משה סחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מימין לשמאל: בטי סחר, משה סחר ומשה ברנשטיין, שנות התשעים
משה סחר בעיר לינץ, אוסטריה, 1948
ציורו של סחר Moments of Madness,‏ 2000, המוצג ביד ושם

משה סחר (נולד ב-19 בפברואר 1928) הוא פזמונאי, משורר ביידיש ובעברית, מתרגם וצייר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה סחר נולד לבינם (בנימין) וגיטל (גיטלה) סחר. אביו עבד כפרוון. גדל עד גיל 11 בלודז', פולין, למשפחה חילונית ועם אח צעיר ממנו בשבע שנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה לאחר שלודז' נכבשה בידי הגרמנים הסתתר משה עם אימו אצל דודו בלודז'. ב-1941 התאחדה המשפחה ונמלטה לברסט-ליטובסק, עיירה בצד הפולני שנכבשה על ידי הצבא האדום. המשפחה גורשה לאחר מכן לקומי בטייגה הרוסית.

לאחר מלחמת העולם השנייה, המשפחה עקרה לקווקז ועבדה בקולחוז מקומי. ב-1946 שבה המשפחה לפולין והתיישבה בעיר שצ'צ'ין. אביו של משה נסע לילה אחד לחפש קרובים בעיירה קְיֶילְצֶה ונקלע לפוגרום קיילצה, שהתרחש אז (יולי 1946), ובו ונרצחו 42 יהודים. האב נפצע קשה.

ב-1947 עזבה המשפחה את פולין לאוסטריה והתיישבה במחנות העקורים שהקים הצבא האמריקני. סחר הצטרף לג'וינט בעיר לינץ ועבד גם כעיתונאי בשבועון האידי "אויפגאנג" (בעברית: הזריחה) ששכן בעיר לינץ (1948-7), מדי שבוע התפרסם בעיתון שיר מפרי עטו.

סחר עלה לישראל לבדו ב-1948, לחם בחזית ירושלים במלחמת השחרור בגדוד מוריה. בתקופת המלחמה כתב שירים ביידיש, אחד משיריו תורגם לעברית ופורסם בעיתון "המגן".

התגורר בירושלים עד שב-1957 עבר לתל אביב, עיר מגוריו עד היום.

למד במשך שנה ספרות באוניברסיטה העברית (1954), על מוריו נמנו לאה גולדברג, שמעון הלקין ודב סדן.

המחזה הראשון לו כתב פזמונים היה "הפואמה הפדגוגית" לפי א.ס. מקרנקו (מוזיקה: של יוחנן זראי, מחזה והצגה: א. הורביץ). הוא הוצג בתיאטרון אהל בשנת 1957. את "שיר התן" מתוך המחזה שרו הדודאים (בני אמדורסקי וישראל גוריון) בשנת 1960. מרלן דיטריך שרה אותו בקווינס תיאטר כחלק ממופע שלה בלונדון בשנת 1964 והוציאה אותו באלבום משיריה. [1] בשנות השישים דיטריך ביקרה פעמיים בישראל ושרה את השיר. ב-1970 עשה דורי בן-זאב פרודיה על השיר. ב-1987 הוציאו הדודאים את הספר "שלושים שנות דודאים" בהוצאת זמורה ביתן ובו כלול השיר. [2]

בשנת 1959 הוצגה בתיאטרון דו רה מי הקומדיה המוזיקלית "שני קוני למל", בכיכובם של יעקב בודו וג'טה לוקה וזכתה להצלחה גדולה; סחר עיבד את המחזה וכתב לו שירים מקוריים. ב-1966 "שני קוני למל" עלתה כסרט קולנוע בכיכובו של מייק בורשטיין שזכה להצלחה והוקלטה כאלבום של בורשטיין.

במשך כארבעים שנה עבד כמורה, בתחילה בבית ספר יסודי ואחר-כך במוסדות לילדים הלוקים בשיתוק מוחין. בשנות השבעים נשלח לשנה לקנדה מטעם הסוכנות ולימד יידיש ועברית בתיכון. פרש לגמלאות מההוראה ב-1997.

משה סחר אירגן את שני הפסטיבלים הראשונים לשירה יידית בישראל, בשנים 1972 ו-1973.

