משה מרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה מרום
תא"ל משה מרום, 1995
תא"ל משה מרום, 1995
תא"ל משה מרום, 1995
לידה 1 בינואר 1949 (בן 75)
ל' בכסלו ה'תש"ט
צ'ינגדאו, סין
תאריך עלייה יולי 1955
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
תקופת הפעילות 19671998 (כ־31 שנים)
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
  • דירקטור לפיתוח עסקי בחברת סאיטקס
  • מנהל פיתוח הנדסי בחברת קודאק
  • עמית מחקר בפקולטה להנדסה מכניקת זרימה באוניברסיטת ת"א
  • מנכ"ל וסגן נשיא טכניון גואנגדונג בסין
  • יועץ טכנולוגי לנשיא תאגיד DYNAVOLT RENEWABLE ENERGY לאנרגיה בת-קיימא בסין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה מרום (נולד ב-1 בינואר 1949) הוא קצין חיל הים במיל' בדרגת תת-אלוף. זכה פעמיים בפרס מפקד חיל הים לחשיבה יוצרת. בתפקידו האחרון בשירות שימש כנספח צה"ל הראשון בסין. באזרחות סייע בפיתוח עסקי ושיתוף פעולה טכנולוגי בין חברות הייטק ישראליות לסיניות והקים את אוניברסיטת גואנגדונג-טכניון, המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין.

משפחה ועלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה (ססיל) מרום נולד בעיר צ'ינגדאו בסין לאריק (אריך), יהודי יליד גרמניה, ולו צה (ששינתה את שמה בהמשך ללאה), ילידת סין שגדלה בבית בודהיסטי ובהמשך המירה את דתה לנצרות.[1] אביו של מרום שהתגורר מאז גיל 18 מחוץ לגרמניה ניסה לחזור לגרמניה בשנת 1935, אך נעצר על ידי גסטאפו, שוחרר בתנאי שיעזוב את גרמניה[1] ויצא מגרמניה הנאצית אל המדינה היחידה שהסכימה לתת לו אשרת כניסה, סין, וכך פגש שם את האם.[2]

בשנת 1952, שלוש שנים אחרי עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הרשויות את הבר שניהל האב אריק בעיר צ'ינגדאו, ובשנת 1955 יצאה משפחת מרום באונייה בריטית להונג קונג, שם עברו לאונייה איטלקית שנסעה דרך תעלת סואץ לג'נובה. משם יצאו באונייה ישראלית והגיעו ביולי 1955 לחיפה.[1]

לאחר שהות של כחודש במרכז הקליטה "שער העלייה" בחיפה , שם נולד בן הזקונים אליעזר מרום, התיישבה משפחת מרום עם שבעת ילדיה במושב העולים שדה אליעזר בגליל העליון.[1][3]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1963 החל משה את לימודיו בבית הספר לקציני ים עכו אותם סיים בשנת 1967 במגמת המכונאות הימית.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרום התגייס לצה"ל בשנת 1967 אחרי שסיים את בית הספר לקציני ים עכו ושירת בחיל הים. ב-1970 התגייס לצבא הקבע ושירת במספן מודיעין של החייל. ב-1975 נשלח ללימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון אותם סיים ב-1979. ב-1981 מונה לקצין אלקטרוניקה של בסיס חיפה, ב-1984 מונה לרע"ן אמל"ח אויב במחלקת מחקר של מספן מודיעין בדרגת סא"ל. ב-1987 נשלח ללימודי תואר שני בארצות הברית אותם סיים בהצטיינות והמשיך לתואר שלישי. משה סיים את לימודיו ב-1990 שזיכו אותו בתואר שני בהנדסת אלקטרוניקה ותואר שלישי באוקיינוגרפיה פיזיקלית. ב-1991 מונה לרמ"ח אלקטרוניקה ושילובים בדרגת אלוף-משנה במנהלת פרויקטים להב דולפין שניהלה את - בניית צוללות הדולפין בגרמניה, ספינות סער 5 בארצות הברית ופיתוח מערכות הלחימה של כלי השייט בארץ.

נספח בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 נשלח מרום להיות נספח צה"ל הראשון של ישראל בסין. בתפקיד זה קודם לדרגת תא"ל. בתקופת כהונתו כנספח, שנמשכה עד שנת 1997 מוסדו קשרים צבאיים ראשונים עם הצבא העממי הסיני, ביקרו בסין ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין והרמטכ"לים אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק ועוד משלחות רבות מהתעשיות הביטחוניות בישראל.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 לאחר שהשתחרר מצה"ל החל מרום לעבוד בחברת סאיטקס ומונה לדירקטור לפיתוח עסקי באסיה עם פוקוס על סין. נחתמו הסכמי שיתוף פעולה עם חברות מובילות בתחום הדפוס הדיגיטלי בסין.

בשנת 2003 מונה מרום למנהל פיתוח הנדסי במחלקת המו"פ של חברת קריאו שרכשה את סאיטקס ולימים קודאק שרכשה את 'קריאו', תפקיד אותו מילא עד סוף 2011. היה אחראי לפיתוח וייצור של מערכת לפיתוח גלופות הדמיה דיגיטליות במפעל בסין שהיה שת"פ ראשון מסוג זה בחברה. מערכת זו השלימה את מערכת הקדם דפוס הדיגיטלי של קודאק. על פרויקט זה זכה מרום לציון לשבח ממנכ"ל קודאק העולמית. בתקופת עבודתו זו היה מרום שותף לתשעה פטנטים חדשים שנרשמו בארצות הברית.

בסוף 2013 קיבל מרום על עצמו את פרויקט הקמת טכניון בגואנגדונג בדרום סין. בנוסף לאחריות על בניית הקמפוס היה מרום אחראי גם לגיוס והקמת הארגון האדמיניסטרטיבי של האוניברסיטה. מרום היה המנכ"ל וסגן נשיאה הראשון של טכניון גואנגדונג, תפקיד אותו מילא עד סוף 2017.

