משה יוסף מרדכי מיוחס
לידה |
1738 ירושלים, האימפריה העות'מאנית ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
6 באוקטובר 1805 (בגיל 67 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית ![]() | ||||
מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים ![]() | ||||
תקופת הפעילות |
? – 6 באוקטובר 1805 ![]() | ||||
| |||||
| |||||
![]() ![]() |
הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לרב רפאל מיוחס בן למשפחת מיוחס אשר הגיעה לארץ בתקופת עליית מגורשי ספרד. הוא נין לרב ישראל יעקב חגיז וחימש לרב משה גאלנטי.
בגיל 15 נתפרסם שמו בין רבני ירושלים. בימי בחרותו למד עם החיד"א בישיבת המקובלים בית אל וחיבר ספרים רבים. היה חתנו של הרב יום-טוב אלגאזי. בספר תולדות גדולי ישראל נכתב שהיה רופא וקנה לו שם טוב בין הישמעאלים ומעולם לא יצא מארץ ישראל. הרב שלמה חזן כותב שבינו לבין חברו החיד"א שררה קנאת סופרים כך שכאשר החיד"א הוציא את ספרו "שער יוסף" הוציא הרב משה יוסף מיוחס (מי"ם) את הספר "שער המים", וכאשר זה הוציא את הספר "ברכות יוסף" הוציא השני את "ברכות המים" וכאשר הוציא את "חיים שאל" הדפיס את "מים שאל".[1]
החל משנת ה'תקכ"א (1760) נקרא לעמוד בראשות ישיבת כנסת ישראל, בתפקיד זה החזיק עד יום מותו.[2]
בשנת 1794 יצא בשליחות כשד"ר למצרים ובשנת 1796 יצא בשליחות להודו.
בעת מסע נפוליאון בארץ ישראל (1798–1799) כשחנה ברמלה שנכבשה ללא התנגדות, נפוצה שמועה כי פניו מועדות לירושלים. יהודי ירושלים השתתפו בעבודות ביצור העיר, ואף קיבלו רשות מהרב מרדכי יוסף מיוחס, לעבוד ביום השבת לשם כך. לעובדה זו ישנה חשיבות לנוכח ניסיונותיו של נפוליאון לאחר מכן להטות את לבם של היהודים כלפיו בהבטחות לגאולה לאומית.
בשנת ה'תקס"ב נתמנה לראשון לציון ושימש בתפקיד זה עד פטירתו.
נפטר בי"ג תשרי ה'תקס"ו (1805), ונקבר בהר הזיתים.
מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברכות מים – חידושים על ארבעה טורים, שאלוניקי ה'תקמ"ט. באתר HebrewBooks
- מים שאל – שו"ת על יורה דעה ו-אבן העזר, שלוניקי ה'תקנ"ט. באתר HebrewBooks.
- שער המים – חידושים על השו"ע, שאלוניקי ה'תקכ"ח. באתר HebrewBooks.
- פני המים – על תולדות חכמי ישראל.
- מים ראשונים – חידושים על הרמב"ם.
- עין המים – קרא לספר בשם זה משום שהתחיל להתעוור.
כתב חיבורים נוספים אשר נשארו בכתב יד ולא נדפסו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דוד גאון - יהודי המזרח בארץ ישראל חלק ב באתר הספרים העבריים.
- דוד הלחמי, רבי משה מרדכי יוסף ברבי שמואל מיוחס, ראשון לציון, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קצ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חכם משה יוסף מרדכי, באתר החכם היומי
- משה יוסף מרדכי מיוחס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כרטיס נפטר: משה יוסף מרדכי מיוחס, באתר הר הזיתים
- משה יוסף מרדכי מיוחס, באתר "החכם היומי"
משה מרדכי יוסף בן רפאל מיוחס (1738-1805), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המעלות לשלמה, מערכת גדולים אות מ, יט.
- ^ מאיר בניהו, ירושלים ב, עמוד קיג, מוסד הרב קוק, תש"ט. וראה עוד בהקדמתו לספרו "ברכות מים".
הראשונים לציון | ||
---|---|---|
חכם באשי | רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר | |
ברבנות הראשית | הרב יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף |
ראשי ישיבת כנסת ישראל | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|