משה מיכאלשוילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משה מיכאלשווילי)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר ומעט מדי ביקורתיות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר ומעט מדי ביקורתיות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב חכם משה מיכאלאשוילי
חכם משה מיכאלשוילי.
חכם משה מיכאלשוילי.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 בספטמבר 1933
י"א באלול ה'תרצ"ג
קולאשי, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במאי 2014 (בגיל 80)
כ"ג באייר ה'תשע"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 במאי 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חכם משה מיכאלשוילי (י"א באלול ה'תרצ"ג קולאשי גיאורגיה, 2 בספטמבר 1933 - כ"ג באייר ה'תשע"ד, 23 במאי 2014 קריית מלאכי ישראל), היה נשיא איגוד רבני גאורגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר קולאשי שבמחוז אימרתי של גאורגיה הסובייטית (כיום גאורגיה) לציפורה ולחכם שבתי מיכאלשוילי, בנו של החכם אברהם מיכאלשוילי. התחתן עם לאה למשפחת בטוניאשוילי. לזוג שני בנים וארבע בנות.

לאחר מלחמת ששת הימים, בסוף חודש סיוון ה'תשכ"ז (1967), עלה לישראל יחד עם אחיו חכם יעקב וחכם בן ציון. הם היו מהעולים הראשונים מגאורגיה בטרם נפל מסך הברזל והעלייה הגדולה מיהדות זו בשנות השבעים. לאחר כעשרה ימים הם הגיעו לנמל חיפה, והתיישבו בכפר חב"ד.

באדר ה'תשכ"ט (1969), על פי בקשת הרבי מנחם מנדל שניאורסון, התחיל לסייע בקליטת היהודים שעלו מגאורגיה והתיישבו בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי[1], וחצי יום שימש כשוחט בבית שמש. בשנת ה'תשל"א (1971) עבר לגור בעצמו בנחלת הר חב"ד, והתחיל לשמש כרב וחזן בבית הכנסת "בית שמואל" לעולי גאורגיה, וכן כמוהל. בשנת ה'תשל"ג (1973) היה ממייסדי "וועד עמותת נחלת הר חב"ד", שפעלה לצורכי חסידי חב"ד המתגוררים במקום, כהקמת מוסדות חינוך, והרחבת גבולות השכונה באמצעות רכישת קרקעות והקמת בתים למתיישבים.

יזם יחד עם אחיו חכם בן ציון, את הקמתו של כולל מיוחד להכשרת רבנים בני העדה בעיר לוד. על ידו הוסמכו רבנים רבים, שיצאו מאוחר יותר לכהן בקהילות השונות של יוצאי גאורגיה. כמו כן פעל גם למען העולים במקומות אחרים, לבניית מקווה ועוד. פעילותו החינוכית התרחבה, כאשר הקים תלמודי תורה באשדוד ואשקלון, שפעלו בשעות אחר הצהריים, והעניקו חינוך יהודי תורני לאלפי ילדים מבני העדה.

בשנת ה'תשס"ב[דרושה הבהרה] הוקם ארגון חב"די - מרכז תורה וחסד שמרכזו באשדוד, ושלוחותיו פזורות ברחבי הארץ. הארגון פועל עם יהודי גאורגיה, והוא התמנה לעמוד בראשו כנשיא של כבוד. הארגון דאג לחיזוק והחדרת המורשת בצעירי העדה, בחינוך[2], קייטנות קיץ, כולל ערב, וכן סייע בכל הדרוש לבני הקהילה: בתי כנסת, רבני קהילות, ואירועים קהילתיים.

בשנת ה'תשע"א[דרושה הבהרה], במהלך אירוע הודיה על רפואת הרב יעקב גאגולשוילי, התקיים טקס שבו הכתירו הנוכחים את הרב מיכאלשוילי לרב הראשי לקהילה הגרוזינית[3].

בניסן ה'תשע"ד[דרושה הבהרה] חלה בדלקת ריאות קשה[4], ובכ"ג באייר נפטר[5]. הלווייתו יצאה מביתו, והשתתפו בה רבים, בהם הרבנים שלמה משה עמאר[6], ויצחק יוסף. במהלך הלוויה הכתיר הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, את בנו, חכם שבתאי מנחם מנדל - שכיהן כיו"ר איגוד רבני גאורגיה - למנהיג העדה הגרוזינית בקריית מלאכי[7]. חכם משה נטמן בבית העלמין בהר הזיתים שבירושלים[8]. בסיום השבעה, נערכה עצרת לזכרו בהשתתפות הרבנים הראשיים[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]