משה מרדכי בידרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר מלעלוב
רבי משה מרדכי בידרמן
רבי משה מרדכי מלעלוב.jpg
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
חסידות לעלוב
מקום מגורים ירושלים,בני ברק
מקום פעילות בני ברק
הקודם אביו ר' שמעון נתן נטע בידרמן
אב ר' שמעון נתן נטע בידרמן
ילדים

שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

אברהם שלמה בידרמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבר רבי משה מרדכי בהר הזיתים

רבי משה מרדכי בידרמן (תרס"ג - כ"ד בטבת תשמ"ז) היה האדמו"ר מלעלוב והחל מתשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרס"ג בירושלים בין החומות לחנה ורבי שמעון נתן נטע. אימו נפטרה עליו בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מגדולי התורה בירושלים. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לרעייתו הרבנית עטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, ביניהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ אשר הפליאו במעלותיו אך דבק בעבותות אהבה ברבו האדמו"ר אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל. עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב.

קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.

התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי. הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.

בשנת תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניים מבניו הוכתרו לאחר פטירתו כאדמו"רי לעלוב, רבי אברהם שלמה ורבי שמעון נתן נטע. לאחר מספר שנים הוכתר גם בנו רבי אלתר לאדמו"ר. עם פטירת בנו בכורו רבי אברהם שלמה הוכתרו עוד שנים מבניו לאדמו"רים, רבי פנחס כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג ורבי ישכר דב כאדמו"ר מלעלוב-פיעטרקוב. שני בנים נוספים לא כיהנו כאדמו"רים. בתו נחמה רוחמה נישאה לרבי שמואל צבי ראזנפעלד שכיהן כאדמו"ר מלעלוב-קארלין בבני ברק.

קבר רבי אלתר אלעזר מנחם מלעלוב בהר הזיתים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]