מייק בורשטיין הוציא את "אברהמל'ה המבריח", אלבום שירי גבירטיג בעברית, שסחר תרגם מיידיש. על גבי האלבום נכתב: "משה סחר, שתרגם את שיריו, זוכר עדיין את בית המלאכה של אביו בלודז' ואת הפועלים שנהגו לשיר שירים אלה תוך כדי עבודה. את רוב השירים שפיוטם היה בפשטותם, הוא ניסה להעביר בתרגומו על ידי כך שהשתמש בלשון פשוטה ככל האפשר, כאומר: לו כתב גבירטיג בעברית, כיצד היה אומר זאת הוא." בעקבות זאת התבקש לתרגם את כל שירי גבירטיג לעברית, משימה עליה שקד עשרים שנה וראתה אור כספר בהוצאת מאגנס בשנת 2000.

סחר כתב את השירים לסרטו המוזיקלי של אלפרד שטיינהארדט "כשנותנים - קח! " (1982) וגם שיחק בסרט. "כשנותנים – קח!" הוא הסרט היחידי שנעשה בישראל בשפת היידיש, בכיכובו של יעקב בודו. יצא אלבום שירים מתוך הסרט.

תרגם מאנגלית את שירי המחזמר "גבירתי הנאוה" שיצאו כאלבום ביידיש; בו שרו מישה נתן, אינו טופר ורוזיתה לאנדענער.

כתב שירים ותירגם שירים בעיקר מיידיש ואל יידיש, אבל גם מרוסית, אנגלית ועברית ואליהן, לזמרים דוד עשת, ישראל יצחקי מארי סאריאנו, ג'ני קסלר, דז'יגאן ושומאכר, עליזה עזיקרי, דני גרנות, אריס סאן, מייק בורשטיין, אסתר ואבי עופרים, יפה ירקוני, רפאל קלצקין, ג'טה לוקה, מוטי גלעדי, רחל אטאס, עליזה גבאי, טובה פורת ועוד.

תרגם לידייש שירים וסיפורים של ש"י עגנון, נתן זך, חיים גורי, יצחק לאור, יהודה אופן, יאיר הורוביץ ואחרים, שהתפרסמו בעיתונות היידית.

תרגם ביחד עם אסתר איזיביצקי את "אל נקמות" של שלום אש, שהייתה ההצגה הראשונה שהועלתה בתיאטרון באר שבע, ב-1982 וזכתה להצלחה.

סחר הוא גם מאייר ומצייר, אייר עטיפות לספרים של סופרים ומשוררים שונים. הציג תערוכה מציוריו בצוותא, תל אביב, שתי תערוכות במרכז לשחמט, רמת אביב. צייר ציורים רבים על השואה, אחד מציוריו מוצג דרך קבע ביד ושם.

באפריל 2010 קיבל תעודת הוקרה מאמ"י.

זכה בפרס לייב רובינליכט על מפעל חיים, בשל תרומתו לספרות היידית.

אחיו הצעיר, רפי שחר, נפטר בשנת 2009; היה שחקן בתיאטרון אהל, אחר-כך הקים את התיאטרון הוורוד ובהמשך את תיאטרון לילך. הפיק את סדרת התוכניות ״הצועני השורק״ לטלוויזיה הישראלית בהנחייתו של דן אלמגור והיה אמרגנם האישי של דז'יגאן ושומאכר, דודו טופז והפנטומימאי חנוך רוזן.

משה סחר היה נשוי לבטי משנת 1952 ועד לפטירתה בשנת 2008. למשה שני ילדים, בתו הבכורה ד״ר שושי וקסמן, מרצה וחוקרת בתחום הנוף הלשוני ובנו גיא סחר, המשמש כנציג בנק.

שירים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמן הגנוז : שירים (תל אביב : הוצאת ירון גולן, 1996)
  • אהובי בנה לי בית : שירי זמר (תל אביב : ירון גולן, 1996)
  • על אין הדרך : שירים (תל אביב : צבעונים, 2012)
  • סיני לייכטר (עורך), אנטאלאגיע פון יידישע פאלקסלידער (אנתולוגיה לשירי עם ביידיש), כרך ה. כרך מרדכי גבירטיג. תרגום עברי : משה סחר ; תרגום אנגלי : הדסה הסקל. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ס 2000.
  • מיט א גרינעם טרוים, 2013.

