משה מרדכי פרבשטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה מרדכי פרבשטין
לידה 22 באוקטובר 1943 (בן 80) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תלמוד בבלי, חושן משפט, רפואה והלכה
תפקידים נוספים ראש ישיבה, דיין, ראש כולל
רבותיו רבי יחזקאל סרנא, רבי אברהם פרבשטיין
חיבוריו קונטרס בענייני יוחסין, משפטי הדעת, עין הדעת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב אברהם פרבשטין, ולחנה, בתו של רבי יחזקאל סרנא, שניהם ראשי ישיבת חברון. בנעוריו למד בישיבת תפארת צבי, הישיבה הקטנה הליטאית הראשונה בירושלים ברוח ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן בישיבת חברון. בשנותיו בישיבה היה קרוב מאוד לסבו רבי יחזקאל סרנא, ראש הישיבה, ואף למד עמו בחברותא.

בשנת תשכ"ה (1965) נשא לאשה את אסתר, בתו של ר' לייבל היינה, נכד האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור.

לאחר נישואיו למד בכולל הסמוך לישיבת חברון. במשך הזמן למד שולחן ערוך הלכה למעשה, זכה לסמיכה מרבי חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר, ומרבי משה חברוני, ראש ישיבת חברון, ולתעודת כושר לדיינות. במקביל שימש ככותב ערכים באנציקלופדיה תלמודית וכעורך-מבקר של מהדורת משנה תורה לרמב"ם בהוצאת שבתי פרנקל.

שירת בצה"ל כרב צבאי במילואים. בשנת 1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, ליווה יחידות שריון קרביות שבהן שירתו תלמידי ישיבות הסדר. במסגרת תפקידו היווה כתובת לשאלות הלכתיות, בעיקר בהלכות שבת.

תפקידים תורניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשל"ח (1978) התמנה למגיד שיעור בישיבת עטרת ישראל, בראשות הרב ברוך מרדכי אזרחי, שם שימש בתפקיד כשתים עשרה שנה יחד עם הרב ישראל מאיר וייס, הרב אליעזר סילבר והרב דוד כהן.

במקביל שימש כראש כולל במסגרות שונות שבהן התווה תוכנית מקיפה ללימודי דיינות. בין השנים תשמ"ב-תשנ"א (1981–1992) היה ראש מכון בני דוד ביישוב פסגות, המזוהה עם הציבור הדתי לאומי. בשנים תשנ"ג-תשס"ד (1993–2004) שימש כראש המחלקה להכשרת דיינים במוסדות אמרי דוד בירושלים. רבים מתלמידיו בכוללים אלו משמשים ברבנות ובדיינות. מאז שנת תשס"א (2001) הוא משמש כראש הכולל לדיינות במכון הרי פישל בירושלים.

בשנת תש"נ (1990) התמנה לדיין בבית הדין הרבני בנתניה, ולאחר מכן לאב"ד. בתקופה זו התרחשה העלייה הגדולה מרוסיה, עם פתיחת מסך הברזל. חלק מעיסוקו בבית הדין היה בשאלות הנוגעות לאישור יהדות של העולים ולבירור ייחוסם. הקונטרס בדיני יוחסין שהוציא באותה תקופה מבטא את גישתו ההלכתית, והיווה בשעתו מקור משמעותי לדיינים ופוסקים שעסקו בנושא[1][2].

בשנת תשנ"ו (1996) עם פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חברון, לצד הרב דוד כהן והרב שלמה כץ. בישיבה הוא מוסר שיעור כללי, ושיעוריו מודפסים על ידי תלמידיו מדי שנה בחוברת "שיעורי מורנו ראש הישיבה". בנוסף מקיים קבוצות לימוד ("חבורות") לתלמידי הישיבה בספרות תורנית הלכתית, כגון ספרי קצות החושן, נתיבות המשפט ועוד.

במקביל לתפקידיו כראש ישיבה וכראש כולל התמנה בשנת תשפ"א (2021) לנשיא עמית של בית המדרש לרבנים בברלין והחליף את הרב חנוך הכהן ארנטרוי, עם פטירתו[3].

