליו והנהגותיו של סבו, הרבי מללוב, ועל תולדות חסידות ללוב בכלל. יצא לראשונה בניו יורק תש"ט, ובדפוס צילום בהוצאת "מכון שפת משה להוצאת ספרי הגרמ"י ווינשטאק", ירושלים תשס"ד, בכריכה אחת עם הספר "פרי קודש הילולים" בכותר משותף של "תולדות בית לעלוב".
פרי קודש הילולים - על סבו הרבי מללוב, ועל דודו (בן סבו) ר' שמעון נתן נטע בידרמן. יצא לראשונה בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשכ"א.

אגרות שלו מצויות בספר קול יהודה, בעל הכתבים חלק א' - רובו ככולו של הספר הוא מכתבים בענייני קבלה של הרב יהודה זאב ליבוביץ, הרב וינשטוק ובנו הבכור, ר' יוסף מנחם. זו אמורה להיות סדרה וספר זה הוא החלק הראשון. בעריכת הרב דב חילקו, ובהוצאת 'המכון להוצאת כתבי רבינו שליט"א שע"י כולל ובית המדרש 'נחלת צבי'", בני ברק אלול תשס"ט.

כמו כן פרסם מאמרים בספרים שונים מהם:

חוות יאיר - בספר ה’ שמעתי שמעך : מאמרים בעבודת ה’ על דרך האמת שכתב הרב ברוך שלום הלוי אשלג לפי מה ששמע מאביו ר' יהודה לייב (מחבר "הסולם"), כרך ג', בהוצאת "אור ברוך שלום", ירושלים תשס"ט. בכרך זה מאמרים מתלמידי בעל "הסולם". בכרך א' מובאים מאמרים ובכרך ב' מובאות אמרות על המועדים, שכתב ר' ברוך שלום כפי שקיבל מאביו, עם הערות וביאורים מהרב אברהם מרדכי גוטליב, ויצאו לאור בתשס"ז. בכרך ד' שיצא לאור בתשס"ט, מובאים מאמרים של תלמידי ר' יהודה לייב אשלג, ובו מאמריהם של הרב בנימין סינקובסקי ("יד בנימין"), הרב דוד מינצברג ("וישאל דוד בה’") והרב יוסף וינשטוק ("וילקט יוסף").
תולדות רבינו משה קורדובירו - בסוף בספר תומר דבורה, הוצאת "תומר", ירושלים תשמ"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יוסף מנחם וינשטוק (בן המחבר), אור היו"ם (בכותרת הפסוק "ויהי לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים" שבספר איוב, פרק ל', פסוק ל"א), "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים : כרך עשרים ואחת - ברכות המצוות", עמ' י"א-ל"ה (על דמותו ופועלו)
הרב יצחק שמואל וינשטוק (בן המחבר), זה ספר תולדות אדם, שם, עמ' ל"ו-מ"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ המקבילה החסידית לישיבת "עץ חיים" של הפרושים (המתנגדים - אף שאז כבר לא הייתה ממש התנגדות לחסידות).
^ ראו כאן.
^ הקדמת ספרו פירוש על האידרא דמישכנא והאידרא זוטא.

[1] המקבילה החסידית לישיבת "עץ חיים" של הפרושים (המתנגדים - אף שאז כבר לא הייתה ממש התנגדות לחסידות).

[2] ראו כאן.

[3] הקדמת ספרו פירוש על האידרא דמישכנא והאידרא זוטא.

[1]

[2]

[3]