ספרים שתרגם וערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארשין מל-א-לן : אהבה קווקזית : אופרטה ב-2 מערכות / מאת או. חג'יבקוב (תל אביב : הבימתרון, 1960)
  • אל נקמות / שלום אש (תל אביב : ירון גולן, תשנ"ד 1994) <בשיתוף אסתר איזביצקי> <"ההצגה הראשונה הוצגה בתיאטרון באר-שבע ב-1982">
  • שני קוני למל : מחזה מוזיקלי / אברהם גולדפאדן (תל אביב : ירון גולן, תשנ"ד 1994)

ספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסח מילין, לא בניתי חומה, הוצאת כרמל, תשס"ו 2006.
  • פסח מילין, הכול פתוח, ספרי עתון 77, תש"ע 2010.
  • יוסי גרנובסקי, האיש שגר מתחת לסירה, עמדה/ ביתן, תל אביב, תשס"ד 2004.
  • אלכסנדר בעלאוסאוו, די ווינטערדיקע מנורה אויסגערדיקע מנורה (בעברית: המנורה החורפית), יידיעשע קולטור געזעל שאפט (החברה לתרבות יידיש), עיריית ירושלים אגף התרבות, ירושלים, תשס"ו 2006.
  • צבי הירש סמאליאקאוו, ראנדבאמרקען: א יידישע פון רעדאקאטר (בעברית: הערות של מבקר ספרותי), פארלאג י.ל. פרץ, ישראל, תל אביב, תשס"ה 2004.
  • צבי הירש סמאליקאוו ציטער, איונגער (בעברית: צמרמורת צעירה), פארלאג י.ל. פרץ תל אביב, תשס"ד 2003.

