משה סעידי

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה סעידי
משה סעידי בסטודיו
משה סעידי בסטודיו
לידה 1937 (בן 87 בערך)
המדאן, המדינה האימפריאלית של איראן
לאום ישראלי
תחום יצירה פיסול

משה סעידי (נולד ב-1937 בהמדאן, איראן) הוא אמן ישראלי המתמחה בעיקר בעבודות קרמיקה אמנותיות המשולבות באדריכלות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעידי נולד בעיר המדאן, בן שמיני למשפחה משכילה בת שנים עשר ילדים. סבו, רביע, היה צורף ואביו, משיח, עבד בעבודות שונות ובין השאר כפועל בניין. אמו, מסעודה, עסקה ברקמה ובין השאר לימדה בבית הספר אליאנס שפעל בהמדאן. בילדותו נחשף למלאכת הבנייה שהשפיעה על המשך דרכו ואף התנסה בה כפי שהעיד עוד בהיותו בן שמונה. במקביל, החל להתנסות בציור, פיסול וקליגרפיה. בגיל 13 עלה לישראל במסגרת תנועת החלוץ. זמן קצר שהה בקיבוץ נען, ולאחר חודשים ספורים עבר לקיבוץ כפר מנחם בו היה תחילה במעמד של ילד חוץ וב-1957 הפך לחבר קיבוץ. שנה לאחר מכן נשא לאשה את שושנה הרפז (גולדברג) ובהמשך נולדו לזוג ארבעה ילדים.

לאורך השנים למד אמנות במוסדות שונים ובהם מכון אבני (1958), המדרשה למורים לציור בתל אביב (1960), בית הספר לאמנות סנט מרטין בלונדון (1961), האקדמיה המלכותית לאמנויות (1961), ובחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב (1990).

בסוף שנות ה-50 עסק בציור ובפיסול בחומרים שונים, אך בהמשך התמקד בפיסול בקרמיקה וקנה מיומנויות בתחום שאף הביאו לשיתופי פעולה עם אמנים אחרים. ב-1960 זכה לראשונה במלגת קרן שרת ונסע לאנגליה ללמוד אמנות. ב-1966 חזר וזכה במלגה שנייה ושב לאנגליה ללמוד אצל הפסל הנרי מור. עם שובו ארצה החל ליצור קירות קרמיים בעיקר במבני ציבור בכל רחבי הארץ ובסך הכל עיצב כ-140 קירות. את רובם עיצב בעצמו ואת מיעוטם יצר בשיתוף אמנים כמו שרגא ווייל ושמואל כץ, משה שק (שלושתם כמוהו חברי קיבוץ) וכן משה קסטל, נורה ונעמי וציונה שמשי. שילוב האמנות באדריכלות הביא את סעידי לשיתופי פעולה עם אדריכלים רבים, ובהם אדריכלי המחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר - שמואל מסטצ'קין, מנחם באר וחיליק ערד. אל מול ערכי העבודה והחיבור אל הקרקע וגאולת הארץ, חזר סעידי והנכיח ביצירתו את היהדות – אם באמצעות סמלים מסורתיים כמו מנורה, מגן דוד ותשמישי קדושה שונים, ואם באמצעות ייצוג טיפולוגי לכתב העברי על פיתוחיו והתפתחויותיו מאז ימי קדם וכן ציטוטים מכתבי הקודש.

בתחילת שנות ה-70 הוזמן סעידי ליצור קבוצה של קירות אמנות מקרמיקה בכניסות לסניפי בנק הפועלים בכמה ערים בישראל כמו ירושלים, באר שבע, רמלה וחולון. בעבודות אלה התייחס לעולם הכלכלה ולמקומו בחיי האדם. גישתו המופשטת יצרה מערכים צורניים הניתנים לפרשנויות שונות ולמפגן מרשים של תוכן, צורה וטכניקה. קירות האמנות שיצר בסניף קריית שרת שבחולון ובסניף בצומת הבנקים בדרך חברון בירושלים הם היחידים ששרדו מאותה קבוצת עבודות. אלה ששולבו במבואת הכניסה לסניף נהרסו עד מהרה עם מיתוגו החדש של הבנק, בעוד שהעבודות שיצר מחוץ לסניף בחזית הפונה לרחוב ניצלו וזכו לשרוד.

מקבץ העבודות הגדול שיצר (למעט בקיבוצו) מצוי בירוחם, בה שילב קירות קרמיקה שאותם הוא יצר ב-1988 במבני הציבור שבמרכז התרבות והספורט של העיירה - במתנ"ס, בספרייה ובאולם הספורט. בעבודות אלה ביקש סעידי להציג את תחייתו של עם ישראל בארצו, ובתוך כך את תחיית התרבות והשפה ואת העצמאות הלאומית. סעידי התרשם מקיבוץ הגלויות שמצא בירוחם ונתן לו ביטוי מלא תקווה ביצירתו.

עם הקמת קרמיקה כפר מנחם עיצב את סדרת המוצרים הראשונה למפעל. לאחר מכן הקים את המחלקה לקרמיקה ארכיטקטונית, שפעלה במסגרת המפעל במשך 40 שנה עד לסגירתו בראשית שנות ה-2000, וממשיכה מאז לפעול באופן עצמאי בידי סעידי.

עבודותיו הבולטות והגדולות ביותר נוצרו במבני ציבור מרכזיים בערים ובכפרים, במרכז ובפריפרייה. עבודתו הגדולה והמרשימה ביותר מצויה בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב וקרויה מלחמה ושלום (1969). עבודות גדולות נוספות בוצעו בחזית בית הכנסת הגדול במשותף עם האמן שרגא ווייל, "בית הבנים" בכפר מנחם ובאולם הכנסים שבקיבוץ עין גדי.

לצד קירות קרמיקה יצר סעידי גם כמה אתרי זיכרון. חדר הזיכרון שתכנן ועיצב ב"בית הבנים" שבקיבוצו כפר מנחם הוא המרשים ביותר. חדר זיכרון נוסף עיצב בקיבוץ גל-און. מקבץ של אנדרטאות יצר בקיבוצו כמו גם אתר הזיכרון המרכזי באשדוד לחללי מערכות ישראל.

לאורך השנים הציג סעידי עשרות תערוכות וכן אצר תערוכות לאמנים אחרים. עד לסוף שנות ה-60 הירבה סעידי להציג ציורים ופסלים שיצר בתערוכות, אלא שהחל מהעת שבה בחר להתמקד ביצירת קירות אמנות כמעט ולא הציג עוד בגלריות ובמוזיאונים. ב-1991 ייסד את "גלריה מגדל" בתל אביב ומאז ועד לשנת 2021 שימש כמנהל ואוצר הגלריה.

ב-2021 הוצגה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד תערוכה רטרוספקטיבית שמתמקדת בקירות האמנות שיצר סעידי לאורך שישה עשורים, באצירתו של מיכאל יעקובסון.

קירות אמנותיים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה סעידי, משה סעידי - קיר וחומר (כפר מנחם: הוצאה עצמית, 2005).
  • מיכאל יעקובסון, משה סעידי: קיר אמן (אשדות יעקב מאוחד: מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, 2021).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משה_סעידי&oldid=38077550"