משה יהושע ארלנגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר משה יהושע ארלנגר (18831963) היה רופא העיניים היהודי הראשון בארץ ישראל (1908–1911), מנהלו הראשון של בית החולים למחלות עיניים בירושלים, מטעם הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון".[1] ממשיכו משנת 1912 היה הד"ר טיכו.

רקע: רפואת העיניים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1882 נוסד בירושלים "בית החולים סנט ג'ון" (בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון בירושלים). בית החולים נוסד ביוזמת חברי המסדר הבריטי המוקדש ליוחנן המטביל (מסדר סנט ג'ון) ופעל במימונם. בית החולים שירת בעיקר את האוכלוסייה הערבית אך גם את היהודית, והטיפול ניתן בו בחינם. בית החולים נסגר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולאחר המלחמה חודשה פעילותו.

ב"בית החולים מאיר רוטשילד" פעלה מחלקת עיניים החל משנת 1900 אך מספר המיטות בה היה מצומצם. גם בבתי החולים "שערי צדק" ו-"משגב לדך" טיפלו במחלות עיניים, אך לא רופאים עסקו בכך אלא עוזרים וחובשים. ד"ר אהרן מאיר מזי"א, שעבר לירושלים בשנת 1902 היה בעל ידע במחלות עיניים.[2]

הצורך הדחוף בבית חולים למחלות עיניים בא לביטוי אף בכתב העת חבצלת[3] וזאת עקב הגרענת, שנחשבה למגפה שהטרידה מאוד את תושבי הארץ במשך שנים רבות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לאברהם ארלנגר (היה מראשי היהדות האורתודוקסית בשווייץ במאה ה-19 וראש הקהילה היהודית האורתודוקסית בלוצרן) וברטה (לבית הרץ) בלוצרן שווייץ, בן שני במשפחה דתית שלה 13 ילדים (נולדו 15 ילדים, אהרן נפטר בגיל צעיר, יוסף נהרג בתאונת דרכים בגיל 34) ועוד 2 ילדים מאומצים.

ארלנגר למד רפואה בציריך, ברלין וקינגסברג. סיים את לימודי הרפואה בשנת 1906. התמחה במחלות עיניים בברלין.

בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1908 הגיע ארלנגר לארץ ישראל כרופא העיניים היהודי הראשון מטעם הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון" (מייסודה של חברת חרדים מפרנקפורט). התיישב בירושלים. ב-1909, נתמנה למנהלו הראשון של בית החולים למחלות עיניים בירושלים. בשנת 1909 בית החולים טיפל ביותר מ-25,000 חולים, כולל 170 ניתוחי עיניים. ארלנגר טיפל בחולים רבים שסבלו מגרענת.[4] בית החולים שכן בבית שכור בשכונת מאה שערים וכלל 40 מיטות אשפוז. במרפאת בית החולים התקבלו מדי יום חולים לטיפול חינם.

בשווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 שב ארלנגר ללוצרן. בשנת 1913 התחתן עם גרטה לבית הופבאואר. לזוג נולדו 3 בנות.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הציע ארלנגר עם הרב לוינשטיין להקים את ארגון "מגן דוד אדום" שבדומה לארגון הצלב האדום יטפל בפצועים יהודים, כדי שלא ישכבו בצל הצלב.

ארלנגר עמד בראש "תלמוד תורה" והספרייה היהודית.

באפריל 1933 הגיעו בני הזוג ארלנגר לביקור בארץ ישראל.

ארלנגר נפטר בשנת 1963 בשווייץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן ארלנגר [ואחרים] (מוציאים לאור), בית אברהם: ענף עץ אבות ותולדות משפחת ארלנגר והקהילות היהודיות בגיילינגן ובלוצרן / Stammbaum und Chronik der Familie Abraham Erlanger. ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Luzern und Gailingen, ירושלים: ר’ ארלנגר, תשנ"ח. (בעברית) ו(בגרמנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור ,זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 105
  2. ^ אורית נבות ואברהם גרוס, ‏המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמודים 91-92
  3. ^ חבצלת, י' בסיוון, תרס"ג
  4. ^ אורית נבות ואברהם גרוס, ‏המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמוד 92