מחזות והופעות שכתב, חיבר להם פזמונים או תרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 15 ביולי 1957 - הפואמה הפדגוגית מאת א' הרשקוביץ לפי א.ס. מקרנקו, סחר כתב את הפזמונים. המחזה הוצג בתיאטרון אהל, במאי: א' הרשקוביץ, מוזיקה: יוחנן זראי.
  • 7 באוגוסט 1959 - שני קוני למל מאת אברהם גולדפאדן. הוצג בתיאטרון דו-רה-מי, מפיק ג'ורג' ואל במאי: ישראל בקר, שחקנים ראשיים: יעקב בודו, ג'טה לוקה.
  • 6 באוקטובר 1960 - טרי, בריא ומטורף, הוצג בתיאטרון הסאטירי ע"ש משה ברודרזון בהנהלת ש. דז'יגאן.
  • מוטקה הגנב!!! מאת שלום אש, סחר כתבת את כל השירים; בכיכובו של מייק בורשטיין.
  • משרתם של שני אדונים מאת יאיר בורלא על פי קרלו גולדוני. מוזיקה שאול מרצובסקי, סחר כתב את הפזמונים, בבימויו של אריה אליאס.
  • 1963 - אהבה קאווקזית (ארשין מל אלן) – קומדיה מוזיקלית עם בלט ב-2 מערכות . הוצג בתיאטרון האופרטה בשיתוף להקת הבלט של מיה ארבטובה. מוזיקה והנהלה מוזיקלית: אלי רובינשטיין; בכיכובם של אינו טופר, רחל אטאס, אורי קדם, יוסף אסא, יוסף גולנד, יונה כהן, מימי לוי, נורית כהן.
  • מרץ-אפריל 1964 - בית ספר לגברים (קומדיה ב-2 מערכות) מאת אמרי הופווד. הוצג ב מועדון התיאטרון, ביים לאו פולר.
  • 2 ביולי 1966 הכתובה מאת אפרים קישון, סחר כתב את כל השירים, הוצג בתל אביב בכיכובה של משפחת בורשטיין.
  • 1968 - הכתובה מאת אפרים קישון. הוצג ב-The Folksbiene Playhouse בניהולו של בן שכטר.
  • 1968 - דאס געזאנג מיין הארץ (שיר מן הלב). הוצג בתיאטרון עליז, בכיכובה של מערי סארענו.
  • 1969 - זמר הג'אז (ביידיש) מאת אל ג'ולסון. סחר כתב את השירים, הוצג ב תיאטרון מודרני, במאי : נ. וולפוביץ, בכיכובם של אינו טופר, לאה שלנגר.
  • 1 באוקטובר 1971 - הבו לי בעל. הוצג בתיאטרון היידי הישראלי בהנהלת ישראל וואלין, בכיכובם של מערי סארענו, שרה ליפטון.
  • 1972 - ארגון פסטיבל שירי אידיש. מפיקים: יונתן גלבוע ואלכס ארז, זאב קרס. שרים יפה ירקוני, דני גולן, שרה ליפטון, אחרי המבול, מארי סוריאנו, מירי אלוני, יגאל בשן, חנה רוט, רבקה זהר, נירה רבינוביץ'.
  • ינואר 1973 - "סדן ושיר" של להקת סדנאי השריון. בימוי וכוריאוגרפיה: שי לביא.
  • 14-13 בפברואר 1973 - פסטיבל אופרטה, ב. דוידוב .
  • המיליונרית הענייה, הוצג בתיאטרון האידי הישראלי בהנהלת ישראל וואלין, בכיכובה של מערי סאריאנו.
  • כנראה בשנות השבעים - הצועניה היהודיה. הוצג במרכז ברוקלין בהפקת ריימונד אריאל, Shalom Yidish Musical Comedy Theatre, inc, הוצג בTown Hall 123 w. 43rd street. הוצג גם בBrooklyn Center, בכיכובה של מערי סאריאנו.
  • התוכנית ה-18 של להקת פיקוד צפון.
  • 20 באפריל 1989- פון ידיישן טעטער מאמע (מופע מוזיקלי) של ישראל יצחקי, סחר תרגם. שרה טארי גאבאר.
  • 1989 - שני קוני למל מאת אברהם גולדפאן, הוצג בתיאטרון-אופרטה ביידיש, בכיכובו של יעקב בודו.
  • 26 בפברואר 1990 - עסקים יהודיים, מפיק נתן גלבוע, בכיכובו של מוטי גלעדי
  • 3 בספטמבר 1991- פויגלמאן, עיבוד של יורם פאלק לרומן של אהרון מגד, הוצג בתיאטרון יידישפיל, בבימויו של יורם פאלק, בכיכובם של יעקב אלפרין, קרול מרקוביץ', רוזינה קמבוס.
  • 26 ביולי 1996 - לייזרקה רויטשוואנף וחייו הסוערים מאת מאצ'יי וויטישקו. בעיבוד לאיליה ארנבורג. סחר תרגם את המחזה והשירים, הוצג ביידישפיל. בבימויו של מאצ'יי וויטישקו; בכיכובם של יעקב בודו, יונת מתן, שי קמינסקי, יוסי סוקולסקי, ואדים קוטלרוב
  • 1997 - צימוקים ושקדים (שירים, דיאלוגים ומונולוגים) תרגום ביחד עם יעקב אלפרין, בן בנציון וש. פרידמן, הוצג בתיאטרון יידישפיל, ביים יואל זילברג
  • טיפת מזל, ביים נ. וולפוביץ. בכיכובם של אדריאן סטאר, מרי סוריאנו.
  • אמי הגנרלית מאת אלי שלגי. סחר תרגם מעברית ליידיש, הוצג בתיאטרון בורשטיין, ניו יורק, בכיכובם של פסח בורשטיין וליליאן לוקס.
  • היו זמנים - סחר תרגם לעברית ולרוסית, באלי הפקות, מופע מוזיקלי של פאבל דמנטייב.
  • ירינו ופגענו - ישראל יצחקי.
  • איזו נערה זו - אריה פינקלשטיין, בכיכובם של פלורין דוריאן ומערי סארייאנו
  • 31 באוקטובר 2013 - שני קוני למל, בבימויו של דניאל אפרת תיאטרון הספרייה. שחקנים: גיל אלון, נילי צרויה ועוד
  • וידיד איז יידיש פעסטיווא, מפיק נתן גלבוע, בכיכובו של מוטי גלעדי.
  • 2015 - יידיש מיין אוצר - תרגומים וכתיבה: משה סחר ומיכאל פלזנבאום, בכיכובם של מוטי גלעדי ודורין גלעדי.