מחקר מדעי - בנוסף לתפקידיו בתעשייה עסק מרום במחקר באוניברסיטת תל אביב בנושא ניתוח שבלים של כלי שיט בהדמיות מכ"ם מִפְתָּח סינתטי מוטס או מלווין. המחקר מומן על ידי מפא"ת משרד הביטחון. ממצאים מהמחקר פורסמו בעיתונים מדעיים חשובים.

התנדבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1997 בחופשת השחרור שלו התנדב מרום לשרת במוצב בדרום לבנון כחייל פשוט.[4]
  • בשנת 2002 התנדב מרום לשרת בשטחי יש"ע במיזם של "מילואים בקו התפר" לאזרחים שפרשו משירות מילואים.
  • בשנים 2008–2019 התנדב מרום למילואים במחלקת אמל"ח במספן הים כדי ליזום פיתוח מערכת מתקדמת, תומכת לחימה. פיתוח שזיכה אותו בפרס מח"י לחשיבה יוצרת. התנדבות זו נמשכת עד ימים אלה.

השכלה ושפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעברית, מרום דובר אנגלית וסינית מנדרינית. מרום למד במוסדות השכלה גבוהה מחזיק בתארים הבאים:

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס מח"י לחשיבה יוצרת 1994 על פיתוח אמצעים בתחום הלוחמה האלקטרונית.
  • ציון לשבח ממנכ"ל קודאק העולמית על פיתוח מערכת בתחום הקדם דפוס הדיגיטלי
  • פרס מח"י לחשיבה יוצרת 2018 על פיתוח מערכת תומכת לחימה.
  • מרום הוגדר ל'עמית כבוד' של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, בשנת 2018, על הקמת טכניון גואנגדונג בסין.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרום נישא לרונית ממשפחת פליס אותה פגש בקריית שמונה שם שירתה ביחידת המורות של צה"ל. לזוג נולדו שני ילדים מיכל ואוהד.
מיכל עוסקת בפיתוח הדרכה בחברת אמדוקס. ואוהד מרום עוסק בפיתוח עסקי בין סין לישראל בעולם הסטארטאפים.
בשנת 2003 התגרש מרום, ובשנת 2005 נישא בשנית לדינה ממשפחת ששון העוסקת בגמולוגיה בבורסת היהלומים ברמת גן. למרום יש 4 נכדים, זהר, אלה, יאיר ושקד.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת עבודת הדוקטורט החל מרום בכתיבת מאמרים בג'ורנלים מדעיים:

  • A. Zapolski, M. Marom, G. Zilman (2015), On detectability of a ship’s Kelvin wake in simulated SAR images of the sea surface. IEEE Transactions on Geoscience and Remote Sensing, Vol. 53, No.
  • G. Zilman, A. Zapolski, M. Marom (2004), The Speed and beam of a ship from its wake SAR images. IEEE Transactions on Geoscience and Remote Sensing, Vol. 42, No. 10
  • L. Shemer, M. Marom and D. Markman (1993), Estimates of currents in the nearshore region using Interferometric Synthetic Aperture Radar. Journal of Geophysical Res., Vol. 98, 7001-7010.
  • L. Shemer, M. Marom (1993), Estimates of ocean coherence time by an Interferometric SAR. Int. J. Remote Sensing, Vol. 14, No 16, 3012 -2029.
  • L. Shemer, M. Marom and D. Markman (1992), Measurements of currents in the nearshore region of Monterey bay using INSAR. Proceedings of IGARSS ’92, Clear Lake, Texas, U.S.A.
  • M. Marom, L. Shemer and E.B. Thornton (1991), Energy density directional spectra of nearshore wavefields measured by Interferometric Synthetic Aperture Radar. Journal of Geophysical Res., Vol. 96, No. 22, 125-22, 134.
  • M. Marom and L. Shemer (1991), Estimation of ocean wave energy density using Interferometric SAR. Proceedings of IGARSS ’91, Espoo, Finland, 2025.
  • L. Shemer and M. Marom (1991), Application of the Interferometric SAR to estimation of the ocean scene coherence time.Proceedings of IGARSS ’91, Espoo, Finland, 2025.

9. M. Marom, R.M. Goldstein, E.B. Thornton, L. Shemer (1990), Remote sensing of ocean wave spectra by Interferometric Synthetic Aperture Radar. Nature, 345, 793-795

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מה חדש בציי לוב איראן ברית המועצות וצרפת ירחון חיל הים לנוער 'עלי ים', יוני 1974.
  • טיל ים ים אקסוסט ירחון חיל הים לנוער 'עלי ים', יולי 1974.

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואב לימור חופשת השחרור של תת-אלוף, מעריב 16 בדצמבר 1997.
  • עמית נבון הגנרל הסיני של צה"ל, מעריב 10 ביולי 1998.
  • Ms. Yao Yao, Guangdong Technion released the 2017 admission information, China Sauthern Daily, May, 03, 2020

Link: https://www.gtiit.edu.cn/viewNews_217.aspx

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה מרום בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מימין לשמאל: משה קפלינסקי, אמנון ליפקין שחק, סא"ל שלומי מעין רל"ש הרמטכ"ל ומשה מרום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 דב גולדשטיין, האם ילדי הם יהודים?, מעריב, 27 במרץ 1959
  2. ^ אבנר לוטן, אדמירל צ'ייני, ידיעות תל אביב, 12 באוקטובר 2007
  3. ^ עמית נבון, מעריב, 10 ביולי 1998.
  4. ^ יואב לימור מעריב 16 בדצמבר 1997.