משה יגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

משה יגר (נולד ב-30 באוקטובר 1930, בואנוס איירס) הוא דיפלומט ישראלי בדימוס, היסטוריון של האסלאם בדרום מזרח אסיה וחוקר תולדות היישוב והציונות בתקופת המנדט הבריטי, וכן של תולדות מדיניות החוץ של ישראל ומשרד החוץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של יגר, יעקב יגר, נולד בשנת 1902 בעיירה גליניאניץ שבגליציה. הוא למד בסמינר העברי למורים של לבוב והוסמך להיות מורה למקצועות יהדות. בשנת 1929,התחתן עם חוה לבית קליין. הזוג הצעיר נסע לבואנוס איירס שם יגר נולד.יעקב יגר וגיסו משה קליין ועוד מורה מקומי הקימו את בית הספר העברי הראשון בבואנוס איירס, שנקרא על-שמו של ח.נ. ביאליק, שקיים עד היום. בשנת 1935, עלתה המשפחה לארץ-ישראל והשתקעה בחיפה, בה יגר למד בבית הספר הריאלי. הוא שירת בצה"ל בגדנ"ע ובנח"ל ואחר-כך, למד לימודי האסלאם, מדע המדינה והיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר דוקטור בתולדות עמי האסלאם.
במאי 1956 הצטרף יגר למשרד החוץ בתור צוער במחזור השלישי להכשרת דיפלומטים. הוא החל את שרותו הדיפלומטי ברומניה. לאחר מכן בבורמה (כיום :מיאנמר). ב-1965 שהה במאלזיה לשם נשלח להקים משרד כלכלי-מסחרי שהיה כיסוי לנוכחות דיפלומטית ישראלית ראשונה (ואחרונה) במדינה מוסלמית זו. בלחץ ממשלת מאלאזיה נסגר המשרד לאחר למעלה משנת פעילות ויגר נאלץ לחזור ארצה בינואר 1956. הוא המשיך בפעילותו הדיפלומטית ומילא שורה ארוכה של תפקידים בחוץ-לארץ, בהם קונסול ישראל בלוס אנג'לס (1966 - 1969), קונסול כללי בפילדלפיה (1969 - 1972), קונסול כללי בניו-יורק (1985 - 1988), שגריר בסטוקהולם (1988 - 1990) ושגריר בפראג (1994 - 1995). בין שליחות אחת לשנייה בחוץ-לארץ מילא תפקידים בכירים בארץ, בהם מנהל מחלקת ההסברה (1975 -1978), סמנכ"ל משרד החוץ וראש אגף מידע ותקשורת (1980 - 1985), וסגן מנהל כללי לענייני אסיה, אפריקה ואוקיאניה (1990 - 1993 ). בחודש נובמבר 1995 פרש יגר לגמלאות.

במשך תשע השנים הבאות, יגר לימד באוניברסיטה העברית בירושלים את תולדות דרום-מזרח אסיה. כן, היה עמית מחקר במכון טרומן.

הוא אב לבן ובת ונשוי לד"ר דבורה ברזילי-יגר, היסטוריונית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האקדמיה הצ'כית למדעים, מדליית זהב על שם פ. פאלאצקי, על מחקריו של יגר באסלאם של דרום-מזרח אסיה (1994).
  • המכון לענייני אסיה והפסיפיק על שם פרופ' מ"ל סונדהי, ניו- דלהי, פרס למדיניות בינלאומית, על חלקו של יגר בכינון יחסי ישראל- הודו (2013 ).

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו הפובליציסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגר כתב שלושה-עשר ספרים עיוניים בעברית וארבעה ספרים באנגלית, ספרים משלו תורגמו לבורמנית, צ'כית וערבית. כמו כן, כתב עשרות מאמרים עיוניים ובנושאי אקטואליה בכתבי-עת הבאים: "רישומים"; "נתיב, כתב עת למחשבה מדינית חברה ותרבות"; "בעיות בינלאומיות חברה ומדינה"; "כיוונים חדשים, כתב עת לציונות ויהדות "; "גשר, כתב עת לעניינים יהודיים"; "האומה, במה למשבה לאומית"; "אפיריון, כתב עת לספרות ושירה"; "עת-מול, דו-ירחון לתולדות עם ישראל וארץ ישראל"; "ירושלים: רבעון לספרות"; ועוד.

במקביל לפעילותו הדיפלומטית ולימודיו האקדמיים, יגר עסק בכתיבה בתחומים הבאים:

  1. פרשיות היסטוריות ואישים שנשכחו בתולדות הציונות ותולדות היישוב, למשל, על ד'ר אברהם שרון (שבדרון)
  2. תולדות משרד החוץ, החל מהמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לפני קום מדינת ישראל ועד ימינו (2014); דמותו ותפקידיו של הדיפלומאט הישראלי; עבודת ההסברה בחוץ-לארץ.
  3. יחסי החוץ של ישראל עם מדינות המזרח-הרחוק ובמיוחד עם הודו, סין, מאלאזיה, סינגפור, בורמה ויפן; וכן, עם שוודיה וצ'כוסלובקיה בהן שירת יגר כשגריר.
  4. דמויות הירואיות של קצינים בריטים בכירים שתמכו בציונות וביישוב היהודי בתקופת המנדאט הבריטי בארץ-ישראל: אורד צ'ארלס וינגייט וקולונל ריצ'רד מיינרצהאגן.

עבודתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגר תרגם לעברית ועיבד לפרסום שמונה ספרי אגדות עם וסיפורים לילדים.הספרים יצאו בהוצאת כרמל,ירושלים.[דרוש מקור].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, הוצאת מוסד ביאליק
  • תולדות דרום מזרח אסיה בזמן החדש - קווי יסוד, הוצאת מאגנס
  • הציונות האינטגרלית: עיון במשנתו של אברהם שרון (שבדרון), 1983
  • לתולדותיה של מערכת הסברת החוץ של ישראל, 1986
  • תולדות היחסים הדיפלומטיים בין שוודיה לישראל, 1993
  • מאלזיה, ניסיונות הידברות עם מדינה מוסלמית, 1996
  • צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל - גלגולי יחסים מורכבים, מוסד ביאליק, 1997
  • מרידות המוסלמים בפיליפינים, בתאילנד ובבורמה-מיאנמר, הוצאת פוזנר ובניו בע"מ, 2000
  • ריצ'רד מיינרהאגן והציונות, הספרייה הציונית,, מוסד ביאליק
  • אורד וינגייט: קורותיו והציונות, הספרייה הציונית, מוסד ביאליק, 2013
  • משה יגר, יוסף גוברין, אריה עודד (עורכים), משרד החוץ: 50 השנים האחרונות, כתר הוצאה לאור, 2002 ( 2 כרכים )
  • המסע הארוך לאסיה, פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם הוצאת כתר, 2004
  • בשירות החוץ ולאחריו, הוצאת יובלים, 2014
  • ISRAEL IN ASIA:SELECTED ESSAYS, הוצאת יובלים, 2016 (באנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]