משה סבוראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה וטובה סבוראי בביתם, 2006

משה סבוראי (סברנסקי) (29 בדצמבר 19146 בדצמבר 2011) היה ממפקדי הלח"י.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה סבוראי נולד בשנת 1914 בשם משה סברנסקי באוקראינה, הצעיר בין תשעה ילדים.[1] בשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם חלק מהמשפחה,[2] והתגורר בחיפה. למד בבית הספר הדתי "נצח ישראל" ולאחר מכן בבית המדרש למורים בבית הכרם בירושלים.

ב-1932 הצטרף לארגון "ההגנה" ושימש קשרו של מפקד מחוז ירושלים, יעקב פת. בנוסף, היה חבר בתנועות ברית הבריונים, בית"ר וצה"ר. בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה השתתף בהפגנה שנערכה ב-28 במאי 1933 מול הקונסוליה הגרמנית בירושלים, והסיר בעצמו את הדגל הגרמני מעל הקונסוליה. לאחר רצח ארלוזורוב באותה שנה, נאסר יחד עם ראשי ברית הבריונים והועמד למשפט שממנו יצא זכאי.[3] ב-1934 שב לחיפה ועסק בהוראה. באותה תקופה פגש את טובה לבית הוכגליק, אשתו לעתיד.

בשנת 1935 נסע לווינה לרגל הקמת הסתדרות ציונית חדשה (הצ"ח) בראשות זאב ז'בוטינסקי. בדרכו לשם פעל בשליחות האצ"ל להקמת סניפים בפולין. בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה פעיל במסגרת האצ"ל בחיפה. ב-1939 נעצר וישב בבית הכלא בעכו ביחד עם דוד רזיאל למשך 6 חודשים.[4] כחודש לאחר שחרורו נולדה בתם של משה וטובה, חרות.

לאחר הפילוג באצ"ל בשנת 1940 על רקע פרוץ מלחמת העולם השנייה ושאלת הפסקת הפעילות נגד הבריטים, הצטרף לקבוצתו של אברהם שטרן (יאיר), שנקראה בתחילה "האצ"ל בישראל" ובהמשך "לוחמי חירות ישראל" (לח"י), ושימש אחראי על המודיעין בארגון. סבוראי שכבר היה נשוי ואב לילדה עזב את עבודתו כמורה והתמסר לפעילות המחתרת. בעקבות הפילוג החל מצוד נרחב של השלטון הבריטי אחר אנשי הלח"י שפרשו מהאצ"ל ומנו אז כמה עשרות בודדות. ב-22 במאי 1941 נעצר סבוראי על ידי המשטרה הבריטית בתל אביב ונשלח למחנה המעצר במזרע. כעבור כמה חודשים, ב-27 בנובמבר, הצליח לברוח מהליווי המשטרתי בעת העברה ממקום למקום וחזר לפעילות המחתרת כמפקד מחוז תל אביב. בחודשים אלו הגיע המצוד אחרי אנשי הלח"י לשיאו ופרסים גדולים הוצעו למי שיסייע בתפיסת מפקדי הארגון. במהלך חודש ינואר עבר מפקד הארגון, אברהם שטרן, לדירתם של משה וטובה סבוראי בשכונת פלורנטין בתל אביב, ומשם ניהל את פעילות המחתרת.

ב-27 בינואר 1942 שהה סבוראי בדירה ברחוב דיזנגוף 30 שבה נורו ארבעה מחברי הלח"י על ידי אנשי הבולשת הבריטית בראשות הקצין ג'פרי מורטון. שנים מהם, אברהם אמפר וזליג ז'ק, נהרגו מפצעיהם ואילו יעקב אליאב וסבוראי שנפצעו גם הם נתפסו והועמדו למשפט.[5] כעבור שבועיים, ב-12 בפברואר נורה אברהם שטרן בדירתו של סבוראי על ידי ג'פרי מורטון ומת.[6] גופתו הובאה לחדר המתים של בית החולים הממשלתי שבו שכבו סבוראי ואליאב והם נקראו לזהות את הגופה. סבוראי ואליאב הואשמו בהחזקת נשק ואמצעי לחימה ונידונו למאסר עולם שהומר בהמשך ל-10 שנות מאסר.[7] את מאסרו ריצה בכלא עכו ובבית הסוהר המרכזי בירושלים שממנו ברח ביחד עם 11 מחבריו בראשית שנת 1948.[8]

