משה יאיר וינשטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב בנציון משה יאיר וינשטוק
אין תמונה חופשית
הרב משה יאיר וינשטוק
תאריך לידה תרנ"ט
תאריך פטירה ט' באב תשמ"ב (בגיל 83 בערך)
תאריך לידה לועזי 1899
תאריך פטירה לועזי יולי 1982
מקום פעילות ירושלים
השתייכות מקובלים, רבני ירושלים
נושאים בהם עסק ש"ס, הלכה, קבלה, חסידות
רבותיו סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן מללוב, דודו, ר' שמעון נתן נטע בידרמן מללוב, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב יהודה לייב הלוי אשלג
חיבוריו "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים", "שולחן המערכות בסתרי החכמה", ביאורים ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", "אידרא דמשכנא", "ספרא דצניעותא" ו"רעיא מהימנא"; ביאור לספר יצירה; ביאורים לסדר עולם רבה וסדר עולם זוטא; "מראה אדם" ו"מערכת אדם"; "אור הדעת"; "קדושת התורה ודקדוקיה" על התורה, קהלת ושיר השירים, תרי עשר ומשלי; "דברי יאיר" עה"ת; "משאת משה" (שירים); "כינור בן דוד" (שירים); "תולדות חכמי הדורות"; "קודש הילולים"; "תפארת בית דוד"

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (תרנ"ט, 1899-ט' באב תשמ"ב, יולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 83 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל". היה מתלמידיו הבולטים של "בעל הסולם", הרב יהודה לייב הלוי אשלג.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב מרדכי דוד וינשטוק שהיה נצר לשושלת חסידי קרלין וחסידי לעלוב, נכדו של הרב ברוך בנימין ויינשטוק (וויינשטאק באידיש) שהיה הדיין הראשון של העדה החרדית האשכנזית בירושלים. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים בראשות הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ובישיבת חיי עולם[1] שהקים סבו, הרבי מללוב, בתרמ"ו בעיר העתיקה ונסמך לרבנות. נישא לבת דודו, הדס דבורה ויינשטוק.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, בהיות הרב וינשטוק בחור צעיר (המלחמה בפרצה בהיותו כבן 15) כשהשלטון העות'מאני הוציא צו על האפלת הבתים בלילה, הוא יצא לחצר ביתו ולמד תורה לאור הלבנה.

היה בסכנת גיוס לצבא הטורקי, אך ניצל הודות לסבו, הרבי מלעלוב, שהחביאו בביתו במשך כתשעה חודשים עד שחלפה הסכנה. היה מקורב גם לדודו ואחי אמו, ר' שמעון נתן נטע בידרמן.

היה נערץ על יהודים ונכרים כאחד. כשהיה צריך להתאשפז בבית החולים, אף מעשנים כבדים שלא היו יהודים שומרי מצוות או שהיו גויים שהיו שכניו לחדר נמנעו מלעשן בשבת כדי לא לצערו.

לאחר עלייתו של הרב אשלג לארץ ישראל בתרפ"א (1921) החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, מראשי ישיבת בית אל, ומחותנו הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות.

אף שתמך בדרכה של העדה החרדית, היה מהמשתתפים הקבועים בסעודה השלישית שערך הרב קוק.[2]

נפטר בתאריך חורבן בית ראשון בתשמ"ב לאחר מחלה ממושכת. בניו הקימו מכון להוצאת ספריו 'מכון להוצאת כתבי הגרמ"י וינשטוק שע"י קרן שפת משה ירושלים'.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו
קרובי משפחה אחרים
  • הרב מרדכי אייכלר - דיין בבית הדין הממוני של הרב אברהם דב לוין. חתן בנו הרב יוסף מנחם.
  • האדמו"ר מאשלג שד"ל - הרב אברהם שמחה הלוי אשלג, חתן בנו הרב יצחק שמואל.
  • הרב יוסף וינשטוק - מקובל, מתלמידי בעל הסולם, מחבר ספר "וילקט יוסף", וידיד קרוב לר' בנציון משה יאיר.
  • בן אחיו, הסופר החרדי יאיר וינשטוק, הידוע בשם העט מ. ארבל.
  • בן אחותו, העיתונאי והסופר ישראל שפיגל.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון חיבוריו הוא ליקוט, שילוב, חיבור ועריכה אנציקלופדית בין התלמוד, הקבלה, ותורת החסידות, הלכה ומדרש. בספריו הוא מגלה בקיאות עצומה בכל ספרי הקבלה שנדפסו עד היום. מטרתו הייתה לקשר את תורת החסידות רבת הענפים אל חכמת הקבלה,[4] בחיבורו המקיף "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" בירר וחקר מקורות של מנהגים שונים.