מומחיות הלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרבשטין הוא מומחה בתחומי הלכה ורפואה, ובפרט בהיבטים הלכתיים של בריאות הנפש[4]. בנושא זה פרסם בשנת תשנ"ה (1995) את ספרו "משפטי הדעת", ספר עיון וברור הלכה בגדרי הדעת והלכות שוטה, במשך השנים פרסם מאמרים ומחקרים בתחומי הלכה ופסיקה שונים[5].

בשנת תשע"ו יצא לאור ספרו "עין הדעת", בו רוכזו מאמרים ומחקרים בתחומים רבים.

נחשב מומחה ללימודי חושן משפט, ומהווה כתובת בנוגע לשיטות הלימוד ולתכני הלימודים[6]. בביתו מתקיים אחת לשבועיים שיעור לקבוצת דיינים פעילה.

מעורבות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרבשטין עוסק בהרבצת תורה ובאופן כללי נמנע מלעסוק בפעילות ציבורית, בשנת תשע"ד (2014) התמנה כחבר ועד הישיבות[7], בשנת תשע"ד (2014) הוביל מאבק נגד זיכוי גט לאשה שבעלה הוגדר כ"צמח" על ידי בית הדין בצפת[8].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו היא חוקרת השואה הרבנית אסתר פרבשטין.

בנו הרב יעקב הוא חתנו של הרב דוד יצחק מן; דיין בבית דינו של הרב נסים קרליץ, ואב בית דין בבית הדין נתיבות חיים.

מחתניו, הרב צבי מרדכי פלדהיים, דיין בבית הדין של המועצה הדתית ירושלים ומחבר הספר "דברי התנאים", הרב יוסף אלפנט, מראשי ישיבת מיר בירושלים, והרב דוד שרייבר, ר"מ בישיבה הגדולה עטרת שלמה בראשון לציון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס בענייני יוחסין, הוצאת מוסדות אמרי דוד, תש"נ
  • משפטי הדעת: עיונים וברורי הלכה בגדרי הדעת ובהלכות שוטה, הוצאת מכון שער המשפט, תשנ"ה
  • עין הדעת: חידושי תורה, ברורי הלכה, פסקי דין, הוצאת מוסד הרב קוק, תשע"ו

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פרבשטין
ראש מועצה
 
 
 
הרב
יחזקאל סרנא
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
אברהם פרבשטין
ראש ישיבה
 
 
 
הרבנית
חנה פרבשטין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
אסתר פרבשטין
היסטוריונית
 
 
 
הרב
משה מרדכי פרבשטין
ראש ישיבה
 
הרב
דניאל פרבשטין
ר"מ בישיבה
 
הרב
אלחנן פרבשטין
משגיח בישיבה
 
הרב
יוסף פרבשטין
ר"מ בישיבה
 
עדנה שמואלביץ
 
 
 
הרב
רפאל שמואלביץ
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
יעקב פרבשטין
דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
יחזקאל פרבשטין
ר"מ בישיבה
 
 
 
 
הרב
יעקב שמואלביץ
ראש ישיבה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספרו קונטרס בענייני יוחסין התפרסם גם כמאמר תחת הכותרת יהדותם של העולים מרוסיה, תחומין י"ב, תשנ"א, בהוצאת מכון צומת, עמ' 20
  2. ^ לדוגמה, הגרי"ש אלישיב, קובץ תשובות, חלק ד' סימן קל"ו
  3. ^ קול חי, הודעות כינוס רבני אירופה
  4. ^ מאמרי הרב פרבשטין באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה; שאלות בהלכה בענייני בריאות הנפש, הכינוס הבינלאומי לרפואה, אתיקה והלכה, ספר הכינוס, עורך: הרב ד"ר מרדכי הלפרין; גדרי ״ספק פיקוח נפש״ – חילול שבת לכל צורכי חולה מסוכן, כתב עת אסיא נג-נד, תשנ"ד, עמוד 87 ועוד.
  5. ^ דרכי ההכרעה במחלוקת הפוסקים, מוריה שט"ז-שי"ח, תשס"ה, עמ' קס"ו ועוד
  6. ^ ראה למשל אתר בית מדרש אורח משפט
  7. ^ בעלי תפקידים בוועד הישיבות, לפי אתר גיידסטאר
  8. ^ בנימין י. רבינוביץ', ‏גט (ואיסורי) כריתות • הזעקה בפרשת "הגט מצפת", באתר כיכר השבת