משה מרדכי בידרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
רבי משה מרדכי מלעלוב.jpg
לידה ה'תרס"ג
ירושלים
פטירה ינואר 1987 (בגיל 84 בערך)
כ"ד בטבת ה'תשמ"ז
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים, בני ברק
מקום פעילות בני ברק
אב רבי שמעון נתן נטע בידרמן
אם חנה
צאצאים רבי אברהם שלמה בידרמן רבי שמעון נתן נטע בידרמן
אדמו"ר לעלוב ה־6
בדור הבא כיהנו ומכהנים בניו ואחיינו
תר"ץתשמ"ז
אחיינו שמעון נתן נטע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"גכ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר מחסידות לעלוב השישי, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תרס"ג בירושלים שבין החומות לחנה ורבי שמעון נתן נטע. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מהרב אברהם יצחק הכהן קוק[דרוש מקור]. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לעטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, בהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ. דבק ברבי אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל.

האדמו"ר מלעלוב עם האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג

עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"ץ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.

התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה (הבאבא סאלי). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.

בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".

קבר רבי משה מרדכי בהר הזיתים

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתו הגדולה שרה חנה בלימא נישאה לשמואל עוזר קאפף
  • רבי אברהם שלמה, הוכתר לאחר פטירת אביו לאדמו"ר בירושלים
  • רבי שמעון נתן נטע, הוכתר לאחר פטירת אביו לאדמו"ר בבני ברק
  • רבי דוד צבי ישראל, לא כיהן כאדמו"ר ונפטר בתשנ"ד. בנו הוא הרב יעקב יצחק בידרמן שליח חב"ד בווינה.
  • רבי אלתר אלעזר מנחם, הוכתר מספר שנים לאחר פטירת אביו לאדמו"ר, גם הוא בבני ברק. בנו הוא הרב אלימלך בידרמן
  • רבי פנחס, הוכתר לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה לאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, בשכונת גאולה
  • רבי ישכר דוב, הוכתר לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה לאדמו"ר, חצרו ברחוב בר-אילן. מכונה המהרי"ד מלעלוב וכן האדמו"ר מפיעטרקוב.
  • רבי שמעלקא, לא מכהן באדמו"רות רשמית אך מכונה לעיתים "האדמו"ר מלעלוב עזרת תורה" על שם שכונת עזרת תורה בה הוא מתגורר.
  • בתו נחמה רוחמה, נישאה לרבי שמואל צבי ראזנפעלד, האדמו"ר מלעלוב-קארלין בבני ברק

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
  • הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
  • אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
  • הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב
  • שמואל הניג, משה איש האלוקים (שני כרכים), ירושלים תשס"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]