בין חיבוריו
  • מאור התורה - ‫עוסק ב"תורת לשון המקרא בנגלה ובנסתר ובחסידות" הכוללת את מבנה לשון התנ"ך, פרקים בדקדוק עברי, טעמי המקרא, הניקוד, התגין והאותיות. מעובד מהתלמודים ומהזוהר. עם תמונות של סימני הניקוד, התגין, הטעמים והאותיות לפי שיטות הבית יוסף והאר"י. יצא לאור בירושלים תשכ"ו.
  • פירוש קדושת התורה ודקדוקיה על התנ"ך:
    • על התורה - חמישה כרכים בהוצאת "המכון להוצאת כתבי הגרמ"י וויינשטאק", ירושלים תשמ"ה-תשמ"ח.
    • על מגילות שיר השירים וקהלת - מפורש ומבואר על פי התרגומים, דברי חז"ל בתלמודים, בזוהר, במדרשים ובספרי קבלה וחסידות. 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטוק [שע"י מכון שפת משה]', ירושלים תשנ"ח.
    • על תרי עשר וספר משלי - מפורש ומבואר על פי התרגומים, דברי חז"ל בתלמודים, בזהר, במדרשים ובספרי קבלה וחסידות. מכון "שפת משה", ירושלים תשנ"ט.
  • דברי יאיר : דרושים וחידושי תורה על הפרשיות ומועדי השנה, 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י וויינשטוק', ירושלים תשנ"ז
  • חדרי המרכבה : בענייני מרכבת יחזקאל ו'היכל כיסא הכבוד - פירושיו לפרק א' מספר יחזקאל ולפרק ו' מספר ישעיהו. יצאו לאור יחד עם פירושו של הרב יוסף ג'יקטיליה לפרק ' ביחזקאל, פירוש המרכבה שהוא השם של הספר הכולל. בעריכת נכדו, הרב שמעון אלעזר וינשטוק ובהוצאת 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק [שע"י קרן שפת משה]', ירושלים תשנ"ה.
  • סידור הגאונים והמקובלים והחסידים - חיבור מקיף על התפילות והברכות במהלך כל השנה. מחולקת ל"מחלקת התפילה" הכוללת שבעה-עשר כרכים ו"מחלקת הברכות" שבה ארבעת הכרכים האחרונים. יצא לאור בדפוס ש' וויינפלד, ירושלים תש"ל-תשמ"ג.
    • כרך ראשון [: שער ראשון] : ספר ראשון - מערכת התפלה (שינויי נוסחאות ומנהגים בעדות ישראל לפי הנגלה ולפי הקבלה); ספר שני - ברכות התורה והשחר עד "הודו". תש"ל. ‬
    • כרך שני : ספר שני - חלק שני : מן "הודו" עד גאל ישראל. תש"ל. ‬
    • כרך שלישי : ספר שני - חלק שלישי : מן תפלת העמידה עד סוף תפילת שחרית. תשל"א. ‬
    • כרך רביעי : ספר שני - חלק רביעי : תפלת מנחה ומעריב דימות החול וקריאת שמע שעל המטה, ופרק ראשון משער השני: סדר ערב שבת. כולל הנספחים: א) "ספר העיון" לרב חמאי גאון. ב) סידור מעצם כתב ידו של הרב משה חיים לוצאטו. תשל"א. ‬
    • כרך חמישי : ספר שני - חלק חמישי : ענייני התפלה והקדוש והסעודה דליל שבת. תשל"ב. ‬
    • כרך שישי : ספר שני - חלק שישי : תפלת שחרית ומוסף שבת. תשל"ב. ‬
    • כרך שביעי : ספר שני - חלק שביעי : ב' סעודות דיום השבת גופא, תפלת מנחה בשבת וערבית במוצ"ש, הבדלה, וסעודת מלוה דמלכה. תשל"ג. ‬
    • כרך שמיני [: שער שלישי] : ספר שני - חלק שמיני: תוכן קריאת התורה וההפטורה בימות ב וה (בחול) ושבת ופסח, שבועות וסוכות, ראש השנה ויוה"כ ושאר עתות מסוימות. תשל"ד. ‬
    • כרך תשיעי : שער רביעי : הגדה של פסח עם שיטה מקובצת מהגאונים והמקובלים והחסידים : מדור ראשון - "מערכת ההגדה : מאסף של נגלה, נסתר וחסידות"; מדור שני - "סידור ההגדה : עם פירוש 'אור בהיר בשחקים'". תשל"ד.
    • כרך עשירי : שער חמישי : מדור ראשון: מערכת התפלה לחג הפסח. תשל"ו. ‬
    • כרך אחד-עשר : שער חמישי-שישי : ענייני תפילות שלש רגלים, פסח, שבועות וסוכות. תשל"ז. ‬
    • כרך שנים-עשר : שער שביעי : תפילות ראש השנה. תשל"ח. ‬
