משה יוסף מרדכי מיוחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (ה'תצ"ח (1738) - י"ג בתשרי ה'תקס"ו (6 באוקטובר 1805), היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב רפאל מיוחס בן למשפחת מיוחס אשר הגיעה לארץ בתקופת עליית מגורשי ספרד. הוא נין לרב ישראל יעקב חגיז וחומש לרב משה גלנטי.

בהיותו בן 15 נתפרסם שמו בין רבני ירושלים. בימי בחרותו למד עם החיד"א בישיבת המקובלים בית אל וחיבר ספרים רבים. היה חתנו של הרב יום טוב אלגאזי. בספר תולדות גדולי ישראל נכתב שהיה רופא וקנה לו שם טוב בין הישמעאלים ומעולם לא יצא מארץ ישראל. הרב ש' חזן כותב שבינו לבין חברו החיד"א שררה קנאת סופרים כך שכאשר החיד"א הוציא את ספרו "שער יוסף" הוציא הרב משה יוסף מיוחס (מי"ם) את הספר "שער המים", וכאשר זה הוציא את הספר "ברכות יוסף" הוציא השני את "ברכות המים" וכאשר הוציא את "חיים שאל" כתב את "מים שאל" וכן הלאה.

בשנת 1794 יצא בשליחות כשד"ר למצרים ובשנת 1796 יצא בשליחות להודו.

בעת מסע נפוליאון בארץ ישראל (1798-1799) כשחנה ברמלה שנכבשה ללא התנגדות, נפוצה שמועה כי פניו מועדות לירושלים. יהודי ירושלים השתתפו בעבודות ביצור העיר, ואף קיבלו רשות מהרב מרדכי יוסף מיוחס, לעבוד ביום השבת לשם כך. לעובדה זו ישנה חשיבות לנוכח ניסיונותיו של נפוליאון לאחר מכן להטות את לבם של היהודים כלפיו בהבטחות לגאולה לאומית.

בשנת ה'תקס"ב נתמנה לראשון לציון ושימש בתפקיד זה עד פטירתו.

נפטר בי"ג תשרי ה'תקס"ו (1805), ונקבר בהר הזיתים.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב חיבורים נוספים אשר נשארו בכתב יד ולא נדפסו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]