משה מוסנזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה מוסנזון
משה מוסנזון
לידה 24 בנובמבר 1909
פטירה 1 באפריל 1979 (בגיל 69)
עיסוק עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דבורה עומר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
משה מוסנזון ובתו דבורה עומר בצעירותה

משה מוֹסֶנזוֹן (י"ג בכסלו תר"ע, 24 בנובמבר 1909ד' בניסן תשל"ט, 1 באפריל 1979) היה עורך וסופר ישראלי. בעבודתו בעיתון הנוער העובד "במעלה" טיפח כותבים רבים, בהם גם בתו הבכורה, הסופרת דבורה עומר, שעשתה את צעדיה הראשונים בעיתון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסנזון נולד בשנת 1909 בקמניץ פודולסק שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), בנם של דבורה ואשר מוסנזון. בשנת 1911 עלה לארץ ישראל עם הוריו למושב הפועלים עין גנים שליד המושבה פתח תקווה. בגיל 4 התייתם מאמו, שנפטרה ממלריה.

למד באופן רשמי עד סוף בית הספר העממי (כיתה ח'), ואחר כך יצא לעבוד. הצטרף לתנועת "הנוער העובד", והיה שותף להקמת קיבוץ נען בשנת 1930[1]. בשננת 1937 בנה בקיבוץ, במו ידיו בית חימר, בה התגורר[2].

במהלך מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. מכתביו למשפחתו ולחבריו בקיבוץ שכתב במהלך המלחמה (אוגוסט 1940–נובמבר 1943), נערכו על ידי משה ברסלבסקי ויצאו לאור בשנת 1944 (בעודו בחו"ל) בהוצאת הקיבוץ המאוחד בספר בשם "מכתבים מהמדבר"[3], שזכה להצלחה.[4] בשנת 1946 זכה הספר (בתרגומו לאנגלית) בפרס לואי למד (Louis Lamed) לספר עברי.[5]

ביוני 1946, בעת חיפוש של הצבא הבריטי בקיבוץ נען במהלך השבת השחורה, הוכה בראשו, נפצע[6] ואושפז בבית חולים בריטי בסרפנד[7].

מוסנזון היה עורך עיתון הנוער העובד "במעלה", וטיפח דור של כותבים[8][9], בהם דן אלמגור, משה בן שאול, אוריאל אופק, משה דור ורבים אחרים.

מוסנזון הלך לעולמו בשנת 1979, ונקבר בקיבוץ נען, שבו חי רוב חייו[1].

לאחר מותו ראה אור ספר מכתבים נוסף: "מכתבים מהדרכים".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה הוא אחיו של יגאל מוסינזון ודודו של עמוס מוסנזון.

מוסנזון היה נשוי שלוש פעמים, ונולדו לו חמישה ילדים. בתחילה נישא ללאה שרשבסקי.[10] זמן קצר לאחר לידת בתם נפרדו השניים, והוא נישא לזלדה ווסקובויניק. לאחר גירושיו ממנה נישא ב-1958 למלכה וינטראוב.
מנישואיו הראשונים נולדה בתו הבכורה, הסופרת דבורה עומר. מנישואיו השניים נולדו שני בנים ובת: ד"ר רן מוסנזון (כלכלן חקלאי), גיורא מוסנזון (מומחה ההשקיה של קיבוץ נען)[11] ועירית מוסנזון-שרייר (ד"ר לפילוסופיה וחקלאית). מנישואיו האחרונים נולדה הסופרת ורד מוסנזון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתבים מן המדבר; ליקט והכין לדפוס: משה ברסלבסקי, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ד.[12] (מכתביו של חייל עברי למשפחתו ולקיבוץ, שנכתבו בימים שבין 5 באוגוסט 1940 ו-30 בנובמבר 1943, בתקופת מלחמת העולם השנייה) (מהדורה מחודשת: תשכ"ה-1965) (ראה אור בתרגום לאנגלית ולרומנית)
  • רשימות חיל עברי, תל אביב: עם עובד ('מן המוקד'), תש"ד.
  • מכתבים מהדרכים, תל אביב: עם עובד, 1984.[13] ("סיפורו של חייל עברי בשנה האחרונה למלחמה בנאצים") (הופיע לאחר מותו)
  • Moshe Mosenson, Letters from the Desert; translated from the Hebrew by Hilda Auerbach; edited with an introduction by Shlomo Grodzensky, New York: Sharon Books, 1945. (אנגלית: מכתבים מן המדבר)
  • M. Mosenson, "Scrisorile unui soldat," in: M. Mosenson, I. Bankower, Soldati in pustiu; traducere I. Herzig, Bucuresti: Bicurim,‪ [1945?], pp. 3-97. (רומנית: מכתבים מן המדבר)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחברות אמת: משה מוסנזון, נען: נען, תשמ"א.[15] (דברים משלו ולזכרו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה מוסנזון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מת משה מוסינזון, מעריב, 2 באפריל 1979
  2. ^ יצחק יעקבי, נערים שנעשו סבים, דבר, 5 באוקטובר 1955
  3. ^ נתקבלו במערכת, הארץ, 25 בפברואר 1944
  4. ^ הספר נדפס שוב מספר פעמים, ראה אור בתרגומים לאנגלית, לרומנית ולספרדית (דוד תדהר (עורך), "משה מוסנזון", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5136). הספר הופיע ב-1965 במהדורה מחודשת.
  5. ^ “the Old Country” and “letters from the Desert” Win Louis Lamed Literary Awards, JTA, December 16, 1946; משה מוסינזון זכה בפרס-ראשון באמריקה, דבר, 10 בינואר 1947.
  6. ^ 23 פצועי חיפושים בנען, הארץ, 30 ביוני 1946
  7. ^ דאגה לשלום מוסינזון שנפצע בחיפוש בנען, דבר, 9 ביולי 1946
  8. ^ בכינוס נאמני במעלה, על המשמר, 24 ביולי 1952
  9. ^ ישראל גור, העורך שלך, שלנו, למרחב, 5 בדצמבר 1969
  10. ^ לאה, שבהמשך נישאה בשנית, נהרגה ב-1944 בתאונת אימונים ב"הגנה" (לאה ליפשיץ (שרשבסקי), באתר "יזכור").
  11. ^ שרה פרידמן, חבר קיבוץ נען התאבד, מעריב, 4 בספטמבר 1986; משה דור, באין חסינות, מעריב, 8 בספטמבר 1986.
  12. ^ עמנואל בן-גריון, זכרון בספר: (סקירה חדשית), דבר, טורים 1–2, 21 באפריל 1944. עם הופעת מהדורה ב: מילא אהל, על פגישות וזכרונות, מעריב, טור 2, 3 בספטמבר 1965.
  13. ^ סקירה: מ. משב, ספרים חדשים, עיון ראשון | מדבר – ודרכים, מעריב, טורים 2–3, 19 באוקטובר 1984.
  14. ^ סקירה: אדיר כהן, ספרי יזכור: "חמישה בנים", דבר, טור 2, 18 באוקטובר 1968.
  15. ^ אייזיק סדומי, אוהב האדם והספר, דבר, 25 במאי 1981.