    • כרך שלושה-עשר : שער שמיני : תפלות יום הכפורים. תשל"ח. ‬
    • כרך ארבעה-עשר : שער תשיעי : תפלות חג הסוכות. תשל"ט. ‬
    • כרך חמישה-עשר : שער עשירי : ענייני ראש חודש. תשל"ט. ‬
    • כרך שישה-עשר : שער אחד-עשר ושנים עשר : חלק ראשון - ענייני תעניות וד’ צומות; חלק שני - ענייני חנוכה. תש"מ. ‬
    • כרך שבעה-עשר : שער שלושה-עשר : ענייני פורים בהלכה ובאגדה ומגילת אסתר וביאורה ומדרשים קטנים. תשמ"א.
    • כרך שמונה-עשר : שער ארבעה-עשר[5] : ענייני ברכות הנהנין. תשמ"א
    • כרך תשעה-עשר : שער חמישה-עשר : ברכות הצומח (ועוד ברכות נוספות; בכרך זה על הברכות הראשונות פרי העץ ופרי האדמה, שהכל, על הברכות האחרונות) מעין שלוש ובורא נפשות, ברכות הריח, ברכות הראיה, ברכות השמיעה, ברכת ההודאה על נס, ברכות על אירועים וברכות פרטיות. בין תשמ"א לתשמ"ג
    • כרך עשרים : שער שישה-עשר : שיטות מקובצות על חופה וקידושין (על המנהגים שונים ב"תנאים", באירוסין ובסדר החופה והקידושין ובברכותיהן, ובנוסח הכתובה). תש"ם
    • כרך עשרים ואחת : שער שבעה-עשר : שיטות מקובצות לברכות המצוות בנגלה, בנסתר ובחסידות. תשמ"ג.
  • מאור התפילה : שיטה מקובצת לענייני תפילה, על סדר התפילה היום יומי: בנגלה ובנסתר ובחסידות, 'מכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק', ירושלים תשנ"ה.
  • מאורות המצוות : שיטות מקובצות לעיני ג’ המצות המשולבות בתפלה : א. מצות ציצית, ב. מצות תפילין, ג. מצות קריאת שמע, בהוצאת 'מכון להוצאת כתבי הגרמ"י ווינשטאק' ו"ספרים געשעפט", ירושלים תשנ"א.
  • שולחן המערכות בסתרי החכמה : בית גנזים ובית עקד לכל העניינים הנסתרים: אלקות, עולמות העליונים, ונשמות - חיבור בן שלושה כרכים: חלק א - "אור מחצב הספירות : מערכות א-ז בענייני העולמות העליונים"; חלק ב: "אור מחצב המלאכים : מערכות ח-ט בענייני מלאכי עליון וצבא ‬מרום";‬ חלק ג - אור מחצב הנשמות : מערכה י בענייני האדם הפנימי". יצא לאור בהוצאה שנייה בירושלים תשס"ה. בהוצאה הראשונה יצא הספר בתשל"ו (כרך ראשון) ובתשל"ז.
  • ספר יצירה השלם - כולל: ביאור "יוצר אור" המעובד מחכמים קדמונים, "מסורת" (מראי מקומות לתלמודים, למדרשים, לספר הזוהר ושאר ספרי קודש), ו"אחרית דבר" שבו "קונטרס רוח ממללא : פרקים על חכמת דקדוק לשון הקודש" וקטעים מענייני משטרי הכוכבים ומזלות ועוד. יצא לאור בירושלים תשכ"ה.
  • נועם הכבוד - "מבוא ופרוזדור" (לשון הרב ויינשטוק) ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא. בהוצאת מכון "שפת משה", ירושלים תשס"א.
  • אדרא רבא השלם - ‫ "אדרא רבה" עם ביאור "נתיבות יאיר" (שיטה מקובצת מספרי הרמ"ק, האר"י, הבעל שם טוב ותלמידיהם) ועם "מסורת החכמה" (מראה מקומות, הגהות, הערות ושינויי נוסחאות), והנספח "אור יקר" מהרמ"ק. יצא לאור בירושלים תשל"ד.
  • אדרא זוטא השלם - "אדרא זוטא" כולל ביאור "נתיבות יאיר" ו"מסורת החכמה". יצא לאור בירושלים תשל"ד.
  • אדרא דמשכנא השלם - "אדרא דמשכנא" עם ביאור "נתיבות יאיר" ועם "מסורת החכמה". יצא לאור בירושלים תשל"ה עם ספרא דצניעותא השלם.
  • ספרא דצניעותא השלם - "ספרא דצניעותא" עם ביאור "נתיבות יאיר" ועם "מסורת החכמה". יצא לאור בירושלים תשל"ה עם אדרא דמשכנא השלם.
  • סדר עולם רבה השלם - חיבור בן שלושה כרכים כולל: הביאור "ימות עולם", "סדר זמנים" ((השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים) ו"מסורת הסדר עולם" (מראי מקומות בצירוף טבלאות ומבואות) בצירוף טבלאות, תולדות התנא רבי יוסי בן חלפתא (מחבר "סדר עולם רבה") ומבואות. הוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשכ"ב-תשכ"ה.
