משה סיני (ראש עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה סיני
Moshe Sinai mayor, 2020.jpg
לידה 4 בספטמבר 1957 (בן 63)
מדינה ישראלישראל  ישראל
מפלגה קדימה
סיעה עתיד חדש, רשימת משה סיני.
ראש עיריית ראש העין
20032013
(כ־10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה סיני (נולד ב־4 בספטמבר 1957) הוא ראש עיריית ראש העין לשעבר, מנכ"ל בית הספר למוזיקה רימון משנת 2014.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה סיני נולד בישראל בשנת 1957. לאחר שסיים בשנת 1975 תואר ראשון בהצטיינות במזרחנות באוניברסיטת ת"א, במסגרת העתודה האקדמית, התגייס ב-1978 לצה"ל, וכיהן כקצין מחקר בחיל המודיעין. ב-1987 סיים בהצטיינות תואר שני בהיסטוריה של ברית המועצות ומזרח אירופה ובהמשך סיים בהצטיינות את המכללה לפיקוד ולמטה של צה"ל ושירת כסגן אלוף באגף התכנון.

בשנת 1994 התמנה משה סיני כנציג צה"ל ומערכת הביטחון במשרד החוץ, הצטרף לחטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ וכיהן כיועץ אסטרטגי בכיר של משרד החוץ לנושאי מדיניות חוץ. בשנים 1994 ו-1995 מילא משימות דיפלומטיות הקשורות למשא ומתן עם אש"ף ועם מדינות האזור וב-1995 כיהן כחבר במשלחת ישראל למשא ומתן הרב צדדי בנושאי איכות הסביבה עם מדינות ערב[1]. ב-1996 התמנה כמזכיר המשלחת הישראלית למשא ומתן עם סוריה לפסגת וואי פלנטיישן בארצות הברית, ועבד בצמוד למנכ"ל משרד החוץ דאז אורי סביר, ולראש הממשלה באותם ימים שמעון פרס. באותה תקופה (2000-1996), שימש גם  כמזכיר הוועדה האסטרטגית המשותפת לישראל ולארצות הברית למלחמה בטרור.

בשנת 1998 פרש מצה"ל וכיהן כיועץ בכיר למדיניות חוץ ולאסטרטגיה של משרד החוץ וכחבר צוות המשא ומתן הישראלי עם סוריה (שפרדסטאון 2000) ובמקביל הרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג ליחסים בינלאומיים.

ראש עירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 העתיק מגוריו לראש העין. בשנת 1998 החל בפעילותו הציבורית בראש העין והתמודד ברשימתו של יגאל ינאי, שהיה חבר המועצה היוצאת. סיני הוצב במקום השני. הרשימה זכתה בשני מנדטים וסיני נבחר לכהן כחבר מועצה. בשנת 2003 הקים רשימה עצמאית והתמודד מטעמה למועצה ולראשות העיר. בבחירות לראשות העיר סיני זכה ברוב של 8,302 קולות (50.80%) וסיעתו, סיעת "עתיד חדש", זכתה בשלושה מנדטים והייתה הסיעה הגדולה ביותר במועצה. סיני הדיח את ראש העיר הקודם, יגאל יוסף מתפקידו לאחר 20 שנות כהונה. במהלך כהונתו הראשונה, חילץ סיני את ראש העין מתדמיתה השלילית ומהגירעון התקציבי וראש העין החלה לצבור פרסי ניהול תקין ממשרד הפנים, עד שהוגדרה בהמשך "כעיר איתנה".

בשנת 2006 הודיע על תמיכתו במפלגת קדימה שגם תמכה ברשימתו למועצה.

בבחירות בשנת 2008, סיני זכה ברוב של 55% והמשיך בתפקידו כראש העיר. סיעתו במועצה, "רשימת משה סיני", זכתה בחמישה מנדטים. בקדנציה זו סיני המשיך בקידום נושאי החינוך והתרבות, פעל למתג את ראש העין כעיר מוזיקלית ואף זכה, לראשונה בהיסטוריה של ראש העין, בפרס החינוך הארצי (2010).[2].

בבחירות 2013 סיני קיבל 47.34%, אך יריבו שלום בן-משה קיבל 52.66% מקולות הבוחרים וניצח את סיני. הוא המשיך לכהן במועצת העיר כיו"ר האופוזיציה וכיו"ר ועדת הביקורת העירונית, בשנים אלו היה מהמתנגדים החריפים להסכם הגג החדש שחתמה העיר ראש העין עם משרדי הממשלה ב-2014 להקמת 18 אלף יחידות דיור. בבחירות 2018 החליט סיני שלא להתמודד שוב לראשות העיר.

מנכ"ל רימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 מונה למנכ"ל בית הספר למוזיקה רימון ומכהן בתפקיד זה עד היום[3].[4] במהלך תקופת כהונתו צמח משמעותית היקף המוסד והוא מהווה היום את  המסגרת המוזיקלית הגדולה בישראל להוראת מוזיקה עכשווית בכל הסגנונות ובכל הכלים. סיני פעל לחיזוק הממד הטכנולוגי של רימון, לפתיחת מסלולים חדשים וליצירת אפשרויות ללימודי תואר עם מוסדות אקדמיים. כן חתר להשוות את מעמדם של הסטודנטים של בתי הספר לאומנויות לאלו הלומדים באוניברסיטאות מוכרות מל"ג, מבחינת קבלת מלגות לימודים והצליח במאמצים אלו, כאשר דירקטוריון מפעל הפיס התכנס ואישר ב-2020 מתן מלגות לסטודנטים בבתי הספר לאמנויות[5].

ב-2013 פורסם ספרו "המוזיקה של המנהיגות" – ניהול יצירתי של שינוי עירוני[6]. במהלך כהונתו פרסם שורה של מאמרים בתקשורת בזכות הכרה במוזיקה כמקצוע ליבה במערכת החינוך, ובזכות קידום תקציבי ממשלת לתחום התרבות. כן פעל לחיזוק הקשר בין רימון לפריפריה הגאוגרפית והחברתית[7].[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]