משה נחום צובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ד"ר משה (מוריץ) נחום צובל (כ"ח בטבת תרל"ח, ינואר 1878 - כ"ז אדר א' תשכ"ב, מרץ 1962) היה היסטוריון וחוקר יהדות, עורך העיתונים די וועלט ו"אלגעמיינע יידישע צייטונג", עורך אנציקלופדיה יודאיקה. שימש מזכירו של בנימין זאב הרצל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטרנבה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, לשלמה צובל. למד בישיבת פרשבורג ובישיבת הרב שלמה זלמן ברויאר שבפרנקפורט. כמו כן למד באוניברסיטת ברן שבשווייץ ובגיסן בגרמניה, שם קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטורט עסקה בההדרת פירוש כתב יד ערבי של מורה הנבוכים (1910).

נישא לגיזלה (גננדל) קורניצר, בתו של רבי משה קורניצר, נכד החתם סופר. בהיותו בווינה שימש מזכירו לעברית של בנימין זאב הרצל. היה מראשוני "תנועת המזרחי" בגרמניה. כתב מאמרים רבים בעיתון די וועלט של התנועה הציונית. החל מ-1910 היה עורך העיתון עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה שירת בצבא האוסטרי-הונגרי. לאחר מכן ערך את היומון "אלגעמיינע יידישע צייטונג" שנרכש על ידי המזרחי ויצא לאור בבודפשט. ב-1920 עבר לברלין ושימש עורך אנציקלופדיה יודאיקה בברלין. עם עליית הנאצים והפסקת הוצאת האנציקלופדיה החל לעבוד בהוצאת שוקן בברלין ופרסם שורה של ספרים בגרמנים בתחומים שונים של יהדות.

בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת כרם אברהם בירושלים.

היה מעורכי פרויקט התלמוד הבבלי עם תרגום עברי ופירוש חדש, שהוחל בהוצאתו בשנות ה-50. היה חבר מערכת האנציקלופדיה העברית וכתב מספר ערכים ובהם הערך על ר' משה אלשקר ואברהם ביכלר. כמו כן היה חבר מערכת אנציקלופדיה מקראית.

פרסם מאמרים ומחקרים בכתבי עת תורניים-מדעיים שונים ובהם "סיני" ו"תרביץ". בשנת תש"ב השתתף בקובץ התורני-מדעי "רב סעדיה גאון" שיצא לאור במלאת אלף שנים לפטירתו (בעריכת הרב יהודה לייב מימון) במאמר שעסק בחשבון הקץ ותיאור הגאולה בספר אמונות ודעות.

בשנת 1949, לקראת הבחירות לכנסת הראשונה, חתם עם קבוצת מדענים ואנשי רוח דתיים על גילוי דעת התומך ב"חזית הדתית המאוחדת".

נפטר בשנת 1962 ונקבר בהר המנוחות. על מצבתו נחקק: "עד הגל הזה על איש נאמן וצדיק, תלמיד חכם ומלומד... ששאב מכל מקורות חכמה, ועמד בצדקו, וקירב את אוצרות היהדות ללב העם בחיבוריו ותרגומיו".

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]