לאחר הקמת המדינה התקשה למצוא עבודה כמורה ולכן שימש כנהג בחברת "אגד". בשנת 1957 הוסמך כעורך דין.[9] ב-1981 נמנו משה וטובה סבוראי עם מייסדי היישוב שקד בצפון השומרון.[10]

לאורך השנים היו שהאשימו את סבוראי בגרימת מותו של מנהיג הלח"י, אברהם שטרן, וטענו כי פליטת פה שלו בעת ששכב בבית החולים תחת השגחת שוטרים בריטים היא שחשפה את מקום מחבואו. סבוראי עצמו דחה טענה זאת בתוקף ואף ניהל שורה של משפטי דיבה נגד חברו ללח"י, אנשל שפילמן, נגד עיתון מעריב ונגד ארכיון צה"ל.[11]

סבוראי נפטר בביתו בשקד ב-6 בדצמבר 2011 ונטמן בבית העלמין בחיפה בחלקת יוצאי המחתרות. אשתו טובה נפטרה ב-31 במרץ 2013, בגיל 97[12]. לבני הזוג סבוראי שלושה ילדים: חרות, סמדר ויאיר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונצח בקריאת רחוב על שמו ביישוב חוות יאיר שבשומרון וגן שעשועים שבישוב שקד אשר בצפון השומרון, אשר משה וטובה הקימו וגרו עד סוף חייהם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה וטובה סבוראי, מאצ"ל ללח"י, הוצאת המחברים, 1989
  • משה סבוראי, משפט הדיבה: בנסיבות רצח יאיר, 1997
  • משה סבוראי (אלון), אגרת לתחיה (טובה), 2001
  • משה סבוראי, הכתבה: משפט הדיבה (2) בנסיבות רצח יאיר הי"ד, 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון ראם, חיפה בלהבות: מבצעי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) בחיפה האדומה 1931–1948,‫ חיפה: ש’ ראם, תשס"א 2001.
  2. ^ על פי ראם, סבוראי עלה עם הוריו, שלוש אחיותיו ואח, בעוד נוסף נותר ברוסיה ושלושה אחים אחרים בחרו להתבסס באמריקה.
  3. ^ מעצרים סנסציוניים בקשר עם רצח ארלוזורוב, דבר, 24 ביולי 1933.
  4. ^ שוחרר, דבר, 2 ביולי 1939.
  5. ^ 4 אנשי כנופיה נפצעו בשעת חיפוש ונעצרו, דבר, 28 בינואר 1942
  6. ^ יהודה לפידות, ‏לידתה של מחתרת - האצ"ל בישראל (לימים הלח"י), באתר "דעת".
  7. ^ יעקב ליבשטיין ומשה סבוראי למאסר עולם, דבר, 29 באפריל 1942; הוקל דינם של סבוראי ולבנשטיין, דבר, 2 ביוני 1942.
  8. ^ הבריחה מירושלים - עדותו של סבוראי, באתר הלח"י
  9. ^ הוסמכו 64 עורכי דין, מעריב, 2 בדצמבר 1957.
  10. ^ 30 שנה לשקד
  11. ^ פשרה בין איש הלח"י לארכיון צה"ל, באתר וואלה
    ככה לא בונים הנמקה, באתר גלובס
    דיבה חוזרת, באתר העין השביעית
  12. ^ הלכה לעולמה לוחמת הלח"י, טובה סבוראי, שבדירתה נתפס אברהם שטרן, באתר ynet, 31 במרץ 2013‬