אלבומים להם כתב שירים או פזמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ני קסלר
  • מארי סורנו (Mary Soreanu), ‏ הזמר מליבי (דאס געזאנג פון מיין הארץ), (סחר כתב חלק גדול מהפזמונים), תיאטרון עליז, מוזיקה פול קוסלה LP 12066
  • מרי סוראנו Shalom Yiddish Musical Theatre presents, ‏GRC 410.
  • ירינו ופגענו, שר ישראל יצחקי, 1988, מנהל אריה פינקלשטיין. POC.
  • פעסטיוואל פון יידישע לידער (אלבום של פסטיבל שירי הזמר). בהפקת נתן גלבוע, אלכס ארז וזאב קרפ. מנהל מוזיקלי שמעון כהן, מנצח יצחק גרציאני. באלבום שרו: מארי סאריאנו, יגאל בשן, נחמה ליפשיץ, יפה ירקוני, רבקה זוהר, שלישיית המועדון, חנה ראט, מירי אלוני, משה ליפשיץ, דני גולן, שרה ליסטון, מישא אלעקסאנדראוויטש.
  • שני קוני למל, בהפקת סרטי גבע, על פי מחזהו של אברהם גולדפאדן. מייק בורשטיין. ז'רמן אוניקובסקי, רינה גנור. עם רפאל קלצקין, שמואל רודנסקי, אהרן מסקין, אלישבע מיכאלי, מרדכי ארנון, אשר לוי, חנן גולדבלט (שלישיית התאומים), שלמה וישינסקי ושחקנים אחרים. הופק בטוטלסקופ על ידי סרטי גבע בע"מ. במאי ישראל בקר. תסריט ישראל בקר ואלכס מיימון. מוזיקה: שאול בריזובסקי. שירים משה סחר, חומר, עיבוד והנהלה מוזיקלית שמעון כהן. עם התזמורת הסימפונית לשל סי בי אס ישראל. מונו 70017
  • אריס סאן, צלילי הים התיכון, בהפקת CBS, סחר כתב חלק מהשירים. 636565
  • דזשיגאן, יום העצמאות אוי דער קאפ... א. נייע קללה.
  • Mary Sorianu, Shalom Yiddish Musical Theatre חלק מהשירים כתב סחר.
  • אלבום של דוד עשת, Forbidden Songs, סחר תרגם שירים מרוסית, מנהל: מרטין מוסקוביץ. GIL – 01210
  • דוד עשת, השירים החדשים.
  • דוד עשת, זאת לא אגדה.
  • דוד עשת, רק ככה.
  • גברתי הנאוה (מיין שיינע ליידי). סחר תרגם את כל השירים מאנגלית ליידיש. הזמרים: מישה נתן, אינו טופר ורוזיתה לאנדנער. (האלבום לא עלה על הבמה כמחזמר, רק הוקלט).
  • אברהמל'ה המבריח, מייק בורשטיין בשירי גבירטיג בעברית. השירים: הוי כבשותי, או ילדות; אמור לי, מיטל, היי נגנו; כלי זמר; הלו, הלו ילדים רייזלה; משה לה ידידי; אבי הוא כהן יענקלה; אברמל'ה ויוסלה; תצחק עוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכל ויסמן (עורכת), אלבום יקיר אקו"ם, כרך ב', רמת גן, נובמבר 2012, עמ' 56. צוות הפקה: ענת חסון, לימור דיין ורחל דוד.
  • Who is who in Acum, compiled and edited by Menashe Ravina, 1965, p. 69.
  • בועז עברון, 'הפואמה הפדגוגית ב"אהל"', בעתון הארץ, 10 ביולי 1957.
  • פסיה פורטנוי, "משה סחר –משורר וצייר, תערוכתו החדשה 'נופשי נשמה', בעתון קונסט גאלעריע, 19 בדצמבר 2012. (ביידיש)
  • שי בר-יעקב, "א גרויסע מציאה", במוסף 24 שעות של העתון ידיעות אחרונות', 31 באוקטובר 2013, עמ' 10.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי וידאו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרטי האלבום של מרלן דיטריך: Dietrich in London, Queens Theatre, Nov 23 - Dec 12 1964 האלבום הוקלט בערב הנעילה של המופע ב-12 בדצמבר 1964 Musical direction and arrangements: Burt Bacharach שיר מספר שלוש Shir Hatan מתוך ארבעה עשר שירים PH – 30164 Record Produced by Franklyn Boyd על המופע כתבו Sunday Times – Harold Hobson Yorkshire Post – Eric Gillet Observer – Penelope Gillant Financial Times – B.A. Young Punch – J. Kingston
  2. ^ שיר התן:
    (בית ראשון)
    "הו הו מה הקולות שם בלילה,
    הו תן מיילל,
    הו הו למה התן מיילל שם בלילה
    כי הוא רעב.
    (בית שני)
    הו הו מה הקולות שם בלילה,
    ילד בוכה,
    הו הו למה הילד בוכה שם בלילה,
    כי הוא רעב."
    "שיר התן", אהובי בנה לי בית: שירי זמר (תל אביב: ירון גולן, 1996), עמ' 41.