  • סדר עולם זוטא השלם - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשי"ז.
  • רעיא מהימנא : ... טעמים על פי סוד על כמה וכמה מצות עשה ומצות לא תעשה - חיבור בן שני כרכים של "רעיא מהימנא" עם ביאור "נתיבות יאיר" ועם ציוני מראי מקומות והשוואות. בהוצאת 'מכון להוצאת כתבי הגרמ"י וויינשטאק [שע"י קרן שפת משה'], ירושלים תשמ"ג, ושוב הודפס על ידי המכון בתשמ"ט בהוספת שער מפורט.
  • מראה אדם : פרקים בידיעת מבנה האדם בגופניות וברוחניות, בפנימיות ובחיצוניות ומערכת אדם : ענייני האדם בחומר ובצורה, מסודר ע"פ ערכים בסדר אלפא ביתא, 'מכון להוצאת ספרי הגרמ"י ווינשטאק שע"י מכון שפת משה]', ירושלים תשנ"ה.
  • ספר אור הדעת : פרקים בהסתכלות פנימית בתכלית הבריאה ובריאת האדם - בהוצאת 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק שע"י קרן שפת משה', ירושלים תשס"ב. יצא לראשונה בשתי חוברות בהוצאת "חברת שבטי ישראל", ירושלים תרצ"ו, בשם אור הדעת : פרקים בהסתכלות פנימית בתור אדם המעלה, כשבחוברת הראשונה "ראש דבר" העוסק בהתעלות האדם על ידי החכמה הפנימית ו"כבוד שמים" העוסק בכוונת הבריאה בכלל והאדם בפרט. בחוברת השנייה "עדות וקילוס, הכבוד וההכנעה".
  • ביאור ימות עולם לאיגרת רב שרירא גאון - ביאור על חיבורו ההיסטורי של רב שרירא גאון עם השוואות ומקורות. בתחילתו המאמר "יאיר נתיבות" של בנו ר' יוסף מנחם על אביו בהוצאת 'מכון שפת משה להוצאת ספרי הגרמ"י וויינשטאק', ירושלים לאחר תש"ס.
  • משאת משה - שירים עם מוסר השכל על יסוד תורת החסידות של הבעש"ט ותלמידיו. בהוצאת דפוס "יהודה וירושלים", ירושלים תרצ"ג.
  • טוב כינור דוד
  • כינור בן דוד - שירי קודש. בהוצאת "מכון שפת משה", ירושלים תשס"ד.
  • שנים עשר שבטי ישראל - כולל את ספר אלדד הדני השלם ותקבוצת לענייני עשרת השבטים. בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשט"ז (1955).
  • תולדות חכמי הדורות - תולדות עם ישראל מתקופת הגאונים לאחר חתימת התלמוד הבבלי עד תקופת השולחן ערוך ונושאי כליו. בהוצאת 'המכון להוצאת ספרי הגרמ"י ויינשטאק', ירושלים תשנ"ה.
  • תפארת בית דוד : דברי ימיהם של האדמו"רים לבית ללוב בארץ ישראל - על תולדות חייהם של אדמו"רי ללוב בארץ. ‫בצירוף א: קונטרס "תפארת בנים אבותם" על המשפחות שבאו בקשרי חיתון עם בית ללוב ועל השתלשלות הדורות ותולדותיהם לפי הסדר הכרונולוגי של האחים ר’ שמואל שמעלקה הלוי הורוביץ מניקלשבורג ור' פנחס הלוי הורוביץ מפרנקפורט שעל המיין, החוזה מלובלין, היהודי הקדוש מפשיסחה, רבינו נתן נטע מחלם, ור' דוד מללוב; וקונטרס "מקור נפתח לבית דוד" על השתלשלות הדורות מדוד המלך עד ימינו. יצא לאור בירושלים תשכ"ט ושוב בתשל"ח, בעריכת הבן הרב יצחק שמואל וינשטוק.
  • קודש הילולים - על תולדותיו, סיפורים עליו והנהגותיו של סבו, הרבי מללוב, ועל תולדות חסידות ללוב בכלל. יצא לראשונה בניו יורק תש"ט, ובדפוס צילום בהוצאת "מכון שפת משה להוצאת ספרי הגרמ"י ווינשטאק", ירושלים תשס"ד, בכריכה אחת עם הספר "פרי קודש הילולים" בכותר משותף של "תולדות בית לעלוב".
  • פרי קודש הילולים - על סבו הרבי מללוב, ועל דודו (בן סבו) ר' שמעון נתן נטע בידרמן. יצא לראשונה בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשכ"א.

אגרות שלו מצויות בספר קול יהודה, בעל הכתבים חלק א' - רובו ככולו של הספר הוא מכתבים בענייני קבלה של הרב יהודה זאב ליבוביץ, הרב וינשטוק ובנו הבכור, ר' יוסף מנחם. זו אמורה להיות סדרה וספר זה הוא החלק הראשון. בעריכת הרב דב חילקו, ובהוצאת 'המכון להוצאת כתבי רבינו שליט"א שע"י כולל ובית המדרש 'נחלת צבי'", בני ברק אלול תשס"ט.

כמו כן פרסם מאמרים בספרים שונים מהם:

  • חוות יאיר - בספר ה’ שמעתי שמעך : מאמרים בעבודת ה’ על דרך האמת שכתב הרב ברוך שלום הלוי אשלג לפי מה ששמע מאביו ר' יהודה לייב (מחבר "הסולם"), כרך ג', בהוצאת "אור ברוך שלום", ירושלים תשס"ט. בכרך זה מאמרים מתלמידי בעל "הסולם". בכרך א' מובאים מאמרים ובכרך ב' מובאות אמרות על המועדים, שכתב ר' ברוך שלום כפי שקיבל מאביו, עם הערות וביאורים מהרב אברהם מרדכי גוטליב, ויצאו לאור בתשס"ז. בכרך ד' שיצא לאור בתשס"ט, מובאים מאמרים של תלמידי ר' יהודה לייב אשלג, ובו מאמריהם של הרב בנימין סינקובסקי ("יד בנימין"), הרב דוד מינצברג ("וישאל דוד בה’") והרב יוסף וינשטוק ("וילקט יוסף").
  • תולדות רבינו משה קורדובירו - בסוף בספר תומר דבורה, הוצאת "תומר", ירושלים תשמ"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף מנחם וינשטוק (בן המחבר), אור היו"ם (בכותרת הפסוק "ויהי לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים" שבספר איוב, פרק ל', פסוק ל"א), "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים : כרך עשרים ואחת - ברכות המצוות", עמ' י"א-ל"ה (על דמותו ופועלו)
  • הרב יצחק שמואל וינשטוק (בן המחבר), זה ספר תולדות אדם, שם, עמ' ל"ו-מ"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המקבילה החסידית לישיבת "עץ חיים" של הפרושים (המתנגדים - אף שאז כבר לא הייתה ממש התנגדות לחסידות).
  2. ^ ראו כאן.
  3. ^ ראו עליו כאן.
  4. ^ הקדמת ספרו פירוש על האידרא דמישכנא והאידרא זוטא.
  5. ^ בשער הספר עצמו כתוב בטעות רק "שער שמונה עשר".